פרנג'י ואח' נ' יצחקי ז"ל- עזבון המנוח ואח'

פסק דין

1.ערעור על החלטת רשם. בהחלטה נושא הערעור ביטל הרשם עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד.

2.עיקר תרעומתם של המערערים על החלטת הרשם היא, שהוא נתן משקל יתר לסיכוייה של התביעה ולא נתן משקל מספיק ליסוד ההכבדה.

3.עניינו של ערעור זה הוא איפוא בשאלת היחס הנכון בין יסוד ההכבדה, לבין המשקל שיש לתת, בשלב מוקדם זה, לסיכוייה של תביעה להתקבל.

4.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לענין:

בין הצדדים נחתם ביום 9.6.09 זיכרון דברים למכירת בית של המשיבים למערערים (אותה שעה מר אליצור יצחקי ז"ל היה בין החיים, אך למרבה הצער נפטר בינתיים, ויורשיו הם התופסים בהליך זה את מקומו).

ההסכם הותנה בכך, שהמוכרים (המשיבים בהליך שבפניי) לא יחויבו לשלם מס שבח.

לאחר מכן התברר, שככל שהמנוח היה מוכר את הנכס בתוך פרק זמן מסוים, הדבר היה גורר בעקבותיו חיוב במס. לפיכך, המשיבים נמנעו ממכירת הנכס. לאחר שחלף זמן יחסית ניכר, מגבלת החיוב במס חדלה להתקיים. בזמן שחלף – ערך הנכס עלה. המערערים סברו שזכותם לרכוש את הנכס במחיר ההיסטורי הנקוב בזכרון הדברים.

המשיבים סברו שזיכרון הדברים לא השתכלל לחוזה מחייב ומכרו את הנכס לצדדים שלישיים.

המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע המרצת פתיחה ובה עתרו לאכיפת זיכרון הדברים. במקביל גם הגישו בקשה לצו מניעה זמני נגד מכירת הנכס לצדדים שלישיים.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט א. ואגו) דחה את הבקשה לצו מניעה זמני ובעקבות החלטתו זו גם התביעה נמחקה.

לאחר שהמערערים כשלו בהליך שניהלו בבית המשפט המחוזי, הם הגישו בבית משפט זה תביעה בגין הפרת הסכם ועתרו במעמד צד אחד לקבל סעד זמני של עיקול. מבוקשם ניתן להם. לאחר מכן, התקיים דיון במעמד שני הצדדים, ואחריו הרשם הורה על ביטולו של העיקול הזמני. זאת ההחלטה נושא הערעור.

5.המערערים תקפו את החלטת הרשם בטיעונים הבאים:

אחת – מסקנתו ולפיה עילת התביעה אינה איתנה היא מסקנה שגויה.

שתיים – גם מסקנתו ולפיה מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערערים – היא מסקנה מוטעית.

6.מטרת הסעד הזמני, ובכלל זה עיקול זמני, להבטיח שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה. מצב זה עלול להשתנות אם לא יינתן הסעד, באופן שיאפשר מימוש פסק הדין לטובת הזוכה הפוטנציאלי.

עיקול זמני הוא סעד יוצא דופן בכך, שבית המשפט מטיל הגבלות של ממש על קניינו של הנתבע, עוד טרם בירורה של תובענה שהוגשה נגדו. לכן, כשבית המשפט נדרש לסעד זמני כזה הוא שוקל את סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. (ראו: רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' icc industies, פסק דינה של השופטת ע. ארבל וראו גם : רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' גייר ו-18 אחרים פסק דינו של השופט א. רובינשטיין.

מבחינה לוגית ואנליטית, בחינת סיכויי ההליך הוא השיקול הראשון. כוונת הדברים אינה לשרטט סדר קבוע ו"הכרחי" של שיקוליו של בית המשפט, אלא רק לומר, שמקום בית המשפט משתכנע שסיכויי ההליך אינם גבוהים, הוא ימנע ממתן סעד של עיקול זמני.

השיקול של מאזן הנוחות אינו עומד כשלעצמו, אלא הוא נשקל יחד עם השיקול של סיכויי ההליך. כאשר בית המשפט מעריך שסיכוייו של ההליך אינם גבוהים, ממילא הערכה זו משליכה גם על השיקול של מאזן הנוחות.

7.בתביעה העיקרית עותרים (הם המערערים שבפניי) לסעד של פיצויים בשל הפרתו של הסכם שעל פי טענתן נכרת בינם לבין הנתבעים, המשיבים שכאן.