לפני תביעת התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו זכויותיה הרשומות של הנתבעת בדירה ב... שייכות לו מכח עסקת העברת הזכויות ללא תמורה במסגרת הסכם גירושין בין הצדדים.
רקע רלוונטי בקצרה והשתלשלות ההליך המשפטי
1.התובע והנתבעת בני זוג לשעבר, נישאו בנישואים אזרחיים ב... ביום .... ונישואיהם הותרו ביום ... ב....
2.בשנת 1995, במהלך נישואי הצדדים, נרכשה הדירה ב... (להלן: "הדירה").
הדירה רשומה בלשכת רישום המקרקעין על שם חברה משכנת ... . הזכויות בדירה רשומות בחברה המשכנת כשייכות לצדדים ולאמו המנוחה של התובע בחלקים שווים, כל אחד שליש (1/3).
אישור זכויות מיום 4.12.18 צורף לכתב ההגנה, לא נטען כי הרישום השתנה מאז.
3.ביום 1.7.18 מונתה לתובע אפוטרופסה זמנית לגוף ולרכוש, עו"ד אלה גליקמן. בהמשך, ביום 17.7.19 מונה לצורך כך עו"ד אמיר זבולון באמצעות חברת אמירים שירותי אפוטרופסות.
צו מינוי של קבע ניתן ביום 6.4.20.
4.ביום 16.12.18 הגישה הנתבעת תביעה לפירוק השיתוף בדירה (תמ"ש 33202-12-18).
ביום 27.3.19 הגיש התובע את התביעה שלפני בקשר לזכויות בדירה, באמצעות האפוטרופסה לרכוש שמונתה עו"ד אלה גליקמן. המשך ההליך נוהל ע"י עו"ד זבולון.
5.לטענת התובע, בתמצית - ביום 10.12.97 עובר לגירושי הצדדים, הם חתמו על הסכם בישראל אשר כותרתו "הסכם גירושין" ובמסגרתו הנתבעת העבירה לתובע את מלוא זכויותיה בדירה (שליש) ללא תמורה; לטענתו הסכם הגירושין נחתם בפני עו"ד ונוטריון מ., אשר ייצג את שני הצדדים ופעל לביצוע העברת זכויות הנתבעת בדירה לתובע על יסוד ההסכם ויפוי כח בלתי חוזר עליו חתמה הנתבעת ביום 30.10.00. במשך השנים 2000-2003 פעל עו"ד מ. לביצוע העברת הזכויות, אשר לבסוף לא הושלמה ברישום.
בתביעה, אשר כאמור הוגשה ביום 27.3.19, עותר התובע להצהיר כי זכויותיה הרשומות של הנתבעת בדירה שייכות לו.
6.לטענת הנתבעת, בתמצית - היא מעולם לא חתמה על הסכם הגירושין, מעולם לא הסכימה להעברת זכויותיה בדירה לתובע, מעולם לא חתמה על יפוי כח בלתי חוזר, המסמכים המצורפים לתביעה אינם במקור והחתימה הנחזית להיות חתימתה על המסמכים (בצורות שונות) זויפה, ומתוך כך יש לדחות את התביעה.
7.התביעה במקור הוגשה גם על ידי אחותו של התובע כתובעת נוספת. בהעדר מעמד ובהסכמתה, נמחקה מההליך בהחלטה מיום 19.5.20 אשר ניתנה בתום דיון במעמד הצדדים.
עוד נקבע בהחלטה מיום 19.5.20, בהסכמת הצדדים, כי התביעה לפירוק שיתוף שהגישה הנתבעת תידון לאחר הכרעה בתביעה זו בעניין הזכויות בדירה, ובהתאם לתוצאה.
8.הצדדים הסכימו דיונית כי בשלב ראשון ייבחן האם המסמכים שצרפו לכתב התביעה קיימים במקור וכי עו"ד מ. יזומן לעדות. בהתאם ניתן צו המופנה לעו"ד מ. על מנת שימסור לתיק בימ"ש כל מסמך במקור שקיים בידיו בנוגע לדירה.
ביום 3.2.21 הגיש עו"ד מ. את המסמכים שברשותו בעותק נייר ובמקביל נסרקו לתיק.
