פס"ד מזונות קטינות מעל גיל שש לפי הסכם גירושין

עניין לנו בקביעת מזונותיהן של שתי קטינות. האחת ילידת 2009 (כיום בת 13 וחצי) והשנייה ילידת 2010 (כיום בת 12), בנותיהן המשותפות של הצדדים.

התובעת תיקרא "האם" ואילו הנתבע ייקרא "האב".

מה שאינו שנוי במחלוקת

1. האם והאב נישאו זל"ז ביום 22.03.2007 והתגרשו בהסכמה ביום 27.08.2020.

2. ביום הראשון לחודש ספטמבר בשנת 2014, האב עזב את הבית ועבר להתגורר בנפרד מהאם, וזאת במהלך טיפול זוגי בו הצדדים לקחו חלק. האם ושתי הקטינות המשיכו להתגורר בדירה השכורה אשר שימשה כבית מגורי הצדדים.

3. במסגרת הסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ממועד עזיבתו את דירת המגורים בשנת 2014, שילם האב לאם סך של 4,200 ₪ בחודש עבור מזונות הקטינות (כגובה דמי השכירות ששילמה האם באותה עת). בנוסף, הצדדים נשאו בחלקים שווים בהוצאות הקטינות.

4. לאחר כחמש שנים ממועד עזיבת האב את הבית, במהלכן ניהלו הצדדים שיח שתחילתו היה שלום בית, ולבסוף מו"מ לקראת הסכם גירושין - בתאריך 19.08.2019 הצדדים חתמו על הסכם גירושין בו נקבע בסעיף 32, כי עד לאישור ההסכם ימשיך האב לשלם לאם מזונות בסך של 4,200 ₪ עבור הקטינות, וממועד אישור ההסכם ישלם עבור מזונות שתי הקטינות סך של 3,678 ₪ בחודש.

5. הסכם הגירושין נחתם על ידי שני הצדדים, אך לא אושר בסופו של יום בפני ערכאה מוסמכת.

6. לאחר שבין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע להוספת סעיף שיאפשר לאב להפחית את דמי המזונות ללא הליך משפטי בהתאם לירידה בהכנסתו, החליט הוא בחודש אוקטובר 2019 להפחית באופן חד צדדי את סכום המזונות עבור הקטינות לסך של 2,100 ₪ בחודש.

7. הקטינות מעל גיל שש, מצויות באחריות הורית משותפת ומקיימות עם ההורים זמני שהות שווים.

8. בקדם משפט שהתקיים ביום 29.07.20, נקבע כי לנוכח פערי השכר בין הצדדים בהתאם לנתונים שהוצגו באותו שלב, דמי המזונות הזמניים יעמדו על סך של 3,500 ₪ לחודש, קרי- 1,750 ₪ עבור כל קטינה, וכן נקבעה חלוקה שווה בין ההורים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות.

    

   טענות האם בתמצית

9. במשך חמש שנים האב המשיך לשלם את הסכום המוסכם בסך 4,200 ₪ בחודש, גם לאחר שכל אחת מהקטינות הגיעה לגיל שש, גם לאחר שבחודש יולי 2017 נפסקה הלכת בע"מ 919/15, וכך משנת 2014 עד שנת 2019. זאת, נוכח היכרותו את רמת המחייה הנחוצה לבנות, ורצונו לשמור על רמת מחייה להן הורגלו טרם הפרידה, בעודו מבטיח לאם כי לא יחסר להן דבר.

10. ואולם, שבועיים לאחר החתימה על הסכם הגירושין מיום 19.08.19, האב חזר בו מהתחייבויותיו לפי הסכם, אילץ את האם לשנות את סעיפיו, והפחית את סכום המזונות לסך של 3,600 ₪ ובהמשך באופן חד צדדי לסך של 2,100 ₪. בכך הפך את בית האם לבית עני.

11. האב מהנדס העובד במשרה מלאה בתפקיד ניהולי, משכורתו גבוהה ומעמדו כשל העשירון העליון. הכנסתו עומדת על סך של כ-25,000 ₪ נטו, הוא חי בפאר, ויחד עם בת זוגו הם אינם חוסכים מהנאות החיים. לעומת זאת, האם עובדת מדינה ומשתכרת בסך של כ-11,350 ₪ נטו, והיא מתקשה להתקיים ללא תמיכה כלכלית, בעודה "חנוקה" מהוצאות.

