פרץ ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום סך של 5,835 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בשל תאונת דרכים מיום 27.7.2010.

העובדות וטענות הצדדים:

אין מחלוקת בים הצדדים כי בתאנה שאירעה ביום 27.7.2010 שאירעה בצומת קרית אתא, בין רכב התובעים לרכב הנהוג בידי מבוטח הנתבעת ואשר כתוצאה ממנה הוכרז רכב התובעים כטוטאל לוסט, אחראי מבוטח הנתבעת.

בגין התאונה שילמה הנתבעת פיצויים לתובעים בסך של 5,980 ₪ הכוללים סך של 980 ₪ שכ"ט שמאי וסך של 5,000 ₪ ערך הרכב כפי שנקנה ע"י התובע בהסתמך על זכרון דברים שהומצא לנתבעת ע"י התובע, אשר צורף לכתב ההגנה.

התובע טוען כי הנתבעת חייבת לפצות אותו בגין מלוא ערך הרכב בניכוי שרידים כפי שהוערך בידי השמאי מטעמו דהיינו בסך של 10,335 ₪.

הנתבעת טוענת כי דיני הנזיקין מחייבים אותה להחזיר לתובע את מצבו לקדמותו ומאחר שהתובע שילם סך של 5,000 ₪ היא שילמה לו אותם וכל תשלום נוסף מהווה התעשרות שלא כדין של התובע.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את הצדדים והקשבתי לטיעוניהם קשב רב, נחה דעתי כי יש מקום לקבל את התביעה, אנמק;

הכלל הוא כי יש לפצות את התובע בצורה שתחזירו למצבו הקודם לפני שהתאונה אירעה.

בע"א 2934/93 סורוקה נ' הבאבו ואח' פ"ד נ(1) 675 נאמר בהקשר זה:

"הכל מסכימים שמבחינה עקרונית נשלט הנושא על ידי העיקרון של השבת המצב לקדמותו... מה שמבקשים דיני הנזיקין לקבוע במסגרת העיקרון האמור, הוא את אותו הפיצוי אשר נדרש כדי לפצות את הנפגע... תוך ניסיון להעמידו, ככל האפשר, במצב בו היה לפני התאונה".

ומהו מצבו הקודם של התובע?

לאור חשיבות הסוגיה החלטתי לצטט דברים רלוונטיים בעניין זה,

בספרו של גד טדסקי "דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית" (טדסקי עורך, י. אנגלרד, א. ברק מ. חשין, מהד. 2 תשל"ז) עמ' 584-590, מתייחסים המחברים לסוגיה זו:

"המושג 'רכוש' כולל בחובו הן את היתרונות המופקים בהווה והן את מרכיבי ההנאה העתידים לצמוח מן הרכוש. 'נזק לרכוש' משמעותו – פחת בערכו (value) של הרכוש או אובדנו הגמור מטרת הפיצויים היא להעניק לניזוק סכום כזה שבאמצעותו יוכל להבטיח כי אחרי ביצוע העוולה יהיה בידו רכוש בעל ערך דומה. מכאן שהפיצויים באים לפצות את הניזוק על ירידת ערך או על אובדן רכוש בהווה וכן על אובדן ההנאות שהיו עתידות לצמוח מהרכוש בעתיד. מושג 'השבת המצב לקדמותו' בא להבטיח כי יושב לקדמותו רכושו הכללי של הניזוק, ולא רק הנכס הספציפי הניזוק.

מטרה זו ניתן להשיג, באופן עקרוני, באחת משתי הדרכים הבאות:

האחת - הענקת פיצוי לניזוק כדי ערך השוק של הנכס הנפגע אילולא הפגיעה (אם הנכס הושמד), או ההפרש בין ערך השוק של הנכס לולא הפגיעה לבין ערך השוק של הנכס לאחר הפגיעה (אם ניזוק) וכן פיצוי על אובדן השימוש בנכס בהווה ובעתיד.