המסמכים שהוגשו במקור הנושאים לכאורה את חתימת הנתבעת:
שטר משכנתא – עליו חתימות לכאורה של התובע ואמו ז"ל, מבלי שאומתו חתימתם;
שטר מכר – להעברת 2/3 מזכויות התובע בדירה לנתבעת ולאמו המנוחה (כל אחת שליש) עליו חתימות לכאורה של התובע, הנתבעת ואמו המנוחה של התובע, אינו נושא תאריך ומבלי שאומתו החתימות; שומות מס רכישה ומס שבח; אישור תשלום מס רכישה ומס שבח.
הוגשו העתקי מסמכים שאינם במקור, ביניהם:
יפויי כח נוטריוניים בלתי חוזרים חתומים לכאורה על ידי התובע והנתבעת, חתימתם מאומתת לכאורה על ידי עו"ד מ. בחתימה ב"קשקוש" וללא חותמת עוה"ד;
הצהרה על דיווח העסקה לרשויות המס, חתומה לכאורה על ידי התובע והנתבעת, החתימות מאומתות לכאורה ע"י עו"ד מ. ללא חותמת עוה"ד;
תכתובות של עו"ד מ. המופנות לרשויות המס בקשה לעסקה.
9.בימים 7.7.21 ו-18.7.21 הודיע ב"כ התובע כי הוא מבקש ליתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק, ללא חקירות. התובע הודיע כי אין בנמצא מסמכים מקוריים עם חתימות הצדדים ומתוך כך אין יכולת לבחון את המסמכים הקיימים באמצעות מומחה להשוואת כתבי יד; אין יכולת להעיד את התובע לנוכח מצבו, הוא אינו מבקש להעיד את עו"ד מ. ואינו מבקש לחקור את הנתבעת.
לבקשת התובע, ניתנה החלטה להגשת סיכומים.
הוגשו סיכומי התובע והנתבעת. התובע בחר שלא להגיש סיכומי תשובה.
טענות הצדדים
10.טענות התובע
א.ביום 30.10.00 הנתבעת חתמה על יפוי כח בלתי חוזר אשר מסמיך את עו"ד מ. לבצע את העברת זכויותיה בדירה לתובע ללא תמורה. התובע אף הוא חתם על יפוי כח בלתי חוזר לביצוע האמור;
ב.עסקת העברת הזכויות דווחה לרשויות המס על ידי עו"ד מ.. ביום 10.9.03 ניתנו אישורי מס שבח ומס רכישה בעסקה לצורך העברתם ללשכת רישום המקרקעין; התקבל גם אישור עירייה להעברת זכויות הנתבעת בדירה לתובע;
ג.העסקה לא הסתיימה ברישום לנוכח ויכוח בגין תשלום שכ"ט מצד התובע.
ד.מפאת חלוף הזמן והעדר מסמכים במקור לרבות דוגמאות חתימות הצדדים במקור, לא ניתן לבחון החתימות הקיימות באמצעות מומחה להשוואת כתבי יד;
ה.התובע לא ביקש לחקור את עו"ד מ. שכן חקירתו לא בהכרח היתה מסייעת להוכחת התביעה;
ו.יש ליתן משקל לכוונות הצדדים באשר להסכמותיהם להעברת הזכויות בדירה במסגרת פעולותיו של עו"ד מ. לקבלת פטור ממס בהתאם לסעיף 4א בחוק מיסוי מקרקעין, בסיווג העסקה כעסקה אגב גירושין, על יסוד הסכמות הצדדים בהסכם הגירושין;
ז.התובע פעל לסילוק יתרת המשכנתא על הדירה ממקורותיו, בעקבות הסכם הגירושין והסכמות הצדדים על פיו;
ח.הנתבעת שקטה על שמריה משך 20 שנים ולא עשתה מאום לתקוף את הסכמות הצדדים אליהן מתכחשת כיום. הנתבעת לא הגישה תביעה לביטול הסכם הגירושין ולא נקטה בשום פעולה לביטול ההעברה ללא תמורה והדיווח לרשויות;
ט.ממועד העברת הזכויות בדירה בשנת 1997 ומשך 20 שנים הנתבעת לא פעלה לקבלת חלקה הנטען בדירה.
11.טענות הנתבעת
א.רישום הזכויות בדירה לפיו לתובעת שליש מהזכויות בה, מהווה "ראיה חותכת לתכנו". נטל הראיה על הטוען לסתור את תכנו של הרישום ב"הוכחה קפדנית". מדובר בנטל ראייתי כבד והתובע לא עמד בנטל;
ב.הנטען בתביעה נזנח על ידי התובע עצמו במשך 22 שנים בהן לא העלה כל טענה כלפי הנתבעת בעניין הזכויות הרשומות בדירה. התביעה הוגשה בשם התובע באמצעות אפוטרופוס שעה שהתובע אינו כשיר משפטית, אינו יכול ליתן גרסתו ולהביע עמדתו, ואינו מסוגל להיחקר;
ג.הנתבעת מעולם לא נתנה הסכמתה להעברת זכויותיה בדירה לתובע, ומעולם לא ויתרה על זכויותיה בדירה. הנתבעת מעולם לא חתמה על הסכם גירושין עם התובע ומעולם לא חתמה על כל מסמך לפני עו"ד מ. בקשר לדירה, לרבות יפוי כח בלתי חוזר. הנתבעת נחשפה למסמכים שהוגשו לראשונה כאשר הוגשו לתיק בימ"ש;
ד.לא בכדי אין יפי כח בלתי חוזר בחתימתה במקור. מעבר לכך, יפוי הכח שצורף הינו לצורך הסדרת ביטול רישום המשכנתא על הדירה;
ה.החתימות הנחזות להיות חתימות הנתבעת על גבי המסמכים שצורפו אינן חתימותיה של הנתבעת, אינן דומות לחתימת הנתבעת וניתן להבחין בחתימות שונות על כל מסמך. המסמכים שהוגשו במקור הנושאים לכאורה את חתימת הנתבעת אינם מאומתים על ידי עו"ד ואין להם כל נפקות משפטית;
ו.שטר המכר שצורף הינו להעברת שליש מזכויות התובע לנתבעת, בדיוק כפי שמשקף הרישום כיום;
ז.הסכם הגירושין לא צורף במקור, הנתבעת לא חתמה עליו, הנתבעת כלל לא שהתה בישראל במועד בו נטען כי נחתם הסכם הגירושין בישראל. הסכם הגירושין לא אושר כדין וחסר כל נפקות משפטית;
ח.גרסתה של הנתבעת אומתה בבדיקת פוליגרף פרטית שביצעה וצורפה לתיק ללא התנגדות התובע;
ט.העדר חתימות במקור לא מאפשר בדיקת זהות החותם על ידי מומחה. התובע בחר שלא לזמן את עו"ד מ. לעדות, התובע בחר שלא לחקור נגדית את הנתבעת על גרסתה אשר לא נסתרה;
י.שליש מהזכויות בדירה שייכות לנתבעת ודין התביעה להידחות
דיון והכרעה
12.יאמר כבר, כי לאחר עיון בכתבי הטענות ובכלל החומר שבתיק - דין התביעה להדחות.
מכלל החומר שבתיק, התובע לא הוכיח את גרסתו העובדתית עליה נשענת עילת התביעה והסעד לו עותר התובע במסגרתה.
13.הסכם הגירושין הנטען
התובע סומך תביעתו על הסכם גירושין אשר נחתם לכאורה על ידי הצדדים ביום 10.12.97, במסגרתו הסכימו הצדדים כי הנתבעת תעביר לתובע את חלקה בדירה, ללא תמורה.
על פי הנטען בכתב התביעה, ההסכם נחתם אצל עו"ד ונוטריון מ. בישראל (סעיפים 4 ו-7 בכתב התביעה).
הנתבעת מכחישה מכל וכל כי חתמה על ההסכם וכי החתימה הנחזית להיות חתימתה ב"קשקוש" על ההסכם הנה חתימתה. מעבר לכך טוענת כי כלל לא שהתה בישראל במועד חתימת ההסכם הנטען, ולא ידעה בשעתו קרוא וכתוב בשפה העברית.
14.ההסכם שנסרק לתיק הנו העתק, לא צורף הסכם במקור ואין בידי התובע הסכם במקור.
חתימות הצדדים לכאורה על ההסכם הן חתימות ב"קשקוש" ללא ציון השם בחתימה , אף לא ראשי תיבות שם החותם.
ההסכם אינו נושא כל אזכור לעו"ד מ. וחתימות הצדדים על ההסכם אינן מאומתות על ידי עו"ד מ.
במסמכים שצורפו לתיק על ידי עו"ד מ. אין כל אזכור כי ההסכם נערך על ידו או נחתם במשרדו או בכל מקום אחר לפניו.
אין כל תרשומת בתיק מעו"ד מ. בכל נושא הנוגע לעריכת ההסכם או בקשר אליו.
מתעודת ברור פרטים על נוסע, אשר צרפה הנתבעת לכתב הגנתה עולה, כי במועד חתימת ההסכם הנטען ביום 10.12.97 לא שהתה בישראל. עולה כי הנתבעת יצאה מישראל ביום 30.9.97 ונכנסה לישראל ביום 15.1.98.