12. האם העריכה את צרכי שתי הקטינות בסך כולל של 12,656 ₪. סכום זה כולל חלקן של הקטינות בהוצאות מדור ואחזקתו בסך 2,445 ₪ (שהם 40% מתוך 6,113 ₪, מתוכם שכר דירה 4,200 ₪), והוצאות נוספות.

13. האם מבקשת לקבוע כי האב ימשיך לשלם את סכום המזונות המוסכם על סך 4,200 ₪ בחודש, כפי שהוא עצמו קבע והעביר מדי חודש לאם במשך 5 שנים, בהתאם להסכם הגירושין עליו חתמו הצדדים ביום 19.08.19.

14. ההורים גרים בסמיכות זה לזו, כאשר בהתחלה הקטינות לנו בבית האב כ-50% מהזמן, אולם בפועל קיים פער בקיום זמני השהות של הקטינות עם כל אחד מההורים, כאשר 60% מהזמן הן אצל האם, ו-40% מהזמן אצל האב.

     

    טענות האב בתמצית

15. החל ממועד הפרידה בשנת 2014 ומבלי שקיבל ייעוץ משפטי, שילם האב לפי דרישת האם סך של 4,200 ₪ לחודש עבור מזונות הקטינות, באופן שתאם את גובה דמי השכירות של הדירה בה התגוררו הצדדים. במסגרת הסכם הגירושין עליו חתמו הצדדים, האב ביקש להוסיף סעיף להפחתת דמי המזונות במקרה של ירידה בשכר, אולם האם סירבה לכך, ולפיכך החליט לבטל את ההסכם עליו חתם.

16. מאחר שההסכם לא אושר על ידי בית המשפט, אין לו תוקף משפטי מחייב. ממילא האם אינה יכולה להישען על הסכם שהיא עצמה לא פעלה על פי הוראותיו, אלא אף בניגוד אליהן כאשר הגישה תביעה לכתובה, על אף שבהסכם כתוב כי היא מוותרת על כתובתה.

17. האב עובד כמהנדס אלקטרוניקה בחברת "****" ומשתכר בממוצע סך של 20,349 ₪ נטו לחודש לאחר ניכויי חובה ולאחר מיצוי כל אפשרויות השעות הנוספות. האם משתכרת בסך של 11,818 ₪ לחודש, ולפיכך יחס ההכנסות בין הצדדים לטענתו עומדים על 63%-37% לטובת האב. עם זאת, הסכים האב לצרכי פשרה בדיון כי פער ההכנסות בין הצדדים הוא 30%-70% לטובתו.

18. האב שוכר דירה בסך 4,600 ₪ לחודש, כאשר מחצית מהזמן מתגוררות עמו הקטינות. חלוקת זמני השהות עם הקטינות היא 50%-50%, כולל לינה. בעניין זה מפנה האב לחקירת האם המאשרת את חלוקת הזמנים וכן להחלטת בית המשפט המאשרת את הסכמת הצדדים הנ"ל.

19. לטענתו, האם לא הוכיחה את צרכי הקטינות, ולפיכך יש להעריכן בסך 4,500 ₪ (קרי 2,250 ₪ לכל אחת) בהתאם לפסיקה. אשר על כן, בהתאם לתחשיב שערך האב בהתחשב ביחס הכנסות הצדדים, ביחס זמני השהות ובצרכיהן של הקטינות, וכן בהתאם להלכת בע"מ 919/15, מבקש האב לקבוע כי עליו לשלם סך של 900 ₪ מזונות + 336 ₪ מדור, ובסה"כ 1,236 ₪ בגין מזונות ומדור. בנוסף מבוקש להורות על השבת דמי המזונות הזמניים ששולמו ביתר, ממועד מתן ההחלטה ועד למועד מתן פסק הדין.

     

     

     

    דיון והכרעה

20. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. בענייננו, הצדדים הם יהודים ועל כן החיוב במזונות הקטינות ושיעורו ייבחן לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון.

21. הקטינות בנות 13 וחצי ו-12 כיום ובעת חתימה על הסכם הגירושין היו בנות 10 ו-9. כאמור, הקטינות נמצאות באחריות הורית משותפת של ההורים ונמצא כי הן מחלקות את זמנן בין ההורים באופן שווה.

