פרנסיס נ' ח'ורי

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן, אשר הוגשה ביחס לתביעה לסילוק יד שהוגשה בסדר דין מקוצר.

על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש, שהינו בעלי חלקת מקרקעין שכנה לזו של המשיב, פלש לתוך חלקת המקרקעין שהמשיב הוא בעליה (או ליתר דיוק – בעלים של מחצית הזכויות בה). לטענת המשיב, המבקש הסיג גבול חלקתו ונטל לעצמו שטח של 38 מ"ר מחלקת המשיב. המבקש אף יצק גדר ורצפת בטון עד לגדר, על מנת "ליצור עובדות בשטח".

לטענת המבקש, אביו המנוח של המשיב הוא שנתן לו רשות בלתי הדירה לעשות שימוש בחלק זה של החלקה, עוד בשנת 1964. על פי הנטען, המבקש ביצע עבור אביו של המשיב עבודות, ותמורת עבודות אלו נתן לו האב רשות זו. לטענת המבקש, הגדר והרצפה נוצקו לפני שנים רבות, על פי אותה רשות. המבקש תומך את בקשת הרשות להתגונן בתצהיר מטעמו, וכן בתצהירים תומכים של אמו של המשיב ואחיו של המשיב. האם והאח מאשרים גירסתו של המבקש, ואחיו של המשיב אף מביע פליאה על כך שהמשיב החליט לתבוע את המבקש, תוך התכחשות להסכם שנעשה בזמנו בינו לבין אביו המנוח של המשיב.

כידוע, בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אין בית המשפט נכנס לבירור אמיתות העובדות הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, אלא עליו לבחון אם יש בגרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, עילת הגנה מפני התביעה. אף הגנה בדוחק מזכה ברשות להתגונן, ובלבד שאין מדובר בהגנת בדים.

יש בנטען בתצהיר המבקש, כמו גם בתצהירי אמו ואחיו של המשיב, כדי להעלות הגנה לכאורה מפני התביעה, ולהצדיק מתן רשות להתגונן. על כן, אני רואה לנכון לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וליתן למבקש רשות להתגונן, על יסוד הבקשה בלבד.

תצהיר המבקש ישמש ככתב הגנה.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: