פס"ד חלקי בערעור שעניינו קבילות ממצאים ומסקנות שניתנו במסגרת הליך פלילי

פתח דבר

בפניי בקשה מאת המשיב למתן פסק דין חלקי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – פקודת הראיות).

המשיב מבקש כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי החלוט והמרשיע, שניתן נגד המערער בהליך הפלילי שהתנהל כנגדו, ע"פ 4074/16 אורן אלמקייס נ' מ"י (23.5.2019) ביחד עם תפ"ח 26879-11-12 מדינת ישראל ואח' נ' בן שיטרית (עציר) ואח' (2.9.2015), יהיו קבילים בערעור שבכותרת, באופן שהמשך הדיון בערעור יוגבל רק להיקפי העסקאות שמעבר לאלו שנקבעו בפסק הדין הפלילי.

המשיב מבקש מבית המשפט לתת פסק דין חלקי, הדוחה את הערעור בחלקו בסוגיות שהוכרעו בהליך הפלילי, דהיינו, לעניין ניהול בתי הימורים ועסק של פרסום במסכים ולעניין אי דיווח על הכנסות מעסקים אלו, ובהתאם לכך לקבוע כי יש לזקוף למערער הכנסות מעסקים אלו בשיעור של 2,274,500 ש"ח, בהתאם לשיעור המס החל על מי שחייב בניהול פנקסי חשבונות ולא ניהלם ("חייב ולא ניהל"), כאמור בסעיף 191ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – פקודת מס הכנסה).

המערער מתנגד למתן פסק דין חלקי לפי סעיף 42א לפקודת הראיות. לטענת המערער, מאחר שהמשיב מעוניין להמשיך ולנהל את הערעור, גם לאחר הינתן פסק הדין החלקי, בכוונתו לבקש לזמן לעדות את מי ששימש "עד המדינה" בהליך הפלילי ועוד עדים רבים נוספים, כך שממילא לא תושג התכלית שבבסיס סעיף 42א לפקודת הראיות של חיסכון בזמן שיפוטי.

במסגרת תגובתו לבקשת המשיב למתן פסק דין חלקי מבקש המערער את רשות בית המשפט להביא ראיות לסתור את ממצאי פסק הדין הפלילי וזאת בהתאם להוראת סעיף 42ג לפקודת הראיות.

עוד טוען המערער כי פתיחת השומות לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה נעשתה שלא כדין.

דרך הילוכי יהיה אפוא כדלקמן:

תחילה אתייחס לטענות המערער לעניין פתיחת השומות לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה. ככל שאגיע למסקנה כי ההחלטה להורות על פתיחת השומות נעשתה כדין וכי הצווים שהוציא המשיב למערער בעקבות פתיחת השומות שרירים ותקפים, יהיה עלי להכריע בבקשת המשיב למתן פסק דין חלקי. 

אפנה אפוא לבחינת הדברים, ראשון ראשון ואחרון אחרון.

פתיחת השומות לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה

השתלשלות עובדתית

1. בתאריך 29.3.2016 הוצאו למערער שומות מס לפי מיטב שפיטה לשנות המס שבערעור (2008-2011), לפי סעיף 145(ב) לפקודת מס הכנסה, בהעדר דיווח (להלן – השומות).
2. בתאריך 20.4.2016 הוגשה הודעת ערעור על השומות, לאחר שהשגה שהגיש המערער נדחתה.
3. לאחר הגשת נימוקי השומה ונימוקי הערעור, נקבע הערעור לשמיעת הוכחות לתאריכים 19.3.2017 ו- 26.3.2017.
4. בתאריך 12.3.2017, לאחר שניתנה הכרעת הדין המחוזית ולפני שניתן פסק הדין בבית המשפט העליון, הודיע הרפרנט המקצועי של המשיב, שהוא הגורם המוסמך להפעלת סמכות המנהל לפי סעיף 147(א) לפקודת מס הכנסה, על כוונתו לבחון את האפשרות לפתיחת השומות. הנימוק העיקרי לכך היה אי התאמה בין הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בעניינו של המערער לבין הצווים שהוצאו בקשר עם אותה פעילות.
5. בתאריך 14.3.2107 בוטלו מועדי ההוכחות בעקבות הודעתו של המשיב כי בכוונתו לבחון את האפשרות לפתיחת השומות לפי סעיף 147 לפקודת מס הכנסה.
6. בתאריך 23.5.2019 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור הפלילי שהגיש המערער בחודש אפריל 2017. פסק הדין של בית המשפט העליון הותיר על כנה את ההרשעה.