22. לאור גילן של הקטינות, לפי ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (19.7.2017) (להלן: בע"מ 919/15), שני ההורים חבים במזונות הקטינות מדין צדקה, כאשר נקבעה נוסחה לחלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות, בנתון לחלוקת זמני השהות בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

23. עם זאת כידוע, הנוסחה שנקבעה בהלכת בע"מ 919/15 היא כלי עזר המסייע לבית המשפט, כאשר עליו להפעיל שיקול דעת שיפוטי בכדי להגיע לשיווין מהותי לרווחת הקטין והוריו ולא בהכרח לדבוק בנוסחה מתמטית. לצורך פסיקת שיעור המזונות, אין בית המשפט מחויב לחשב חישוב אריתמטי טכני גרידא, שכן מן הראוי לקחת בחשבון את מכלול נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לצורך קביעת החיוב הראוי בהתאם לטובת הילד ורווחתו. ראו לעניין זה סעיפים 40 ו-126 לפסק דינו של כבוד השופטפוגלמן בהלכת בע"מ 919/15 כדלקמן:

    "הנוסחה מציעה כלי עזר בלבד, תוך שמודגש כי גם לאחר הצבת הנתונים בה על בית המשפט להפעיל שיקול דעת פרטני אשר לחיוב גופו, בשים לב למכלול נסיבות העניין.

    ...

    אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים."

     

24. בהקשר זה נקבע בפסיקה כי "על אף השאיפה החשובה ליצירת דרך אחידה ופשוטה לקביעת המזונות, יתכנו מקרים, גם אם חריגים הם, בהם אין בכוחו של חישוב מתמטי מדויק להכיל ולהביא לידי ביטוי את נסיבותיו הייחודיות של המקרה העומד לפתחו של בית המשפט. זאת יש לזכור - החיים אינם מדע מדויק, במיוחד כאשר עסקינן בגידולם ובצרכיהם המשתנים כל העת של קטינים" (ראועמ"ש 42513-09-14א. ש. נ' י. ש,פורסם במאגרים) [פורסם בנבו].

25. לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לקביעת אופן תשלום המזונות והמדור בפועל ובאשר לקביעת אופן חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. על בית המשפט למצוא את הפתרון הראוי והמתאים למשפחה שלפניו בהתאם לנסיבותיה.

26. אחד מהשיקולים המרכזיים שיש להביא בחשבון לטובת קטינים הוא כי "יש להימנע במידת האפשר בחלוקת נטל המזונות מיצירת "בית עשיר" ו"בית עני", דבר שיש לו השלכות לא פשוטות מעבר להיבט החומרי-כלכלי, הן על "ההורה העני" והן על הילדים" (בע"מ 919/15, סעיף 8 לפסק דינו של כב' השופט מ' מזוז).

     

    דמי המזונות שנקבעו בהסכם ממון שנחתם אך לא אושר

27. סעיף 2(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע: "הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן – בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן – בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור".

28. אמנם, ישנם מקרים, בהם בתי המשפט הכירו בהסכם הממון כהסכם תקף, על אף שלא עבר את הפרוצדורה הנדרשת לאישורו בהתאם להוראות החוק, וזאת מכוח עקרונות כלליים של המשפט וביניהם תום הלב, השתק ומניעות. מקרים אלו הוכרו במצב שבו הצד שמבקש שלא לאשר את ההסכם נהנה לאורך זמן מפירות ההסכם וכעת הוא מתכחש לו (ראו ע"א 151/85רודן נ' רודן, פ"ד לט (3) 186).

29. במקרה הנדון, התשתית העובדתית שנפרשה בפניי, הביאה אותי למסקנה כי עליי לדחות את טענת האם על פיה יש לחייב את האב לפעול על פי ההסכם שאמנם נחתם, אך לא אושר, וזאת מאחר והצדדים לא התנהלו על פי ההסכם מרגע שחתמו עליו.

30. עם זאת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, לסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין קיים משקל ראייתי רב בדבר יכולותיהם הכלכליות של ההורים לספק את צרכי הקטינות, כפי שהם עצמם חישבו והעריכו אותם, עפ"י רמת החיים בה חיו הקטינות עד אז.

31. שוכנעתי כי ההורים שקלו את השיקולים הרלוונטיים לצורך קביעת גובה דמי המזונות עבור בנותיהם הקטינות, מתוך ראיה מפוכחת ואחראית של צרכיהן בהווה ולעתיד לבוא, והם כהורי הקטינות, יודעים הכי טוב מה נדרש עבורן.

