פרסום תמונת עובד שפוטר שמעליה הכיתוב "מסוכן לציבור" מהווה הוצאת לשון הרע

זו תביעת פיצויים בגין פירסום לשון הרע, לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 200,000 ש"ח.

1.         התובע הינו נהג משאית במקצועו אשר עבד אצל הנתבעת, חברה העוסקת בייבוא ושיווק כלי רכב וחלפים, מיום 19.5.03 ועד 7.4.05.

2.         הנתבעת פיטרה את התובע מעבודתו בנתבעת, בעקבות חשד למעורבותו בפרשה של גניבת חלפים מהמחסן הלוגיסטי של הנתבעת. ההחלטה על פיטוריו המידיים של התובע נתקבלה אצל הנתבעת בעקבות בדיקה במכונת אמת (פוליגרף) שנערכה לתובע, ממנה עלה כי התובע ידע על הגניבות ולא דיווח לנתבעת, ועלה חשד כי היה לכאורה מעורב בפרשת הגניבה מהמחסן הלוגיסטי. הנתבעת ביקשה למנוע כניסתו של הנתבע לשטחי הנתבעת, כדי להגן על שלומם של העובדים ועל רכושה מפניו, ולמניעת עימותים כלשהם בינו לבין מי מעובדי הנתבעת. לפיכך, הורתה על תליית תמונתו של התובע בעמדת השמירה הממוקמת בכניסה לשטחה של הנתבעת.

3.         מספר ימים לאחר שפוטר, נודע לתובע כי תמונה שלו נתלתה בביתן השומרים שבכניסה למתקני הנתבעת בראש העין. התובע הגיע למקום ומצא לטענתו שתמונתו תלויה על קיר הביתן גלויה לעין כל, ומעליה כיתוב באנגלית שנוסחו: Danger To The Public. ליד תמונתו של התובע, נתלתה תמונת העובד שנחשד על ידי הנתבעת בגניבה, וכן - תלויות היו בביתן תמונות של מבוקשי פעילות חבלנית עויינת (פח"ע).

4.         התמונה שנתלתה, לטענת התובע הייתה בגודל דף A4 , צולמה והוגדלה מרישיון הנהיגה של התובע שהעתק שלו היה בידי הנתבעת. לטענת התובע, גודלה של התמונה והמקום בו הייתה תלויה - עשו אותה לגלויה ובולטת, בביתן השומרים המהווה מקום הכניסה היחיד למתחם הנתבעת, באופן שמאות אנשים המגיעים למקום מדי יום (עובדים, לקוחות וספקים) וכל אדם המגיע למקום, עוברים ליד הביתן בו הייתה תלויה התמונה, ורואים אותה.

5.         הנתבעת טוענת כי התמונה נתלתה על גבי לוח שעם המוצב מעל דלפק עמדת השמירה, ויועד לצפיית השומרים הנמצאים בסביבת הדלפק בלבד.

6.         קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים אם להולכי הרגל הנכנסים ויוצאים בשערי הנתבעת יש אפשרות להיכנס לעמדת השמירה ולצפות בתמונתו של התובע.

7.         בנוסף טוענת הנתבעת, כי תליית התמונה בעמדת השמירה, בפתח מתחם הנתבעת, אינה עולה    כדי פרסום לשון הרע כמשמעותו בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965, וכי בכל מקרה לא חלה כל פגיעה בשמו הטוב של התובע נוכח פרשת גניבת החלפים ממחסני הנתבעת ואיומיו שהטיח בעובדת הנתבעת שריחפו מעל שמו הטוב עוד בטרם תליית התמונה, וכי בכל מקרה עומדות לנתבעת הגנות שבחוק איסור לשון הרע.

8.         טוען התובע כי פרסום התמונה והכיתוב שהוצמד לה, גרמה לו לבושה, ביזה אותו בעיני עובדי הנתבעת, לקוחותיה וספקיה, אשר רבים מהם הכירו אותו ואת משפחתו שנים רבות; טוען התובע כי ניסה למצוא עבודה כנהג במקום אחר, ונהגים של אותם בתי עסק המגיעים בתדירות גבוהה למתחם הנתבעת ראו את התמונה וסיפרו למעסיקיהם ואלה שאלו אותו מה קרה בכלמוביל.

            טוען התובע כי בעקבות הפרסום נזקק לטיפול נפשי, לרבות תרופתי, וכי פרסום תמונתו וכן הכיתוב באנגלית לא היו חיוניים למניעת כניסתו למתחם הנתבעת אלא נועדו אך ורק לפגוע בו ולהשפילו.

נטל ההוכחה

9.         על מנת שיוכיח את תביעתו, על התובע להרים את נטל ההוכחה כי היה בתליית תמונתו (עם הכיתוב שהוצמד לה) בביתן השומרים במתחם הנתבעת משום "פרסום" כמשמעו בסעיף 2(א) ל חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 שלשונו -

" פרסום לעניין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או  בדפוס ולרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר".

אם ירים התובע נטל הוכחת יסוד "הפרסום" - כי אז מוטל עליו להוכיח כי היה בפרסום משום "הוצאת לשון הרע".

"הפרסום"

10.        פרסום על פי חוק איסור לשון הרע, יכול שייעשה בכתב או בדפוס ואף בצורה גרפית, לרבות ציור או תמונה. מכאן שצילום תמונת התובע באה בגדר דרכי הפירסום על פי חוק איסור לשון הרע.

11.        פירסום צילום תמונת התובע בביתן השומרים מהווה פירסום המקים עילה על פי החוק, שכן אין חולק כי היה מיועד לשומרים ועל כן הגיע בפועל ל"אדם אחר זולת התובע" (סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע).

            נבחן, איפוא, את נסיבות תלייתו של צילום התובע, גודלו, מיקומו וחשיפתו.

12.        צילום תמונתו של התובע היה תלוי על לוח השעם שעל שולחן השומרים, בביתן השומרים בכניסה למתקן הנתבעת בראש העין.