אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרלמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

פרלמן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2242-08
25/04/2013
בפני השופט:
דר' עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
נח פרלמן
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
3. בנק איגוד לישראל בע"מ
4. בנק מזרחי טפחות בע"מ

פסק-דין

פסק – דין

1.התובע הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארבעת הבנקים הנתבעים (להלן: "הבנקים"), בטענה כי החל מיום 1.1.03 הם ניכו מס במקור על הכנסות מסוג ריבית ודיבידנד, דבר שגרם לחיוב יתר של לקוחות הבנק המחזיקים באגרות חוב או מניות המעניקות לבעליהן ריבית או דיבידנד. הבנקים לא הביאו בחשבון במסגרת תחשיב ניכוי המס את עמלת הריבית ועמלת הדיבידנד שגבו מן הלקוחות. הם לא הפחיתו את סכומי העמלות מסכומי הריבית והדיבידנדים החייבים במס, אף שהיו חייבים להפחית את סכומי העמלות בעת ניכוי המס במקור, בהיותן הוצאה ששימשה כעלות לצורך ייצור ההכנסה נשוא המס.

התובע העריך את הנזק שנגרם ללקוחות הבנקים מהתנהגותם המתוארת לעיל בסך של כ- 70 מיליון ₪, והסעד המבוקש בתובענה הוא השבה של סכומי המס שהבנקים ניכו מהלקוחות שלא כדין, וכן פסק דין הצהרתי המחייב את הבנקים לנכות בעתיד את המס בדרך הנכונה.

עילות התובענה הן הפרת חובות הזהירות והנאמנות המוטלת על בנקים, הטעיה לפי סעיף 3 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 וסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הפרת חובת הגילוי הנאות לפי סעיף 5 לחוק הבנקאות וסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, עוולות רשלנות והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין, הפרת החובה החוזית לנהוג בדרך מקובלת בתום לב, ועשיית עושר ולא במשפט.

הקבוצה התובעת הוגדרה בבקשת האישור ככוללת כל אחד מלקוחות הבנק שלגביו נעשה ניכוי מס במקור שלא כדין, בדרך המתוארת לעיל, מיום 1.1.03 שבו חויבו הבנקים לנכות מס במקור ועד יום הגשת בקשת האישור. התובע העריך בבקשה כי מדובר בעשרות אלפי לקוחות.

השאלות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הוגדרו בבקשה כדלקמן: האם היו הבנקים חייבים להפחית את הוצאות העמלות שגבו בעת חישוב ניכוי המס במקור, והאם הם גבו מן הלקוחות מס ביתר משום שהתעלמו מן העמלות. אם יסתבר שהבנקים נהגו שלא כדין, יש לברר האם עליהם להשיב לחברי הקבוצה התובעת את המס שנוכה על ידם ביתר.

2.הסדר הפשרה הוגש לבית המשפט בטרם הוגשה תשובת המשיבים לבקשת האישור, ולפיכך טיעוני המשיבים מפורטים בבקשה לאישור הסדר הפשרה. המשיבים טוענים כי תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), תשס"ו-2005 מחייב אותם לבצע ניכוי במקור של המס בהתאם לשיעורים הקבועים בתקנות, והן אינן מתירות הפחתת הוצאות (כגון עמלות ששולמו לבנק) מהסך החייב בניכוי מס במקור. עוד טענו המשיבים כי בפועל הגוף שניכה מס במקור בגין דיבידנד מחברה ישראלית ומריבית בגין אג"ח קונצרנית ישראלית, היה החברות המנפיקות ולא הבנק. הבנקים ניכו מס במקור רק מתוך תשלום דיבידנד בגין ניירות ערך זרים, ומתוך תשלום ריבית בגין אג"ח ממשלתיות ואג"ח זרות. לא ניתן לבוא בטענות לבנקים בענין ניכוי מס במקור שלא נעשה על ידם.

כמו כן טענו המשיבים כי רק בחודש מרץ 2006 יצאה הנחיה של רשות המסים, שחייבה אותם להביא בחשבון את העמלות, בעת ניכוי מס במקור, רק לגבי דיבידנד או ריבית המתקבלים מתושב חוץ, וגם תוקפה של הנחיה זו מוטל בספק, משום שלא היתה בחוק או בתקנות הוראה המאפשרת לבנקים הפחתה של סכום העמלות מן הסכום החייב במס.

עוד טוענים המשיבים כי לקוחות שהגישו דיווח למס הכנסה היו אמורים לקבל החזר מס בגין גביית היתר הנטענת בבקשה, ועל כן הם אינם יכולים להיכלל בקבוצה התובעת. בכל מקרה, בשנת 2008 התבטלו העמלות בגין תשלום ריבית ודיבידנד לגבי יחידים ועסקים קטנים, ואילו מרבית החברות ממילא נהנות מפטור מניכוי מס במקור. לכן אין עוד רלוונטיות לתובענה החל מחודש יולי 2008. לבסוף, הבנקים מדגישים כי אין לייחס להם התעשרות כלשהי, שכן הם העבירו את סכומי המס שניכו למדינה.

