אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פריש נ' מדינת ישראל

פריש נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
32604-01-11
02/10/2011
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
איתן פריש
הנתבע:

החלטה

1.בפני בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בגין הגשת התביעה דנא.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים שהשתרעו על פני מאות עמודים (שלא לצורך) בבקשה, בתגובה, בתשובה במסמכים השונים על נספחיהם, מצאתי לדחות את הבקשה.

3.תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות תהיה הזכאות לפטור מאגרה תלוית הוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני – כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – הצגת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה וכל סטייה מחיוב זה היא חריגה מהכלל המחייב לבחון ולשקול את כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך לאחרונה (11.5.11) אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4.בכל הקשור למצבו הכלכלי, טוען המבקש בבקשתו כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בתשלום האגרה. לטענת המבקש, הוא נכה בדרגה של 79% כתוצאה מפציעה במלחמת יום כיפור, אינו עובד החל משנת 2001 ואין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה. המבקש טוען כי גם אשתו, הנכה, לא עובדת וכי הוא מתקיים מתגמולי משרד הבטחון של 6,000 ₪, פנסייה בסך של 6,500 ₪ לחודש, קצבת מל"ל של אשת המבקש (שגם היא נכה) בסך של 2,433 ₪ כך שסך הכנסותיו החודשיות 14,933 ₪. לטענת המבקש הוא נטל מספר הלוואות בעבר (ובכלל זה הלוואה לשם מימון הייצוג המשפטי) והחזרי ההלוואות מסתכמים בכ – 7,680 ₪ לחודש. כן נטען כי למבקש הוצאות רבות המסתכמות בסכומים העולים על הכנסותיו. המבקש הוסיף כי הוא ואשתו מתגוררים בבית שבבעלותם (ושבגינו נטלו משכנתא), כי בבעלותו רכב המותאם לצרכיו וכי אין לו חסכונות.

בכל הקשור לתנאי לפיו על כתב התביעה לגלות עילת תביעה, טוען המבקש כי במסגרת ההליכים שהתנהלו בינו לבין משרד הבטחון, נקבע על ידי בית המשפט העליון (בג"צ 7373/02 איתן פריש נ' שר הבטחון ואח') שהמבקש יכלל במסלול השיקום באמצעות הפעלת תחנת דלק החל משנת 2001. לטענת המבקש, חרף פניותיו החוזרות למשרד הבטחון, פסק הדין האמור לא קוים, הוא אינו עובד מזה 10 שנים ולא נותר לו אלא להגיש את התביעה דנא.

המבקש טוען כי התביעה ראויה ומבוססת, כי זכויותיו מופרות על ידי הגורמים האמונים על שיקומו וכי תביעתו אף נסמכת על חוות דעת מומחה ביחס לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות משרד הבטחון ורשות מקרקעי ישראל (הנתבעים בתביעה דנא).

5.המשיבה, היא המדינה, מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית, לא פרש תמונה מלאה ביחס להוצאותיו ומהמסמכים והנתונים שצירף, עולה כי המבקש בעל יכולת כלכלית ומוציא סכומים נכבדים בגין הוצאות פנאי, תרבות, בילויים וחופש. בהקשר זה נטען כי המבקש מעסיק עורכי דין מהשורה הראשונה לשם ייצוגו בתביעה דנא, יש ברשותו יתרה בחשבון השקעות ואין הצדקה לממן עבורו את הגשת התביעה דנא. בכל הקשור לעילת התביעה נטען כי תביעת המבקש נעדרת עילה וכי החלטת בית המשפט העליון בג"צ 7373/02 איתן פריש נ' שר הבטחון ואח' לא קבעה שעל משרד הבטחון להכיר במבקש כזכאי לשיקום באמצעות תחנת דלק אלא שהמבקש זכאי להגיש בקשה מעודכנת למשרד הבטחון – בקשה שהמבקש לא הגיש ושממילא לא היתה מזכה אותו כזכאי לשיקום כאמור מאחר שמסלול השיקום באמצעות תחנת דלק תופעל לגבי נכים ספורים בלבד – כולם מקבוצה שונה מזו של המבקש. עוד נטען כי התביעה דנא היא תביעה נזיקית ודינה להדחות בשל חסינות המדינה הקבועה בסעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה) וכי סכום התביעה מופרז.

6.כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה וזאת מאחר שהמבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה. הכנסתו של המבקש מסתכמת בסך של כ – 15,000 ₪. כמו כן, למבקש דירה ורכב בבעלותו; אמנם המבקש מחזיר הלוואות כאלה ואחרות, אולם לא ראיתי בכך אינדיקציה לחוסר יכולת כלכלית. לכך אוסיף כי מפירוט תנועות חשבון הבנק של המבקש בבנק הפועלים (צורף כנספח לבקשה), שאינו עדכני למועד מתן ההחלטה דנא, עולה כי המבקש/אשתו מחזיקים במספר כרטיסי אשראי וחיובי כרטיסי האשראי (ישראכרט) מסתכמים באלפי שקלים – המבקש נמנע מצירוף פירוט חיובי כרטיסי האשראי ונראה שלא בכדי.

זאת ועוד, מעיון בפירוט תנועות חשבון הבנק של המבקש עולה כי חשבון הבנק מחויב בגין ביטוחים, ובהם ביטוחי חיים, בחברות ביטוח "הפניקס", "מנורה" ו"כלל"; בנוסף, מפירוט תנועות הבנק שצורף כנספח לתשובת המבקש עולה כי המבקש מוציא הוצאות שונות שהן בבחינת מותרות ובכלל זה הוצאות על "ספא", רכישת מוצרים באמצעות "ערוץ הקניות", רכישת מוצרים במאות שקלים בחנויות יוקרה וכן תשלום בגין ארוחות במסעדות ובתי קפה.

המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל, היא כי המבקש לא הוכיח מצב כלכלי כזה המצדיק מתן פטור מתשלום אגרה.

אעיר, כי טענות המבקש בכל הקשור להיות התביעה מבוססת וזאת בין היתר נוכח חוות דעת המומחה שצורפה, אינן רלבנטיות בכל הקשור למצבו הכלכלי ולכל היותר מקומן להיטען במסגרת הטענות לעניין קיומה של עילת תביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