32. הסכמת הצדדים על פיה האב ישלם סך של 3,678 ₪ ממועד אישור הסכם הגירושין, עבור שתי קטינות מעל גיל שש שמקיימות עם הוריהן חלוקת זמני שהות שווה, מהווה ראיה ליכולתו של האב לשלם את הסכום המוסכם וליכולתה של האם לדאוג לצרכי הקטינות ולמדורן עם ההכנסה שלה וסכום המזונות אשר הסכימה לו.

33. זאת ועוד, סבורני כי דמי המזונות שהוסכמו על הצדדים עדיין עומדים בקריטריונים לעיל, ואולי היו אף עשויים להיות גבוהים יותר, בשים לב ליכולותיו הכלכליות של האב, כפי שיפורט להלן.

34. בהקשר זה יש לזכור, כי בהתאם לעקרונות ההלכה שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15, שכר אינו מהווה רק את "שורת הנטו" שבתלוש השכר של פלוני, ויש לבחון את המצב הכלכלי של הצדדים בהסתכלות רחבה.

35. לעניין זה אפנה לדברי בית המשפט בעמ"ש 42513-09-14א. ש. נ' י. ש(מחוזי חיפה), שם נקבע: "שומה על בית המשפט לבחון את הדברים בראייה כוללת, בשים לב לשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בקביעת טובתו של הקטין, ובכלל זה קביעת גובה המזונות. השימוש בנוסחאות לצורך חישוב המזונות יהווה אם כן את ברירת המחדל, ממנה ראוי יהיה לסטות במקרים המתאימים וככל שתמצא לכך הצדקה. כך לדוגמה, במקרי קיצון של פערים גדולים בהכנסות כל אחד מהצדדים או במשך שהיית הקטינים אצל מי מההורים".

36. בענייננו, אין מחלוקת כי קיים פער משמעותי בין הכנסות הצדדים לטובת האב. אמנם לטענתו יחס ההכנסות בין הצדדים עומדים על 63%-37% לטובתו, אולם כאמור, הסכים הוא במהלך ההליך לצרכי פשרה כי פער ההכנסות בין הצדדים הוא 30%-70% לטובתו.

37. מכל מקום, הכנסתו של האב כיום, אף גבוהה יותר מהמועד בו סכמו הצדדים את גובה המזונות. בדיון מיום 15.11.21 האב השיב בחקירה הנגדית כי בשנת 2014 הוא הרוויח "14 אלף ₪ נטו" (עמ' 13, שורה 32), וכי "אחרי שנתיים בשנת 2016 הלכנו למגשרת כדי שתעזור לנו לערוך הסכם גירושין" (שם, שורות 35-34). כאשר נשאל כמה הרוויח בשנת 2016 השיב: "סדר גודל של 14 או 15" (עמ' 14 שורה 9). האב אישר שבאותה תקופה הקטינות הגיעו לגיל שש, והוא המשיך לשלם סך של 4,200 ₪ (עמ' 14 שורות 33-27). עוד העיד האב כי בשנת 2016 הוא הרוויח: "בין 15 לבין 16 אלף ₪ נטו" (עמ' 16 שורה 13).

38. בכתב ההגנה מחודש 06/70 טען האב כי משכורתו הממוצעת עומדת על סך של 20,697 ₪, ומעיון בתלושי שכר שצירף האב עצמו לכתב ההגנה עולה כי בחודשים 05/19 עד 12/19 הכנסתו הממוצעת עמדה על סך של כ- 22,377 ₪ נטו בחודש לאחר ניכויי חובה.

39. כיום מצהיר האב שהוא מרוויח סך של 30,000 ₪ ברוטו (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 19-18), ו-20,349 ₪ נטו. מתלושי השכר שצירף לתצהיר העדות הראשית עולה כי בחודשים 06/20 עד 11/20 הכנסתו הממוצעת עמדה על סך של 22,067 ₪ נטו לאחר ניכויי חובה).

40. מכאן שיכולתו הכלכלית של האב השתפרה משמעותית מזו שהייתה עת הסכים לשלם סך של 4,200 ₪ בשנת 2014 (ועד שנת 2019), עבור מזונות הקטינות.

41. לעומת זאת, הכנסת האם לטענת האב עצמו היא 11,818 ₪ בחודש. יצוין כי בתלושי השכר שצירפה האם לתצהיר עדות ראשית, עולה כי בחודשים 11/19 עד 11/20 האם השתכרה בסך של 13,650 ₪ נטו בממוצע לחודש (לאחר ניכויי חובה).

42. נתונים אלה הביאוני לכלל מסקנה כי לנוכח קיומו של פער משמעותי בין הכנסות הצדדים לטובת האב, הרי שאין להיצמד לנוסחות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף זמני השהות של כל אחד מהם לבין שיעור המזונות, ותו לא.

