פרמיקס - רדימקס תעשיות בטון נ' עיטא ניהול והשקעות בע"מ ואח'

החלטה

בתיק זה הגיש המשיב (להלן: "התובעת") כתב תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 87,023 ₪ כנגד הנתבעים 1 ו-2. התובעת היא חברה שעיסוקה בייצור ובאספקת בטון ומוצריו על פי הזמנת לקוחות. על פי כתב התביעה, הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הזמינה מהתובעת בטון על פי הסכם מיום 20.5.2011 (להלן: "ההסכם"). הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הוא בעל מניות ומנהל בנתבעת וערב בחתימתו על גבי ההסכם לכל חובותיה של הנתבעת כלפי התובעת (להלן ביחד: "הנתבעים"). על פי כתב התביעה התובעת סיפקה את הבטון ואילו הנתבעים לא שילמו אגורה עבור הבטון שסופק. עוד מציינת התובעת בכתב התביעה כי ביום 9.1.2012 נחתם הסכם פריסת חוב בין התובעת והנתבעים בערבות נתבע 3, כאשר סכום החוב עמד על 68,000 ₪. העתק הסכם פריסת החוב צורף כנספח ד' לכתב התביעה.

הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן וצירפו את תצהירו של הנתבע. הנתבע הצהיר כי הוא מנהלה ובעל מניותיה של הנתבעת והיה במועדים הרלוונטיים לתביעה בן זוגה של חמותו של הנתבע 3 (להלן: "דוד"). דוד הוא בעל מניות ומנהל של חברת נולמיט יזמות ובניין בע"מ (להלן: "נולמיט").

הטענה העיקרית של הנתבעים היא, כי עיון במסמכים אשר צורפו לכתב התביעה מעלה כי עיקר החוב הנתבע על ידי התובעת, הוא בגין אספקת בטון לאתרים נוספים, שאינם אתר הבנייה בכפר שמריהו וזאת בניגוד להסכם. לכן טוענים הנתבעים לכל היותר קיים חוב לאתר כפר שמריהו על סך 27,815 ₪ ולא סכום התביעה.

עוד הם טוענים כי חתימתם על ההסכם היה עבור נולמיט ששימשה קבלן הבניה של הוילה באתר הבנייה. קודם לכן הזמינה נולמיט את הבטון עבור אתר הבנייה ישירות מהתובעת. לפיכך טוען הנתבע כי הבטון סופק לנולמיט ולא לתובעת. אשר להסכם פריסת החוב הצהיר הנתבע כי במהלך חודש ינואר 2012 פנה אליו נציג התובעת וביקש להחתים אותו על הסדר לפריסת חוב אך הוא סירב לחתום על ההסכם. היחיד שלטענתו חתם על ההסכם הוא דוד הערב.

טענה נוספת של הנתבעים היא כי הם אינם חייבים בסכומי הזמנות שהוזמנו לאחר שנתנו הודעה לתובעת בסוף חודש אוגוסט 2011 כי היא נדרשת לחדול מלספק את ההזמנות לאתר בכפר שמריהו. וכך גם נטען לגבי הערבות של הנתבע.

במועד הדיון בבקשת הרשות להתגונן נחקר הנתבע על תצהירו. לאחר סיום החקירה הצדדים סיכמו בכתב.

דיון והכרעה

הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמיתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה. הלכה ידועה זו ביסס בית המשפט העליון בפסיקות רבות כבע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם) ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41.

אין מחלוקת בין הצדדים כי נחתם הסכם ביום 20.5.2011. לטענת התובעת ההסכם לא היה רק מיועד לאתר הבנייה בכפר שמריהו אלא גם נכתב בו במפורש "לפי דרישה" משמע לטענתה לכל אתר אחר, לפי דרישת המזמין. עוד היא טוענת כי הנתבע אישר בחקירתו כי דוד הציע לו לעבוד איתו ולנהל לו פרוייקטים. ולכן לטענת התובעת עולה שהוא חייב גם בגין אתרים אחרים ולא רק בגין האתר בכפר שמריהו.

לטעמי, העלו הנתבעים די ספקות לשלב הזה של רשות להגן על מנת לתת להם רשות להגן. הם אינם חתומים על ההסדר שאותו הציגה התובעת בנספח ד' לכתב התביעה. טענות הנתבע כי הודיע שיש להפסיק את האספקה באוגוסט ראויה להישמע, וכן טענתו כי הוא חב רק בגין האתר בכפר שמריהו ולכן לא נותר עוד חוב לתובעת בגין אספקה לאתר זה.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעים מקבלים רשות להגן.

סוף דבר

הנתבעים 1-2 מקבלים רשות להגן.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

בנסיבות אלה – אין צו להוצאות.

הצדדים יבצעו גילוי מסמכים ושאלונים הדדית כדלקמן: הצדדים ישלחו גילוי מסמכים ושאלונים הדדית עד ליום 17.3.13. הצדדים ישיבו הדדית לשאלונים ולגילוי המסמכים עד ליום 17.4.13.

ב"כ התובעת יגיש ראיות עד ליום 17.5.13.

ב"כ הנתבעים יגיש ראיות עד ליום 24.6.13 בשעה 10:00.

קדם משפט ליום 10.6.13 בשעה 9:20.