פסק דין
בפני תביעה כספית בסך 352,489 ₪ שמקורה בשטר ביטחון שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כנגד 4 משיבים, לשניים מהם לא הותרה בקשת הרשות להתגונן, עם אחת מהמשיבים הגיעה התובעת להסדר כספי והתביעה שבפניי, על סכום תיק ההוצאה לפועל, לאחר ששולמו על ידי אחד המשיבים כספים, נותרה נגד הנתבע בלבד כערב.
התובעת הינה חברה העוסקת בניכיון שיקים ובהתאם לעדות מנהלה, מר פשה פרנקל, נוהגת לגבות עמלה שנעה במתחם שבין 0.75% - 5%.
בהתאם לעדותו, כנגד הנתבע נפתח תיק הוצאה לפועל 01-20702-58-3 בגין שטר חוב על סך 300,000 ₪, אשר נחתם על ידי לחברת אפוד מגן 3000 אחזקות בע"מ להלן: "החברה / החייבת") ו-4 ערבים אשר הנתבע היה אחד מהם.
שטר החוב לטענתו, נילווה להסכם ניכיון השיקים, שנחתם בין התובעת לחברה וארבעת הערבים ביום 27.10.07 (להלן: "ההסכם").
החייבת העיקרית על פי עדותו, הינה חדלת פירעון, ואחת הערבות הגב' אלינה דימנשטיין שילמה על פי הסדר עם התובעת בתיק ההוצאה לפועל סך 158,500 ₪ ובתיק הוצאה לפועל נוסף שנפתח נגדה ונגד הנתבע סכום נוסף, ובשני תיקי ההוצאה לפועל ביחד, שילמה אלינה סך 317,000 ₪.
לגרסת התובעת, הנתבע, אלינה ובעלה לשעבר – מיכאל דימנשטיין, שותפים בחברת סטאר סיילס בע"מ, והחייבת הינה בבעלותו המלאה של מיכאל דימנשטיין והיא בעלת המניות הבלעדית.
מנהל התובעת טוען, כי אלי דימשטיין, שהיה בעבר חברו, פנה אליו כדי לבצע ניכיון שיקים לחברות שבבעלותו כולל החברה, ונחתם ביניהם ההסכם.
עוד לטענת פשה פרנקל, הכיתוב בכתב יד, ללא חתימות, על גב שטר הביטחון, נעשה על ידי בא כוחו, במטרה לשייך את שטר החוב להסכם. לדבריו, בא כוחו הוסיף את הכיתוב בעת חתימת ההסכם, כדי שיהיה ברור לערבים על מה הם חותמים.
מנהל התובעת מפרט, כי במהלך חודשים ינואר פברואר 2008 ביצעה התובעת שתי העברות בנקאיות בסך 300,000 ₪ בניכוי עמלותיה כמוסכם, לחשבון החברה.
כנגד העברה זו מסרה החברה לתובעת שיקים דחויים ובחודש מרץ 2008 ביקש ממנו אלי דימנשטיין, להחליף את השיקים של החברה שנמסרו בעסקת ניכיון זו, בשיקים דחויים של חברה אחרת שבשליטתו ובבעלותו היא חברת אפוד מגן אבטחה בע"מ, (להלן: "החברה האחרת"), אותה מנהלת אשתו אלינה והיא בעלת מניותיה. מנהל התובעת הסכים לבקשתו והשיקים הוחלפו.
בהמשך לדבריו, ביקש ממנו דימנשטיין להמתין עם הפקדת השיקים החליפיים ומנהל התובעת, כחבר, הסכים לבקשתו וכך נמשכו בקשותיו של דימנשטיין עד לחודש יולי 2008, כאשר דימנשטיין הודיע לו, כי החברות שבבעלותו בקשיים, ולמרות שהוא הבטיח לשלם את חובו, לא עשה כן.
מנהל התובעת טען בעדותו, כי פנה אל הנתבע בסוף קיץ שנת 2008, הודיע לו שהשיקים לא כובדו על ידי הבנק, והסביר לו שעיכב את הגשת השיקים לפירעון, לאחר מועד הפירעון המופיע עליהם, לבקשת אלי דימנשטיין.
מנהל התובעת העיד, כי את תיק ההוצאה לפועל נגד התובע פתח בגין השיקים נ/1 הם השיקים שהוחלפו ושייכים לחברה האחרת בגין השיקים המקוריים התובעת העבירה לחברה מזומן בניכוי עמלתה, אך אישר כי לא הציג חשבונית או קבלה בעניין זה. לדבריו, לתובעת אין כל תיעוד לגבי החלפת השיקים.
עד התביעה יבגני גנדלר, עובד התובעת, הצהיר כי נכח בעת חתימת ההסכם ושטר החוב שנילווה אליו והוא זה שביצע ניכיון שיקים לחברה בין החודשים אוקטובר 2007 ופברואר 2008.
בניגוד לטענת מנהל התובעת, טען יבגני בחקירתו כי יש תיעוד לגבי שיקים שנמסרו לניכיון וחזרו, וכל שיק רשום.
הנתבע טוען בתצהירו, כי ביום 17.10.07 נחתם בין מר יעקב לייפמן והחברה הסכם ניכיון שיקים, עליו חתם כערב להתחייבויות החברה בהתאם לאותו הסכם. הסכם זה לטענתו, מעולם לא יצא אל הפועל, אך למרות זאת, יעקב לייפמן הגיש את שטר החוב לביצוע, התיק מתנהל בית משפט זה בפני מותב אחר, וגם בו הגיש מנהל התובעת תצהיר.
ההסכם נשוא תביעה זו נחתם לדבריו, לאחר מכן, התובעת כלל לא הודיעה לו כי השיק חולל על ידי הבנק, והיא כלל לא ניסתה לגבות את סכום השיק מהחייב העיקרי, טרם שהגישה נגדו, כערב, את הבקשה לביצוע שטר. התובעת לטענתו, פתחה את תיק ההוצאה לפועל נשוא תביעה זו, מבלי שצירפה את הסכם הניכיון, המהווה את עסקת היסוד, כאשר, הוא, כלל אינו זוכר שחתם על שיק הביטחון נשוא התביעה דנן.
עוד טוען הנתבע, כי לא צורף הסכם הניכיון, המהווה את עסקת היסוד שבגינה נחתם השטר, כי בהתאם לטענות התובע, השיקים המקוריים אשר נמסרו לו על ידי החייבת העיקרית, הוחלפו על ידה בשיקים אחרים של החברה האחרת, וכיוון שהוא ערב רק לחובות נתבעת 1, אינו ערב לחובות הקשורים לחייבת אחרת. כמו כן לטענתו, לא צורפו השיקים המקוריים אשר נתנה החייבת העיקרית (נתבעת 1) ואשר לטענת התובעת הוחלפו באחרים. עוד טוען הנתבע, כי התובעת יכולה הייתה בחודש מרץ 2008 לגבות את סכום החוב הנטען על ידה מהחייבת העיקרית, אך בחרה שלא לעשות כן.
לטענת הנתבע, ביום 25.10.07 נחתם הסכם לניכיון שיקים בין התובעת לחברת אפוד מגן 3000 אחזקות בע"מ וביום 15.12.08 פתחה התובעת את תיק ההוצאה לפועל מבלי שצורף הסכם ניכיון השיקים, כאשר הנתבע לטענתו, חתם לכאורה על השטר כערב בלבד. לטענתו, "לכאורה" כיוון שאינו זוכר כלל שחתם על שטר חוב זה למרות שהחתימה עליו דומה לחתימתו.