מונחת לפניי בקשת המבקש/החייב בטענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק"). לוז המחלוקת בבקשה זו, הנו - זהות החייב.
תמצית העובדות הצריכות לעניין:
1. כנגד החייב וקנין מ. ת.ז. 00000000 מתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל 27 תיקים וגובה החובות בהם עומדים על סך 471,596.
48
ש"ח נכון ליום 30/05/2012. החייב בוחר שלא לקיים הצווים המושתים עליו.
2. בעבר התנהל כנגד החייב תיק איחוד 0399528015 שנפתח ביום 07/11/2001. תיק האיחוד פוזר בשל ניצולו לרעה ואי קיום צו החיוב שהושת במסגרתו (ראה: החלטה מיום 09/10/2011 בתיק האיחוד שפוזר).
3. בתיק דנן מבוצע פסק-דין מיום 17/12/1998, אשר ניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים במסגרת תיק תק 004776/98, בהיעדר הגנה מטעם החייב (הנתבע) (להלן: "פסק הדין"). מבדיקה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים התיק הנ"ל הועבר לגניזה ו"בוער" ולא ניתן לאתר באמצעותם פרטים נוספים בתיק. עניין זה אושר ונבדק ע"י מזכירות הלשכה.
4. תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 27/01/1999, והוקלדה לחייב מסירה ביום 04/03/1999. גובה החוב בתיק עומד על סך 29,035.
79
ש"ח.
5. הזוכה בתיק הנו המנוח מ. ס. ז"ל, שנפטר ביום 20/10/2003. ביום 02/11/2011, פרטי הזוכה עודכנו לטובת יורשת הזוכה, הגב' א. ס., בהתאם להחלטתי בנומרטור 991045643ט ועל סמך תעודת הפטירה וצו הירושה מיום 23/11/2003.
6. המבקש הגיש בקשה טענת פרעתי והיום התקיים לפניי דיון בבקשה במסגרתו נחקרו הצדדים על גרסאותיהם.
טענות הצדדים
7. הבמקש, שהנו בן 74, גרוש ונכה, טוען כי פסק הדין נשוא התיק דנן לא ניתן כנגדו - מר וקנין משה ת.ז. 00000000, על אף היותו חייב בתיק הוצאה לפועל, אלה כנגד אדם אחר בשם ו
ע
קנין מ.
. למבקש אין כל קשר לפסק-דין זה והוא אינו מכיר את התובע ס. מ. ז"ל. כמו כן, בפסק הדין אין מצוין מספר תעודת הזהות של הנתבע וכנראה שזה מקור הטעות. על פי הטענה התיק נפתח כנגד המבקש בטעות. על כן, עותר המבקש לסגירת התיק.
8. הזוכה מתנגדת לבקשה וטוענת שהתיק נפתח כנגד החייב הנכון; עוד נטען כי האינדקציות העולות מפסק הדין ויתר הפרטים שהוגשו לתיק אינם מותירים ספק בנוגע לזהות החייב. על פי הטענה בסיכומים לפניי, החייב הנו "נוכל מקצועי" והכיר את המנוח היטב מעבודתם המשותפת, ועל כן מן הדין לדחות הבקשה תוך חיוב החייב בהוצאות משפט הולמות.
9. המחלוקת שלפניי, אפוא, מתמצית בשאלת זהות החייב.
דיון והכרעה
10. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לאור ממצאי חקירת המבקש לפניי ועיון מעמיק בתיקי ההוצאה לפועל אשר פתוחים כנגד החייב, ולרבות בתיק זה, נחה דעתי כי דין בקשת החייב להידחות. להלן אנמק את מסקנתי זו:
11. ראשית, מן הראוי להעמיד על מכונה את המסגרת הדיונית בה אנו מצויים.
12. סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 מתווה את גדריה הדיוניים והמהותיים של בקשה בטענת "פרעתי" וקובע כי: "... חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראייה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין ..." (לחובות ולנטלים הראייתיים המוטלים בעיקרם על החייב ולמקרים בהם יועבר הנטל המשני אל הזוכה ראו, בין היתר: רע"א 5438/09 גרוסנן נ' אסלם (טרם פורסם; 19.11.09); רע"א 922/06 ויינשטיין נ' בנק הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ תק-על 2006(2), 826; ע"א (ת"א) 2495/08 עס' נ' גרמיזא (טרם פורסם; 29.8.09); כן ראו דוד בר אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות, מהדורה שביעית, 269-270 והאסמכתאות שם).
13. עסקינן, בנטל ראשוני המוטל תמיד על כתפי החייב, אשר נחשב כ"מוציא מחברו", הזוכה, ועל-כן עליו הראיה, ונטל זה אינו עובר לעולם אל הזוכה (ראו: רע"א 3149/09 בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ ([פורסם בנבו], 01.11.2006); רע"א 5438/09 עו"ד יוסף גרוסמן נ' שמואל אסי אסלן ([פורסם בנבו], 19.11.2009). במהלך הדיון, יתכן מצב לפיו הזוכה יטען טענות מהותיות חשובות לצורך סתירת טענת הפירעון של החייב. במקרה כזה, מוטל על הזוכה נטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לתמיכה בטענתו. כמו כן, במהלך הדיון, יכול לעבור אל הזוכה הנטל המשני להביא ראיה לסתור כאשר עובדה מהותית כלשהי נמצאת בידיעתו המיוחדת של הזוכה (רע"א 10272/07 עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו); ע"א 86/58 טאהר פהום נ' רוזנפלד, פ"ד יג 477, 479), או כאשר החייב מביא מסמכים אשר תומכים לכאורה בתמיכה לגרסתו (ראו: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל - הליכים והלכות, מהדורה שביעית, עדכון מס' 3, 269). במצב דברים זה, על הזוכה להראות כי פני הדברים שונים ממה שהם נראים על-פי טענות החייב. אך לצד האמור יש לזכור, כי נטל השכנוע העיקרי נותר, ועדיין מוטל על כתפי החייב במובן זה, שאם בסוף הדיון עדיין נותר ספק בהקשר לביצוע או אי-ביצוע פסק הדין, או מקום בו העריך השופט כי כפות המאזניים באשר לעובדות הן מאויינות, מוכרע הדין לרעת הצד שעליו נטל השכנוע העיקרי, קרי, החייב במקרה של טענת פרעתי (רע"א 5438/09 עו"ד יוסף גרוסמן נ' שמואל אסי אסלן ([פורסם בנבו], 19.11.2009)). אוסיף, כי כאשר עסקינן בענייני זהות סבורני כי הנטל אשר מוטל על כתפי החייב הנו כבד עוד יותר.
14. במקרה דנן, המבקש לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, להוכיח שאינו החייב בתיק, ונהפוך הוא, ממצאי חקירתו ואימות ועימות תשובותיו עם העולה מתיקי ההוצאה לפועל אשר פתוחים כנגדו, הוכיחו - נדמה שמעבר לכל ספק - שהוא-הוא החייב בתיק זה.
15. כל טענת המבקש נסמכת על העובדה האחת בלבד והיא שפסק הדין ניתן כנגד נתבע בשם "ועקנין מ." וללא תעודת זהות. המבקש לא צרף תצהירי צדדי ג', מסמכים או ראיות אחרות נוספות לשם הוכחת זהותו השונה הנטענת, ובכך כשל.