15.התובע ויתר על זימון עו"ד מ. לחקירה.
חקירת עו"ד מ. יכולה היתה לשפוך אור על נסיבות חתימת הסכם הגירושין, ככל שנערך על ידו וככל שהצדדים חתמו עליו במשרדו כנטען בכתב התביעה.
בנסיבות בהן מדובר בהסכם אשר הוצג בהעתק ולא במקור, כאשר על פניו אין חתימה ברורה של הנתבעת בשמה על ההסכם, כאשר הנתבעת טוענת כי לא חתמה על ההסכם וכאשר הנתבעת כלל לא שהתה בישראל במועד שעל פי הנטען נחתם ההסכם בישראל – הנטל הנו על התובע להוכיח כי הנתבעת חתמה על ההסכם.
בנקל יכול היה התובע לעשות כן באמצעות תצהיר מטעם עו"ד מ. או זימונו לחקירה.
ויתור התובע על העדת עו"ד מ. בנסיבות המפורטות מוחזק לחובתו.
על יסוד האמור לא הוכח כי הנתבעת חתמה על הסכם גירושין ביום 10.12.97.
16.חתימתה הנטענת של הנתבעת על מסמכי העברת הזכויות בדירה
הנתבעת, כאמור, טוענת כי לא חתמה על כל מסמך הנוגע להעברת הזכויות בדירה.
המסמכים שהוגשו לתיק במקור הנושאים לכאורה את חתימת הנתבעת:
שטר מכר – החתימה הנחזית להיות חתימת הנתבעת הנה ב"קשקוש", ללא שם הנתבעת. החתימה אינה מאומתת על ידי עו"ד.
התובע ויתר על בחינת החתימה על ידי מומחה להשוואת כתבי יד וויתר על העדת עו"ד מ. להוכיח כי הנתבעת חתמה לפניו על המסמך. התובע בחר גם שלא לחקור את הנתבעת, כך שגרסתה לפיה לא חתמה על השטר לא נסתרה.
מתוך שכך לא הוכח כי הנתבעת חתומה על שטר מכר.
יתרה מכך, שטר המכר הנו להעברת שליש מזכויות התובע בדירה לנתבעת!
לא צורף שטר מכר להעברת זכויות הנתבעת בדירה לתובע, לא במקור ולא בהעתק.
אשר למסמכי יפוי כח נוטריוני – לא הוגשו מסמכים במקור.
חתימת הנתבעת לכאורה הנה ב"קשקוש" ומאומתת לכאורה על ידי עו"ד מ. בחתימה שאינה מציינת את שם עוה"ד וללא חותמת עוה"ד.
בהעדר אפשרות לבחון את זהות החותם על ידי מומחה להשוואת כתבי יד ולאחר שהתובע ויתר על העדת עו"ד מ. באשר לנסיבות חתימת יפויי הכח ועל חקירת הנתבעת – לא הוכח כי הנתבעת חתומה על יפוי כח בלתי חוזר.
כך גם לגבי מסמכי הצהרה על דיווח העסקה לרשויות המס.
17.חלוף הזמן
התביעה למתן פסק דין הצהרתי הוגשה על ידי התובע באמצעות אפוטרופוס לרכוש בשנת 2019, רק לאחר שהנתבעת הגישה תביעה לפירוק השיתוף בדירה.
ממועד העסקה הנטענת בשנת 1997 ומשך שנים ארוכות בהן היה התובע כשיר לבצע פעולות משפטיות ולנקוט בהליכים משפטיים עד אשר מונה אפוטרופוס לרכושו בשנת 2018, לא נעשתה כל פעולה על ידי התובע כדי לעמוד על זכויותיו הנטענות על פי הסכם הגירושין הנטען.
ניתן להניח כי לו סבר התובע בעת שהיה כשיר לפעולות משפטיות כי עומדת לו זכות קבלת חלקה של הנתבעת בדירה, היה פועל לעשות כן. בפרט לאחר שהצדדים התגרשו.
מהעדר עמידתו של התובע בזמנים בהם היה כשיר לפעולות משפטיות, ניתן להסיק כי אין ממש בתביעה או כי לא סבר שמגיעות לו זכויות הנתבעת בדירה או כי בחר שלא לעמוד עליהן.
18.רישום הזכויות בדירה
ממועד רכישת הדירה בשנת 1995 עד היום, שליש מהזכויות בה רשומות על שם הנתבעת.