43. יש לזכור כי ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 נקבעה במקרה של שני הורים שגובה שכרם היה כמעט זהה וחלוקת הזמנים ביניהם אף היתה שווה. ככל שפער ההכנסות והפוטנציאל להשתכר בין שני ההורים גדל, הרי שיש לתת משקל גדול יותר לשיקולים כמו חוסן כלכלי של כל אחד מהבתים, סביבה כלכלית תומכת שמקורה אינו בשכר עבודה בהכרח, והחשוב ביותר לייצר תנאים שימנעו יצירת בית עני ובית עשיר.

44. נוכח כל המפורט לעיל; הפער המשמעותי לטובת האב בין יכולות ההורים, בשים לב כי הכנסתו גבוהה יותר מבעבר; ובשים לב כי במועד החתימה על ההסכם הצדדים לקחו בחשבון את כל השיקולים הרלוונטים לצורך קביעת סכום מזונות אותו יעביר האב לאם עבור בנותיהן בהתאם לצרכיהן אשר היו מוסכמים על ההורים; וכן הצורך להימנע מפער גדול ברמת החיים של הקטינות בין בית של הורה אחד לבית של הורה שני, – אני מורה כי האב יישא בדמי המזונות עבור שתי הקטינות בסך 3,678 ₪ כפי שהסכימו עליו הצדדים בסעיף 32 להסכם שנחתם אך לא אושר.

45. ודוק: סכום דמי המזונות שנקבע בהסכם הגירושין מתקבל לא בשל הכרעה בתקפות ההסכם עצמו, אלא מאחר שמצאתי כי הסכום הספציפי שנקבע לתשלום דמי המזונות משקף את הסכמת הצדדים ביחס ליכולתם לשאת בצרכי הקטינות ע"פ רמת החיים אליה הורגלו, לאחר שנבחנו כל השיקולים הרלוונטיים בהווה ובעתיד בעניין זה.

46. הואיל והקטינות נמצאות באחריות הורית משותפת והן מחלקות את זמנן בין הוריהן באופן שווה, והואיל והתרשמתי כי שני ההורים הם הורים מטיבים ופעילים אשר טובת בנותיהם לנגד עיניהם, אני מורה כי שני ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות, כפי שפורטו בסעיפים 40-39 להסכם הגירושין, וזאת כאמור, מאחר ובמועד בו הסכימו הצדדים על הוצאות אלה ראו לנגד עיניהם את טובת הקטינות ואת צרכיהן האמתיים בהתאם למה שצרכו עובר לפרידת הוריהן.

47. אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

    • האב ישלם לידי האם עבור מזונות שתי הקטינות ומדורן סך של 3,678 ₪ לחודש, קרי- סך של 1,839 ₪ עבור כל קטינה (להלן: "דמי המזונות").

      • דמי המזונות ישולמו החל מיום 07.06.20 (מועד הגשת התביעה) ובראשון לכל חודש עבור אותו חודש. הפרשים שנוצרו ישולמו בשלושה תשלומים שווים בתוספת לתשלומי המזונות השוטפים, בניכוי סכומים ששילם האב עבור דמי המזונות, לאחר מועד זה.

      • הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.

      • ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואה החריגות של הקטינות, כפי שאלו פורטו בסעיפים 40-39 להסכם הגירושין. ככל שתתעורר מחלוקת בדבר נחיצות הוצאה על פי סעיף זה, יפעלו הצדדים בהתאם להמלצת הרופא המטפל או הגורם החינוכי הרלבנטי.

      • קצבת הילדים המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם, בנוסף לדמי המזונות.

      • דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטינות לגיל 18 או סיום לימודיהן בבית הספר התיכון – על פי המאוחר (להלן –מועד הבגירות). ממועד זה ועד לתום שירות צבאי לאומי או התנדבותי של הקטינות, יעמוד סכום המזונות על שליש מהסכום שנקבע לעיל.

      • סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החיוב ועד ליום התשלום בפועל.

      • לנוכח תוצאת פסק הדין, האב ישלם לאם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

         

         

      • משתם ההליך, המזכירות תסגור את התיק.

      • פסק הדין מותר לפרסום, בהשמטת פרטים מזהים.

         

         

         

         

         

         

         

        ניתן היום, ג' סיוון תשפ"ב, 02 יוני 2022, בהעדר הצדדים.