בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
2106-07-13
23/07/2013
|
בפני השופט:
דלית ורד
|
- נגד - |
התובע:
ברונו פרנקל
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן-הפקודה) ולביטול הודעת איסור שימוש ברכב שהוגשה לפי סעיף 57א לפקודה ולפי תקנה 1 לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ"ט-1999. הפסילה ואיסור השימוש ברכב הוטלו ביום 7.7.13 למשך 30 ימים.
על פי הלכה מוטל על בית המשפט הדן בבקשה זו לבחון האם מתקיימים שני רבדים: האחד – האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש, בעבירה המיוחסת לו; והשני – האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו של המבקש, כאשר המסוכנות נבחנת על רקע העבר התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי גם יחד.
טיעוני המבקש לתמיכת הבקשה:
ב"א המבקש העלה מספר טענות:
המבקש רשאי להפריך החזקה כי נהג בשכרות עקב שימוש בסמים. זאת עשה משביצע בדיקת מעבדה באופן פרטי אשר תוצאותיה מלמדות כי לא נמצאו בדגימת השתן סם מסוג קנביס. ב"כ המבקש סומך טיעון זה, על הלכה שיצאה מבית המשפט העליון, ברע"פ 3807/11 מדינת ישראל נ' אפרים ארביב (להלן-רע"פ ארביב).
הימצאות סם בכליו של המבקש, אין בה כדי להקים חשד סביר לצורך דרישה למסירת דגימת שתן, אלא יש להצביע על חשד קונקרטי.
החומר החשוד שנתפס לא נבדק.
העדר תיעוד על ידי שוטרים נוספים שהשתתפו באירוע.
טיעוני המשיבה:
המבקש בנהיגתו הקים חשד, ובגינו נדרש לעצור.
המבקש סירב למסור דגימת שתן, בנימוק שעישן סמים כשבוע ימים עובר לאירוע, ולכן הביע חשש להיכשל בבדיקה.
המבקש כשל בבדיקת המאפיינים: חרג מהקו, התנדנד ולא השתמש ביד הנכונה במבחן הבאת האצבע לאף.
ראיות לכאורה
על פי חומר הראיות ביום 5.7.13 בשעה 23:15 לערך, המבקש אשר רכב על קטנוע נדרש לעצור עקב התנהלות חשודה: בנהיגתו זיגזג, ומשהבחין בניידת, נצמד לרכבים החונים.
המבקש נראה לחוץ מאד, הביט לצדדים ונע מצד לצד. התנהגותו עוררה חשד, ולכן התבקשה הסכמתו לחיפוש בכליו ובגופו, כשהובהר למבקש כי סירובו לחיפוש לא יפעל כנגדו. המבקש נתן את הסכמתו לחיפוש, בו נמצאו בקבוק וודקה וכן 20 חבילות של חומר החשוד כסם.
ב"כ המבקש טען כי הימצאות סם בכליו של המבקש אינה מקימה עילה לדרישה למסירת דגימת שתן. ואולם, בפסק דין עפ"ת (ת"א) 19578-06-13 ארנון בושרי נ' מדינת ישראל, פסק כב' השופט בן יוסף :
"כאשר נמצא סם ברכב בו נהג המערער, בוודאי שנוצר חשד סביר שמא יש גם סם בגופו."
יתרה מכך, המבקש הודה כי רכש את החומר החשוד כסם מסוכן.
בבדיקת המאפיינים כשל המבקש בחלק ממבחני הביצוע בבדיקת המאפיינים. די היה בכישלונו זה בצירוף להתנהלותו החשודה, כדי להעלות חשד לנהיגה בשכרות. לפיכך, נדרש למסור דגימת שתן או דם, כשהוסברו לו מטרת נטילת הדגימה והשלכות הסירוב.