הנטל להוכיח כי הרישום אינו משקף את הזכויות האמיתיות בדירה הנו על התובע.
מדובר בנטל כבד, ודאי כאשר העילה לכאורה נוצרה כבר בשנת 1997 על פי הנטען (לכל המאוחר במועד החתימה הנטענת על יפוי כח בלתי חוזר בשנת 2000), ולא הועלתה כל טענה בעניין על ידי התובע עצמו משך לפחות 18 שנים לאחר המועד, בהן היה כשיר לבצע פעולות משפטיות.
הנטל כבד יותר שעה שהתביעה הוגשה לאחר שהתובע כבר לא היה כשיר לביצוע פעולות משפטיות ולא ניתן לקבל את גרסתו.
משך כל השנים בהן היה התובע כשיר משפטית, לא פעל להעברת זכויות הנתבעת בדירה על שמו על פי העסקה לכאורה הנטענת, ולא הגיש כל תביעה נגד הנתבעת בעניין.
גם אם נטען כיום בשמו כי העסקה לא הושלמה לנוכח מחלוקת בין התובע לעו"ד מ. בקשר לשכר טרחתו, ניתן היה לצפות כי התובע יפנה לעו"ד אחר לצורך השלמת רישום הזכויות על יסוד העסקה הנטענת ב"זמן אמת".
התובע לא עשה כן ומשנת 2003 (אז נטען כי התגלתה המחלוקת בעניין שכ"ט עו"ד מ.) לא עשה דבר. ממסמכים אשר צורפו על ידי עו"ד מ. לתיק עולה כי עו"ד מ. פנה בכתב לתובע (ולא לנתבעת) במהלך השנים לצורך השלמת העברת הזכויות (כמצוין במכתב), כך למשל ביום 16.1.03, וכך גם ביום 24.8.08, לא צורפו מענים לפניותיו.
19.בדיקת פוליגרף שערכה הנתבעת
בשולי הדברים יצויין כי הנתבעת מיוזמתה פנתה ביום 29.6.20 למכון "ביהם רונן" לצורך ביצוע בדיקת פוליגרף, אשר הוגשה לתיק בימ"ש על ידה ביום 2.7.20, ללא התנגדות התובע.
לשאלה "האם את חתמת אי פעם בפני עו"ד מ. על מסמכים כלשהם" השיבה הנתבעת בשלילה.
לשאלה "האם את חתמת על מסמכי העברת בעלות או יפוי כח כלשהו בפני עו"ד מ." השיבה הנתבעת בשלילה.
בבדיקה נמצאה הנתבעת דוברת אמת.
20.מכל המובא לעיל עולה, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו.
על יסוד החומר שבתיק התובע לא הוכיח כי הנתבעת חתמה על הסכם גירושין.
על יסוד החומר שבתיק התובע לא הוכיח כי הנתבעת חתמה על הסכם להעברת זכויותיה בדירה לתובע ללא תמורה.
על יסוד החומר שבתיק התובע לא הוכיח כי הנתבעת חתמה על שטר מכר להעברת זכויותיה בדירה לתובע ועל יפוי כח בלתי חוזר לצורך ביצוע עסקת העברת הזכויות הנטענת.
גרסתה של הנתבעת בתיק כי לא חתמה על הסכם גירושין עם התובע, כי לא חתמה על הסכם להעברת זכויותיה בדירה לתובע, כי לא חתמה על כל מסמך בקשר לדירה בפני עו"ד מ. – לא נסתרה.
התובע לא ביקש לזמן לעדות מטעמו את עו"ד מ., אשר על פי הנטען בכתב התביעה ערך את הסכם הגירושין והנתבעת חתמה לפניו על המסמכים.
התובע ויתר על חקירת הנתבעת.
לכך יש להוסיף כי מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי אפוטרופוס לרכוש של התובע בשמו, לאחר חלוף 18 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה הנטענת מבלי שהתובע עצמו עמד על זכויותיו הנטענות.
סוף דבר
21.על יסוד כל האמור – התביעה נדחית.
22.התובע ישלם לנתבעת הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
בפסיקת הסכום הבאתי בחשבון השיקולים, בין היתר, מחד גיסא – הימשכות ההליך, מספר הדיונים שהתקיימו ותוצאתו, ומאידך גיסא – לא התקיימו חקירות, התביעה הוגשה על ידי אפוטרופוס לרכוש של התובע ומצבו הדל של חשבון האפוטרופסות.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, ג' אדר ב' תשפ"ב, 06 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