3.בעקבות הגשת בקשת האישור ביום 26.11.08, החליטו הבנקים (למעט הנתבע 2), לאחר שנדברו בענין עם רשות המסים, להחזיר ללקוחות, במסגרת חישוב ניכוי המס במקור לשנת 2008, חלק מהמס שנוכה במקור, בגין אותן עמלות ריבית ודיבידנד נשוא התובענה, והלקוחות קיבלו הודעה על כך בחודש מרץ 2009.

4.הצדדים הגישו לבית המשפט בקשה ראשונית לאישור הסדר פשרה, אשר נדונה במעמד הצדדים ביום 8.11.12, והוריתי לצדדים להגיש בקשה מתוקנת בהתאם להערות בית המשפט. ביום 27.1.13 הוגשה בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה, וביום 28.1.13 ניתנה החלטה בדבר אישור ראשוני של הסדר הפשרה (להלן: "הסדר הפשרה"). במסגרת האישור הראשוני הוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר פשרה, לאחר שלא מצאתי טעם לדחות את ההסדר על הסף. בהתאם להחלטה זו פורסמו הודעות בעיתונים אודות הסדר הפשרה, והעתק ההחלטה והבקשה לאישור ההסדר הועברו ליועמ"ש, למפקח על הבנקים ולמנהל בתי המשפט.

5.להלן עיקרי הסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדים, ואשר אישורו הסופי מתבקש עתה:

א.הקבוצה התובעת היא כמוגדר בבקשת האישור, וכוללת כל אדם או תאגיד שהבנקים ניכו לו מס במקור על ריבית בגין אגרות חוב או דיבידנד בגין מניות, ולא הביאו בחשבון את הוצאות העמלות, וזאת החל מיום 1.1.03 שבו הוטלה על הבנקים החובה לנכות מס במקור, ועד למועד הגשת הבקשה.

ב.התקופה הרלוונטית לפיצוי על פי הסדר הפשרה מתחילה במחצית השניה של שנת 2006, שכן בחודש מרץ 2006 פורסמה הנחיית רשות המסים לפיה יש להביא בחשבון את העמלות (לגבי תושב חוץ). כמו כן, הואיל והעמלות נשוא התביעה בוטלו בחודש יולי 2008, אין עוד עילה לפיצוי לאחר מועד זה.

ג.לא יובאו בחשבון לענין הפיצוי אותם סכומים שנוכו ביתר לפי הנטען, שהבנקים (למעט הנתבע 2) פעלו להשבתם בשנת 2008.

ד.העמלות הרלוונטיות להסכם הפשרה, הן עמלות על דיבידנד מניירות ערך זרים ועמלות ריבית על אג"ח ממשלתיות ואג"ח זרות, שרק בגינן מתבצע הניכוי במקור על ידי הבנקים, כאמור לעיל. בנוסף, סכום הפשרה יכלול גם 50% מסכומי המס שנוכו בגין עמלות ריבית על אג"ח קונצרניות ישראליות, למרות שסכומים אלו נוכו על ידי החברות עצמן ולא על ידי הבנקים.

ה.סכום הפשרה הכולל שהוסכם הוא 859,960 ₪, ולהערכת הצדדים מדובר ב-75% מן הסכומים הבאים, שרק הם רלבנטיים לפשרה: א) תשלום המס שנוכה במקור בגין עמלות על דיבידנד וניירות ערך זרים מיולי 2006 עד סוף 2007 (ולגבי הנתבע 2 עד יולי 2008); ב) תשלום המס שנוכה במקור בגין עמלות על ריבית על אג"ח ממשלתיות ואג"ח זר מיולי 2006 ועד סוף 2007 (לגבי הנתבע 2 עד יולי 2008); ג) 50% מתשלום המס שנוכה במקור בגין עמלות על ריבית על אג"ח קונצרניות ישראליות מיולי 2006 ועד יולי 2008 לגבי הנתבעים 2 ו-4, או עד סוף 2007 לגבי הנתבעים 1 ו-3 (שביצעו החזרים לגבי רכיב זה בשנת 2008).

ו.הפשרה מבוססת על 75% מן הסכומים הרלבנטיים שנוכו במקור כמפורט לעיל, בתקופה הרלוונטית לפשרה, הואיל וידוע כי לפחות חלק מן הלקוחות הגישו דוח שנתי לרשות המסים, שבעקבותיו היו אמורים לקבל החזר מס על כל מה ששולם ביתר. כמו כן, הובאה בחשבון העובדה שהבנקים לא הפיקו טובת הנאה כלשהי מניכוי מס במקור בדרך בה נהגו, שכן כל התשלומים הועברו לרשות המסים.

ז.סכום הפשרה יינתן כסעד לטובת הציבור, ויועבר לעמותת "עזר מציון" (50%) ועמותת "מלבב" (50%).

ח.סכום הפשרה יתחלק בין ארבעת הבנקים בהתאם לנתונים מספריים שהומצאו לב"כ התובע, ופורטו בסעיף 32 לבקשה המתוקנת לאישור הסדר הפשרה (546,642 ₪ הנתבע 1, 149,823 ₪ הנתבע 2, 47,495 ₪ הנתבע 3 ו- 116,000 ₪ הנתבע 4).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