פרן(המנוח) ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

החלטה

מבוא;

לפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") להתיר לה משלוח תיעוד רפואי מאת התחנה לטיפול בילד ובנוער לידי המומחה הפסיכיאטר ד"ר יהודה ברוך שמונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט.

הרקע לבקשה ותמצית טענות הצדדים;

התובעים (להלן: "המשיבים") הינם עיזבונו של המנוח רן ג'וי פרן ז"ל (להלן: "המנוח") אשר נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 08/01/2011 (להלן: "התאונה").

יוטעם, כי תביעתם של התובעים נסבה אודות שאלת הקשר הסיבתי בין פגיעתו של המנוח בתאונה לבין התאבדותו במועד מאוחר יותר ביום 25/03/2011, טענה עליה חולקת המבקשת.

המסמכים נשוא המחלוקת בין הצדדים הינם :

מכתב מענה ממנהלת התחנה לבריאות הנפש טירת הכרמל, גב' ניצה ריקלין.

מכתב הפנייה – הערכה לתחנת הטיפול בילד ובנוער מאת גב' דורית בר דוד, עו"ס.

טופס מילוי פרטים מטעם התחנה לטיפול בילד שמולא על ידי האם.

החלטה על סגירת התיק במרכז לבריאות הנפש.

בתמצית אעמוד להלן על עיקר הנימוקים שהועלו בבקשה;

לשיטת המבקשת, מעיון בתיעוד הרפואי שהגיע בעניינו של המנוח, עולה כי המנוח עבר ילדות קשה ביותר ובין היתר בעקבות גירושי הוריו, ניתוק הקשר עם האב הביולוגי, אלימות קשה במשפחה כלפי האם וכלפיו (מצד אביו החורג), אלימות מצידו כלפי אמו, בעיות שייכות, קשיי לימודים והתנהגות, תאונת דרכים קודמת בשנת 2000 וכיו"ב, אירועים שהובילו למצב נפשי רעוע בגיל מבוגר יותר ללא קשר לתאונה.

מכאן שלטענתה, אין ספק כי קיים צורך של ממש כי המומחה הרפואי שמונה יעיין בתיעוד האמור וילמד על עברו ועל הרקע ממנו מגיע התובע, וזאת טרם לכתיבת חוות דעתו.

נטען, כי ממילא תיעוד זה יעמוד לנגד עיני המומחה במהלך חקירה נגדית על חוות דעתו, שהרי לא יתכן כי בתיק מסוג זה לא יכיר המומחה את הרקע הקשה ממנו צמח המנוח טרם לתאונה ובנסיבות אלה המבקשת עותרת להתיר לה להמציא את תיק התחנה לבריאות הילד לעיון המומחה הרפואי.

בהחלטתי מיום 19/06/13 הוריתי כי טרם להמצאת התיעוד הרפואי לידי המומחה הפסיכיאטר שמונה, על המבקשת להמציא את התיעוד הרפואי לידי המשיבים על מנת לקבל את עמדתם.

לאחר עיון במסמכים אשר הועברו למשיבים, המשיבים מתנגדים לבקשה להצגת המסמכים במחלוקת, ועיקר טעמיהם להלן –

נטען, כי המסמכים נשוא הבקשה אינם מסמכים רפואיים בתוכנם ו/או במהותם ולא רק זאת אלא שאינם נערכו על ידי גורם רפואי.

נוסף נטען כי לא רק שלא במסמכים רפואיים עסקינן, אלא שמדובר במסמכים משנת 2000 כשהמנוח היה כבן 12 ומאז, הספיק לסיים בי"ס יסודי, בי"ס תיכון, להתגייס לצבא וכן הלאה ולא ברור כיצד המסמכים דנן יסייעו למומחה הרפואי לקבוע את הקש"ס שבין הפגיעה בתאונה, שהתרחשה למעלה מ- 10 שנים לאחר מכן לבין מותו הטראגי.

ביתר פירוט המשיבים התייחסו בתגובתם למסמכים נשוא הבקשה וטענו כי מסמכים אלה לא רק שאינם מסמכים רפואיים העולים בקנה אחד עם לשון תקנה 8 לתקנות נפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז 1986, אלא שאין במסמכים דנן כדי לסייע למומחה במתן חוות דעתו.