פס"ד בתובענות להפחתת מזונות ולהרחבת זמני שהות

לפני תובענות  להפחתת מזונות ולהרחבת זמני שהות, לאחר שאלה נקבעו בפס"ד כשנה לפני שהוגשו התובענות שבכותרת.

תמצית העובדות הצריכות לעניין:

1. התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום 13.**.** לאחר מספר חודשי היכרות. מנישואיהם נולדו הקטינים ל' בן כשמונה שנים וע' כיום בת כחמש וחצי שנים.
2. במהלך נישואיהם התגוררו הצדדים ביחידת דיור בבית הורי האם במושב **** מערכת היחסים של הצדדים התאפיינה בעליות מורדות ומחלוקות אשר החריפו לאחר לידת הקטינה ע'.  בחודש ינואר  2017 עזב האב את בית המגורים. ביום 22.01.18 הצדדים התגרשו בג"פ. לאחר הפרידה, האב עבר להתגורר ב******.
3. פס"ד בתביעת המזונות (תלה"מ 139611-04-17) ניתן בהסכמה ביום 07.05.19.
4. פס"ד מנומק בעניין הסדר ההורות וחלוקת זמני השהות (53952-03-17,  תלה"מ 17696-05-17) – ניתן ביום 20.08.19, לאחר שנוהל הליך הוכחות, במסגרתו נדחתה תביעת האב לקביעת משמורת משותפת.
5. ביום 24.03.20 הגיש האב תביעה לשינוי זמני שהות (תלה"מ 44945-03-20), ותביעה להפחתת מזונות (תלה"מ 27487-04-20). התביעה להרחבת זמני השהות נמחקה לבקשתו (ר' פרוטוקול הדיון מיום 01.07.20).
6. ביום 08.07.20 הגיש האב תביעה נוספת לשינוי זמני שהות (תלה"מ 20671-07-20).

לאחר בחינת מכלול כתבי הטענות, לאחר עיון בדיווחי העו"ס ולאחר ששמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעות להידחות.

הרחבת זמני השהות (תלה"מ 20671-07-20):

1. כלל ידוע הוא כי פס"ד בעניין הסדרי הורות, איננו מהווה מעשה בי"ד. יחד עם זאת, אין משמעות הדברים כי בכל עת ניתן להביאו מחדש לבחינה שיפוטית.
2. סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 קובע, כי "בית המשפט רשאי לשנות או לבטל החלטותיו לפי חוק זה אם נשתנו הנסיבות או נתגלו עובדות נוספות לאחר שנתן החלטתו".
3. מטעם זה נקבע כי "ההלכה הפסוקה מימים ימימה שענייני המשמורת והמזונות של קטינים לעולם אינם בגדר מעשי-בית-דין, אלא עם כל שינוי בנסיבות צומחת להם עילת תביעה לשינוי הפסיקה הקודמת".  (ע"א 217/75 לוי נ' נחול  פ"ד כט (2) 309, 310). בפסק הדין נקבע כי חרף הסמכות לשנות מהחלטות קודמות, "חייב בית המשפט, בטרם ישנה או יבטל החלטותיו הקודמות, להיווכח תחילה שאמנם הצמיח השינוי או הגילוי החדש עילת תביעה חדשה: לאמור, שיש בשינוי או בגילוי כדי ליצור מצב חדש המחייב פעולה שיפוטית חדשה. הסמכות האמורה בסעיף 74 לחוק אינה מוקנית לבית המשפט כדי שיישב כערכאת ערעור על עצמו; לשם כך נתונה הסמכות בידי בית המשפט שלערעור". בדיון הנוסף  בפרשת נחול (דנ 17/75 נחול נ' לוי , פ"ד ל (2) 113) נקבעו התנאים הנדרשים לבחינה מחודשת: "הראשון - השתנות הנסיבות לאחר מתן ההחלטה הקודמת של בית-המשפט...התנאי השני: התגלות "עובדות נוספות" מאז מתן החלטתו הקודמת". על התובע, אם כן, להוכיח שני תנאים אלה, כתנאי להתדיינות שיפוטית חוזרת.
4. השיקולים התומכים בהתדיינות חוזרת הינם זכות הגישה לערכאות ועיקרון הצדק ולפיו שינוי הנסיבות הופך את המשך אכיפת פסק הדין לבלתי צודקת. כנגד שיקולים אלה עומדים שיקולים כבדי משקל - חלקם מערכתיים (ונוגעים להכבדה על עבודת בית המשפט ורשויות הרווחה שמעורבותם נדרשת בתיקים מסוג זה, ולעקרון סופיות הדיון), וחלקם שיקולים הנוגעים לבעלי הדין, וביניהם שיקולים הנוגעים לזכויותיו של ההורה השני שנדרש לנהל פעם נוספת הליך משפטי שכבר הוכרע, על כל המשתמע מכך (הן בהיבט של הצורך להגן ולהצדיק פעם נוספת את הורותו ותפקודו ההורי, והן מבחינת עלויות), חשש מפגיעה בקטינים שפעמים רבות טובתם נפגעת מעצם קיומו של הליך שיפוטי בעניינם, והצורך בשמירה על היציבות המשפחתית ומניעת טלטלה משפחתית נוספת שהיא מנת חלקה של כל משפחה הבאה לפתחו של בית משפט זה (ר' הפסיקה שצוטטה בהרחבה בתלה"מ (משפחה נצרת) 22342-05-17 ל.ט נ' ר.ע  23.07.2017, שם ציטט חברי כב' השופט הבכיר אסף זגורי את הגישות השונות בפסיקה אשר לדרישות לבחינה מחודשת של קביעת משמורת) ובתמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 37842-07-15 א.ע נ' נ.ע (19.02.2016).