ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
3923-05-10
02/09/2010
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
- נגד - |
התובע:
שמואל פרי ע"י עו"ד תייסיר שעבאן
|
הנתבע:
חברת החדשות הישראלית בע"מ ע"י עוה"ד ברק ואח'
|
|
החלטה
מבוא ותמצית טענות הצדדים
המבקש היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו אחד מבעלי המניות של סופר-לאק השקעות בע"מ (להלן: "החברה") שעסקה, לטענתו, במתן שירות מינויים להגרלות מפעל הפיס.
המשיבה חברת החדשות הישראלית בע"מ (להלן: "המשיבה") הינה חברה אשר הוקמה על פי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן – 1990 (להלן: "חוק הרשות השניה") והיא בעלת הזיכיון לשידורי חדשות במסגרת הערוץ השני של הטלוויזיה.
אין חולק כי במהדורת החדשות המרכזית ששודרה על ידי המשיבה ביום 05.05.04, שודרה כתבה בעניינה של החברה.
לטענת המבקש, נטען בכתבה כי החברה שעסקה במנויים להגרלות הלוטו, עשתה זאת תוך כדי מעשה מרמה ותרמית חמורים. כן נטען על ידי המבקש, כי הכתבה שודרה ללא התייחסותו וללא שניתנה לו האפשרות להגיב לאמור בה.
ביום 09.05.04, פנה ב"כ המבקש והחברה למשיבה ולנציב התלונות בהנהלת הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו ובה טען, בין היתר, כי הכתבה הינה בגדר "לשון הרע", כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). המשיבה נדרשה לפרסם מיידית במהדורה המרכזית תיקון, התנצלות והכחשה לכל אשר פורסם בכתבה וזאת בתוך 3 ימים ממועד קבלת המכתב שאם לא כן, שומרים המבקש והחברה על זכותם לפנות לערכאות ולהגיש תביעות כנגד הכתב, העורך וכל גורם אחר אשר מוטלת עליו האחריות על פי חוק (ת/1).
המשיבה הגיבה למכתב באמצעות בא כוחה וזאת במכתב מיום 06.06.04, שנשלח לבא כוחו הקודם של המבקש. במכתבו הודיע ב"כ המשיבה כי "... מה שפורסם בכתבה נשוא מכתב כב' היה אמת והיה בו עניין ציבורי. מרשתי דוחה את דרישת ההתנצלות ...".
נראה כי כנגד שותפו של המבקש, הוגשה תלונה למשטרת ישראל, בגין קבלת דבר במרמה ובהודעה מיום 23.05.05, שנמסרה לשותף ע"י משטרת ישראל, נמסר על סיום החקירה וסגירת התיק, שכן, "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירתך/העמדתך לדין" (ת/2). מוסיף וטוען המבקש כי שותפו התאבד זמן קצר לפני הגשת הבקשה וכי עקב כך שבו וצפו בעיותיו ועל כן הגיש עתה את בקשתו ותביעתו זו.
ביום 3.5.10 הגיש המבקש את תביעתו העיקרית ובד בבד הגיש את בקשתו לסעד זמני. בבקשתו, עתר התובע להורות למשיבות למסור לידיו את כל התיעוד, לרבות קלטות וידאו ותחקירים שנערכו בקשר לכתבה; לקבל כל חומר הקשור לכתבה טרם עריכתו בצורה ובמצב כפי ששודר בכתבה; לקבל העתק מהכתבה ששודרה.
בתביעתו העיקרית, עתר המבקש למתן צו קבוע התואם לעתירתו למתן צו זמני. בתביעתו טען המבקש כי הינו "... זקוק נואשות לקלטות טרם עריכתן וזקוק להעתק מהכתבה כפי שנערכה וזאת בכדי להוכיח כי הוצאה דיבתו בהתאם לכתבה ולתבוע את נזקיו שנגרמו לו כתוצאה מפרסום לשון הרע ופגיעה בשמו ובכבודו" (סעיף 10 לכתב התביעה). יודגש כי אין עסקינן בתביעה בעילה עפ"י חוק לשון הרע אלא בתביעה כהכנה אפשרית לתביעה לפי חוק לשון הרע.
לטענת המבקש, בעקבות הכתבה בוטלו העסקאות שבוצעו בין החברה לבין מנויה; חברת כרטיסי האשראי לא העבירה לחברה את התשלומים ששולמו על ידי האחרונים; החברה והמבקש נקלעו לקשיים כספיים.
לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות שכן "... המדובר למעשה בדרישה מוקדמת לגילוי מסמכים בטרם פתיחת ההליך המשפטי האפשרי עליו רמז המבקש בבקשתו וכי בהתאם לפרוצדורה הנהוגה בשיטת המשפט בישראל, בקשה לגילוי מסמכים תעשה על פי דין, היינו, לאחר הגשת כתבי הגנות. בענייננו, המבקש מבקש לעיין במסמכים קודם לפתיחת הליך משפטי... המבקש נהג... בחוסר תום לב שכן, לא טרח המבקש לפנות למשיבה טרם פנייתו לבית המשפט..." (סעיפים 3 – 4 לתגובת המשיבה לבקשה).
בישיבת יום 29.6.06 טענה ב"כ המשיבה כי "... לו היה פונה אלינו מלכתחילה ומודיע כי הוא מבקש לקבל עותק התוכנית על מנת לשקול הגשת תביעת דיבה נגדנו לא היינו מוסרים לו עותק הקלטת. מדובר בגילוי מסמכים לפני הגשת התובענה. אם הסיבה לקבלת הקלטת היא הגשת כתב תביעה, לא היינו מוסרים את הקלטת... מקום בו מוגשת תביעת דיבה אנו מוסרים עותק של הקלטת, במסגרת גילוי ועיון במסמכים" (עמ' 1 לפרוטוקול).
מתגובת המשיבה עולה ברורות כי לו המבקש, או כל אדם אחר היה פונה בבקשה לקבל עותק מהקלטת – המשיבה הייתה נעתרת לבקשתו, ככל הנראה כנגד תשלום כמקובל אצל המשיבה. יחד עם זאת, במסגרת תביעת הדיבה, אם תוגש, תמציא המשיבה למבקש את עותק הקלטת.
מוסיפה וטוענת המשיבה כי הינה חברה פרטית ועל כן אינה מחויבת למסור לידי המשיב עותק הקלטת.
בישיבת יום 29.6.06 התרתי למשיבה להגיש תצהיר בתמיכה לתגובתה. בתצהיר שהוגש מטעם המשיבה נטען כי חומר הגלם הושמד ואינו מצוי בידי המשיבה.
המבקש כמו גם המצהירה מטעם המשיבה לא זומנו לחקירה על תצהיריהם.
אקדים ואומר כי מתן ההחלטה בבקשה לסעד זמני התעכב נוכח הצורך ליתן החלטות בעניינים מקדמיים שהדיון בהם עיכב את מתן החלטתי זו.
כל הקביעות בהחלטתי זו הינן קביעות לכאוריות לצורכי ההחלטה בבקשה לסעד זמני בלבד.