פסק דין
תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 2/10/09
1. לטענת התובעת, במועד הנקוב נסעה ברחוב לה גוורדיה בתל אביב בנתיב שמאלי מתוך שני נתיבים לכיוון מערב. לפתע סטה רכבה של הנתבעת ,אשר נסעה בנתיב מימינה, אל תוך הנתיב שלה ופגע ברכבה. לטענת התובעת בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת ומשכך, עליה לשפותה בגין הנזקים אשר אירעו לרכבה.
2. לטענת הנתבעת, אמנם נסעה בנתיב הימני וביקשה לעבור לנתיב השמאלי. לטענתה טרם הסטייה לנתיב השמאלי , אותתה ובחנה שאין רכבים בנתיב. לטענתה ראתה את התובעת במרחק גדול ממנה המאפשר השתלבותה בנתיב השמאלי ורק לאחר מכן , סטתה לכיוון הנתיב השמאלי. לטענתה, התובעת נסעה במהירות , לא האטה ועל מנת לעוקפה לאחר שהשתלבה, סטתה לנתיב הנסיעה הנגדי , תוך שהיא חוצה קו הפרדה רצוף , חזרה והשתלבה בנתיב השמאלי ואז פגעה ברכבה בחלק השמאלי הקדמי שלו עם החלק הימני האמצעי של רכבה. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעת, האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של התובעת ומשכך, יש לדחות את תביעתה.
בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת והנתבעת אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל אחת לגירסתה. כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לכלי הרכב המעורבים .
התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.
5.בתיק זה, כבכל הליך אזרחי מוטל על התובעת הנטל להוכיח את טענותיה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" . נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", אשר בהקשר אליו נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי :
"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "
מן הכלל אל הפרט –
במקרה המונח בפני , מדובר בגרסאות נוגדות ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה לכיוון גרסה זו את מאזן ההסתברויות.
הראיות החיצוניות הינן תמונות הנזק לרכבי הצדדים.
תמונות הנזק מצביעות על כך, שהנזק לרכבה של הנתבעת הינו בחלק השמאלי של הטמבון ואילו הנזק לרכבה של התובעת הינו בחלקו האמצעי של רכבה. מיקום הנזקים כאמור יש בו בכדי לתמוך בגרסתה של התובעת ולפיה, האחריות לתאונה הינה לפתחה של הנתבעת .
לענין זה – מיקום הנזקים כאמור תומך בגרסת התובעת ולפיה סטתה לפתע הנתבעת לכיוון נתיב נסיעה. שכן, המיקום הינו במרכז רכבה של התובעת ובחלקו הקדמי של רכב הנתבעת – בעוד שלו הילך התאונה היה כגרסת הנתבעת דהיינו כי היא כבר השתלבה בנתיב הנסיעה השמאלי ואילו התובעת פגעה בה, היה מיקום הנזקים אמור להיות בחלקו האחורי של רכב הנתבעת ובחלקו הקדמי של רכבה של התובעת.
זאת ועוד, בהקשר זה אציין כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת גם באם כגרסתה , היא השתלבה בנתיב והתובעת, על מנת שלא לפגוע בה סטתה לנתיב הנגדי ואז התנגשה בה – שכן, על רכב הסוטה מנתיבו לנתיב אחר, ליתן זכות קדימה לרכב הנוסע בנתיב אליו הוא מבקש להשתלב ומהותה של זכות הקדימה הינה – שלא יהא על הרכב הזכאי לזכות הקדימה להאלץ לסטות מנתיבו או להאט את מהירות נסיעתו.
לאור האמור, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסתה של התובעת ומשכך, דין תביעתה להתקבל.
7.משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת , הנני נדרשת לבחון את הנזקים אשר אירעו לתובעת. לענין זה, תמכה התובעת נזקים בסך של 8856 ₪ בחוות דעת שמאית ובקבלה המעידה על תשלום שכ"ט לשמאי ומשכך, הנני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת נזקים אלו. באשר לטענת התובעת ולפיה, נגרמו לה הוצאות בסך של 500 ₪ ,הרי שאלו לא הוכחו ומשכך, יובאו בחשבון בפסיקת הוצאות ההליך להלן.
8.סוף דבר – התביעה מתקבלת – הנתבעת תשלם לתובעת סך של 8856 ₪ . כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪ . התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
9.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין .
10.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.