פרץ ואח' נ' אוחיון ואח'

החלטה

מבוא ותמצית טענות הצדדים

המבקשים פנו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (ת"א 11859/05) שניתן ביום 3.1.10 ע"י כב' הש' טאובר.

התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה מיום 1.6.04. לאחר שמיעת העדויות קבע בית משפט קמא כי המבקשים אחראים ביחד ולחוד לפצות את התובע על נזקיו, אשר לאחר ניכוי רשלנות תורמת ותקבולי המל"ל הועמד סכום הפיצוי על סך של 235,516 ש"ח. סכום זה מורכב מסכומים שונים שערכם לפני הניכויים הינו כדלקמן: הפסדי הכנסות לעבר בשיעור של 110,901 ש"ח, הפסדי הכנסה לעתיד בשיעור של 142,899 ש"ח, פיצוי בגין כאב וסבל בשיעור 50,000 ש"ח, פיצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד 40,000 ש"ח והוצאות נסיעה 5,000 ש"ח.

התביעה שהוגשה גם נגד חברת הביטוח, נדחתה, נושא שאינו רלבנטי לבקשת עיכוב הביצוע.

פניית המבקשים לבית משפט קמא לעכוב ביצוע פסק הדין נתקבלה באופן חלקי כך שנקבע כי סכום של 70,000 ש"ח, המהווה מחצית מהפסדי ההשתכרות לעתיד יעוכב. בית משפט קמא קבע בהחלטתו כי המניע לעכוב הוא חשש שלא יושבו כספים שישולמו למשיב.

המבקשים מסתמכים על קביעתו זו של בית המשפט קמא אך מוסיפים כי הם חולקים גם על החבות וכי בשל מצבו הכלכלי של התובע/המשיב הם ימצאו עצמם לו יזכו בערעור ללא יכולת לגבות בחזרה את אותם כספים.

המשיב מתנגד לעכוב הביצוע ומבקש כי גם על הסך של 70,000 ש"ח לא יחול עכוב ביצוע ואם יעוכב אותו תשלום יש לטענתו להתנות העיכוב בתשלום מיידי של יתרת החוב.

המשיב טוען כי המבקשים מתחמקים מביצוע חיוביהם הכספים, הם נוהגים בחוסר תום לב ומנסים לטענתו להבריח נכסיהם.

המשיב בהסתמך על אסמכתאות טוען כי לא הוצגה ולו ראשית ראיה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית של התובע וכי הוא אזרח שומר חוק המתגורר בדירה שבבעלותו.

המשיב סבור כי סיכויי הערעור אפסיים וכי יש במקרה זה לפעול בהתאם להלכה לפיה פסק דין כספי יבוצע לאלתר.

דיון

בראש ובראשונה אציג את המסגרת הנורמטיבית בבקשות מסוג זה כפי שנקבע ע"י כב' הש' רובינשטיין בע"א 926/10 שרותי בריאות כללית נגד כליפא גבאי (פסק דין מיום 10.3.10 הדן בעכוב פיצוי נזקי גוף) "הכלל הוא כי פסק דין כספי יעוכב במקרים חריגים, ועל המבקש את עיכובו להוכיח שני תנאים מצטברים – סיכויי הערעור ומאזן הנוחות" או פסק דינו של כב' הש' עמית בע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נגד סונול ישראל בע"מ, (פסק דין מיום 24.2.10) "ברגיל, הגשת ערעור, כשלעצמה, לא מונעת מהזוכה בפסק הדין ליהנות מפרי זכייתו ואינה מעכבת ביצוע פסק הדין עליו מערערים, כאמור בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) (ראו, לדוגמה, בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פד"י נ(5) 403 (1997); ע"א 1578/05  מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל (לא פורסם, 8.5.2005)).עם זאת, תקנות 467 ו-468, מותירות לבית המשפט שיקול דעת לעכב ביצוע פסק הדין ובפסיקה נתגבשו שני קריטריונים עיקריים להפעלת שיקול הדעת והם:

א. על המבקש להראות כי יש לו סיכויים טובים לזכות בערעור.

ב. על המבקש להראות כי אם יבוצע פסק הדין יהא זה מן הנמנע או יקשה מאד להשיב את המצב לקדמותו. ...

ככלל, הנטייה בפסיקה היא שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של חיוב כספי, באשר לרוב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו...חריג לכלל של אי עיכוב ביצוע, הוא כאשר יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור - בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172 (1989)".

עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא ובהחלטתו לעכב חלק ממרכיב הפצוי לעתיד, מראה כי בית המשפט קמא איזן נכון את האינטרסים ואין מקום לשנות את קביעתו. חשוב לראות כי במקרה זה בית המשפט קמא אשר בפניו העידו העדים הגיע למסקנה על סמך הראיות כי "קיים חשש שלא יהיה מקור להשבת" כספים שישולמו למשיב, (ר' סעיף 6 להחלטה מיום 10.4.10). בית המשפט קמא שיקלל את גובה הפיצוי אותו יש לעכב והוא העמידו על סכום של 70,000 ש"ח, (ר' סעיף 7 להחלטה מיום 10.4.10) ואיני מוצא כל פגם בגובה הסכום את תשלומו עיכב בית המשפט קמא.

עיון בפסק הדין ובנמוקי הבקשה ומבלי לקבוע מסמרות מראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. בית המשפט קמא ביסס קביעותיו על עדויות הצדדים, ר' למשל העדפת גרסת התובע (עמ' 5 שורה 8 לפסק הדין ועמ' 9 שורה 29), ניתוח בקיעים בגרסת התובע בנושא אחר והעדפת גרסת הנתבעים (עמ' 7 שורה 36), תהיות לגבי גרסת התובע (עמ' 8 שורה 32 ועמ' 9 שורה 6). מיותר להזכיר כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בקביעותיו של בית משפט קמא אשר בפניו העידו העדים, להבדיל מנושא המסקנות בשאלת האחריות או הרשלנות התורמת.

לכך אוסיף כי המשיב הציג בתשובתו נתונים שלא נסתרו, לפיהם יש לו דירה בבעלותו ואין לו חובות שימנעו ממנו להשיב סכומים אותם יחויב להשיב ולכן בית המשפט קמא איזן נכון ועיכב ובצדק רק חלק ממרכיבי הפיצוי לעתיד שממילא אמור להיות משולם עבור נזקים שטרם ארעו ועוד לפני התרחשותם יישמע הערעור.

המשיב נפגע בתאונת עבודה ביום 1.6.04 וכעת לאחר שזכה בדין הוא זכאי להנות מיידית מפירות פסק הדין בו זכה, למעט הסכום בגין פיצוי עתידי שעוכב ע"י בית משפט קמא.