פרמוט חברה ישראלית לחיסון עצים בעמ נ' איפאה עבודות עץ בע"מ

פסק דין

1. התובעת תבעה מהנתבעת תשלום עבור ברגים שסיפקה לה, כפי שתועד במסמכי הזמנה, תעודת משלוח וחשבונית שצורפו לתביעה.

הנתבעת טענה כי התובעת הבטיחה לה שברגים אלה יינתנו לנתבעת ללא חיוב, וזאת כפיצוי על כך שברגים קודמים, שהתובעת סיפקה לנתבעת, התגלו כלקויים.

2.הנתבעת טוענת כי בשל הליקוי שהתגלה בברגים, אשר לטענתה גרם לה נזקים, הבטיח לה סוכן של התובעת, בשם ברק, לפצותה על ידי אספקת עשר קופסאות של ברגים אחרים, ללא חיוב. הנתבעת טוענת כי הברגים מושא התביעה הם אותם ברגים שהובטחו לה ללא חיוב, ועל כן יש לדחות את התביעה.

התובעת כופרת בטענות הנתבעת וטוענת כי הברגים מושא התביעה סופקו לנתבעת על פי הזמנתה, במהלך הקשר השוטף בין הצדדים.

מנהל התובעת אישר כי ידוע לו על "דין ודברים" שניהלה הנתבעת עם הסוכן ברק, בשל טענתה אודות ברגים לקויים, אך הוא טוען כי ברק לא היה מוסמך להבטיח לנתבעת פיצוי כלשהו, וכי רק הוא עצמו מוסמך לאשר פיצוי ללקוח.

התובעת אינה מודה בטענתה העובדתית של הנתבעת, כי אמנם הובטח לה פיצוי כפי שהיא טוענת. מנהל התובעת, מר אלי פירון, העיד כי אינו יודע אם הסוכן ברק אמנם הבטיח לנתבעת את הפיצוי הנטען (תוך חריגה מסמכותו), אך הוא טוען כי ככל שמדובר בסחורה מושא התביעה - הרי התובעת ביצעה כאן הזמנה רגילה שקיבלה מהנתבעת, ולא היה מדובר באספקה ללא חיוב.

3.אין מחלוקת כי הנתבעת חתמה על תעודת המשלוח שצורפה לתביעה.

מנהל הנתבעת, מר דוד חנניה, טען כי מדובר רק בחתימה מסוג "נתקבל", שנעשתה על ידי פקידת הנתבעת, אך אין בכך כדי לגרוע מאישורו של חנניה, כי תעודת המשלוח אמנם התקבלה אצל הנתבעת ונחתמה על ידי פקידתה. אין אף מחלוקת כי הברגים שבהם מדובר אמנם סופקו לנתבעת.

משמודה הנתבעת בחתימה על תעודת המשלוח ובקבלת הברגים, אני מקבלת את טענתו של ב"כ התובעת, שטענת ההגנה של הנתבעת: כי אינה חייבת לשלם עבורם, היא מסוג "הודאה והדחה", ועל כן עובר נטל הראייה אל הנתבעת, להוכיח את הגנתה.

4.לתביעה צורף מסמך הזמנה של הנתבעת, שנכתב בכתב יד, על ידי מר חנניה, על גבי נייר פירמה שלה (חנניה אישר בעדותו כי הוא כתב מסמך זה). נרשמה בו הזמנה של עשר קופסאות בורג טורבו 6/70 - "דחוף".

מר פירון העיד כי נוהל הביצוע של הזמנות אצל התובעת הוא כי הלקוח משגר הזמנה בפקס, ועל סמך הזמנה זו מכינה התובעת מסמך הזמנה ממוחשב (בענייננו: ההזמנה מס' 8664 שצורפה לתביעה), ובהתאם לכך מספקת היא את הסחורה ללקוח, עם תעודת משלוח, ומוציאה אף חשבונית בהתאמה.

פירון העיד כי במקרה דנן הוציאה התובעת, עם קבלת ההזמנה על נייר הפירמה של הנתבעת, את מסמך ההזמנה הממוחשב שצויין לעיל, שתאריכו: 26.1.09.

בהמשך הוצאו, ביום 28.1.09, גם תעודת המשלוח והחשבונית שצורפו לתביעה.

5.לא היתה מחלוקת כי במהלך שנת 2008 חלה הפסקה בקשרים העסקיים בין הצדדים, וכי הם חודשו בשלהי אותה שנה.

פירון העיד כי טענותיה של הנתבעת לגבי הברגים הלקויים הועלו בשנת 2008, טרם תקופת ההפסקה בקשרים בין הצדדים. על כן, ככל שניתנה לנתבעת הבטחה לפיצוי על ידי הסוכן ברק - דבר שהתובעת אינה מאשרת - הרי מדובר בהבטחה שניתנה לפחות מספר חודשים לפני העסקה מושא התביעה. פירון טען כי נסיבה זו תומכת בטענת התובעת, כי הזמנת הנתבעת, בינואר 2009, שעל פיה סופקו לה הברגים מושא התביעה, היתה הזמנה רגילה, שעבורה על הנתבעת לשלם.

מר חנניה טען כי אינו זוכר מתי כתב את מסמך ההזמנה שבכתב ידו. הוא אישר כי מדובר אמנם בהזמנה "רגילה" של סחורה מהתובעת (היינו, כזאת שעל הנתבעת לשלם עבורה), אך

שלל את דבריו של פירון, כי מסמכי העסקה מושא התביעה הופקו בעקבות אותה הזמנה ולצורך ביצועה. חנניה טען כי אין כל קשר בין ההזמנה שבכתב ידו לבין מסמכי העסקה שצורפו לתביעה. לטענת חנניה, מסמכי העסקה מושא התביעה משקפים אספקה לנתבעת של עשר קופסאות הברגים, אשר הובטחו לה על ידי הסוכן ברק כפיצוי, ללא חיוב. מר חנניה העיד כי הבטחה זו ניתנה בעל-פה, ואין לגביה כל תיעוד.

לתמיכה בטענתו, כי אין קשר בין ההזמנה שבכתב ידו לבין העסקה מושא התביעה, הצביע חנניה על כך שההזמנה בכתב ידו היא עבור בורג 6/70, ואילו במסמכי העסקה של התובעת המוצר הוא בורג 6/60; משמע - מסמכי העסקה מושא התביעה אינם מתייחסים לאותה הזמנה של הנתבעת שצורפה לתביעה.

מר פירון העיד כי יש שתי אפשרויות ליישב פירכה זו: האחת - פקידת התובעת טעתה בהקלדת ספרה אחת בפרטי המוצר. מדובר בברגים מסוגים קרובים, בעלי אותו סימון קוד אצל התובעת (BTI), וכן הסימון: X6. השוני היחיד הוא במספר 60 לעומת 70 (כלומר, בספרה 6 לעומת הספרה 7), וייתכן שהפקידה טעתה כשהקלידה 60 במקום 70, כפי שנרשם בהזמנת הנתבעת.