אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתובענה למזונות קטינות

פס"ד בתובענה למזונות קטינות

תאריך פרסום : 13/06/2021 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
73368-06-20
03/06/2021
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
תובעת:
ז.ב.ח.
עו"ד עדיאל מליץ
נתבעים:
ג.ב.ח.
עו"ד רונן דינצ'י
פסק דין
 

 

תביעה למזונות שתי קטינות; א', ילידת x.x.08, ונ', ילידת x.x.10.

 

רקע כללי ודיוני

  1. אין מחלוקת כי הצדדים שנישאו ביום 27.11.09 אינם חיים בצוותא.

לצדדים שתי בנות נוספות, בגירות שתיהן.

האם מתגוררת בדיור ציבורי עם ארבע בנות הצדדים.

אף אין מחלוקת כי הדין החל בעניינו הוא הדין העברי.

 

ברקע לפרידת הצדדים מערכת יחסים קונפליקטואלית, מקום בו הקטינות אינן נפגשות עם האב מזה כשנה לכל הפחות. זאת חרף החלטות קודמות בהליך בעניין האחריות ההורית שהורו על שילוב הצדדים בתוכנית טיפולית כפי המלצת העו"ס.

 

ביום 30.7.20 פסקתי את מזונותיהם הזמניים של הקטינות בסך כולל של 1,800 ₪ לחודש וכן מחצית הוצאות רפואה וחינוך (להלן: "המזונות הזמניים"). הפסיקה נשענה, בין היתר, על העובדה שאותה עת זכו שתי הקטינות כפי הנראה לקצבת נכות בסך של כ- 1,000 ₪ לכל אחת.

 

עוד אין מחלוקת כי הצדדים שניהם אינם עובדים ובעניינה של האם אף מנוהלים הליכי פשיטת רגל (אישור לניהולו של ההליך שלפני צורף ביום 30.6.20).

 

ניסיון להידברות לא צלח ולפיכך נקבעה התובענה לשמיעת ראיות לפני להיום. במהלך דיון שמיעת הראיות התברר בין היתר כי הקטינה א' שהתה מספר חודשים בפנימייה במהלך שנה זו ושבה להתגורר בשבועות האחרונים בבית האם.

 

עם תום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

 

תמצית טענות הצדדים

  1. האם עותרת להעמיד את סכום המזונות בעניין הילדות על סך כולל של 1,400 ₪ לכל קטינה.

האם מלינה על מצבה הכלכלי הקשה, טוענת כי למעשה הכנסותיה מתמצות אך בגמלת הבטחת הכנסה בסך 1,630 ₪, 240 ₪ קצבת ילדים כמו גם 920 ₪ שמתקבלים קצבת הנכות של א'. לעניין זה הבהירה האם בתצהירה כי קצבת הנכות בגין הבת נ' הופסקה. 

 

האם טוענת שלא ניתן להלום מצב בו האב עצמו טוען שהכנסותיו מקצבאות (1,200 ₪ וכן קצבת נכות בסך 920 ₪) אינן מספיקות לקיומו אולם מנגד סובר שלקטינות צרכים בשיעורים פחותים. לטענת האם הוצאות הקטינות לכל הפחות מגיעות לכ- 1,400 ₪ לחודש.

 

  1. האב טוען שאין לצאת מנקודת הנחה לפיה צרכי הקטינות מגיעים כדי חזקות הצרכים ההכרחיים הקבועות בפסיקה, שעה שלמעשה אין מחלוקת שבבית מתגוררות גם שתי בגירות נוספות ויש בכך כדי להשליך בין היתר על הוצאות המדור.

 

האב אף מלין כי הימצאות האם בהליך פשיטת רגל איננה בבחינת הצדקה שלא למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה, כמו גם כנגד הסתרת שהותה של הבת בפנימייה.

 

האב טוען שגם במידה שאמנם נפסקה זכאות של הבת נ' לקצבת הנכות לטענתו לכל היותר מדובר בהפסקה זמנית ולפיכך מבקש שבית המשפט ייקבע שסכומי הנכות עבור הקטינות יש בהן כדי לכסות את כלל צרכיהן.

 

כפועל יוצא עותר האב שלא לחייבו בתשלום מזונות הקטינות למעט נשיאה במחצית הוצאות הרפואה והחינוך בעניינן.

 

הדין החל

  1. לעניין זה דומה שאין מחלוקת שהדין הוא הדין העברי. נדרשתי לכך כבר בהחלטה בדבר המזונות הזמניים.

 

איש מהצדדים לא טען לפני בכל הנוגע להשלכת ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים; 19.7.17), על אופן חישוב המזונות הראוי. לעניין זה אבהיר, שכפי שנפסק בעבר לא פעם, הערכת וחישוב מזונות קטינים איננה פועל יוצא של הצבת נתונים בנוסחה חשבונית גרידא. בהתחשב בכך שהאב כלל לא פגש בקטינות גם לשיטתו מזה כשנה כפי הנראה בדין איש לא עתר בהקשר זה גם בסיכומים (באשר לדין הנוהג בהקשר זה ראו סעיף 11 להחלטת מזונות זמניים ואסמכתאות שנזכרו שם).

 

מכאן למצב הדברים שבעניינו.

 

יכולתם הכלכלית של ההורים והוצאותיהם

  1. בהקשר זה אעיר שהתרשמתי גם מחקירותיהם הנגדיות של ההורים וגם מהתצהירים והראיות הדלות שהציגו ההורים,  כי אין כל הצדקה שאיזה מן ההורים איננו ממצה את פוטנציאל  ההשתכרות שלו.

 

  1. ההורים שניהם נשענים על תקבולים מן המוסד לביטוח לאומי – חלקם, כפי שהאם עצמה הבהירה, תקבולים שנועדו לשמש לצרכים ספציפיים דוגמת קצבת נכות של הבת.

 

איש מההורים לא הציג לפני אסמכתא של ממש באשר להיעדר יכולת לעבוד. בעניינו של איזה מההורים אף לא ראיתי שנקבעו שיעורי נכות משמעותיים שיש בהם למצער כדי לתהות האם אמנם נבצר ממי מהם לעבוד בכל עבודה ; זאת ולו באופן חלקי ובמגבלות כאלה או אחרת.

 

בהקשר זה צודק ב"כ האב אשר טוען כי גם אם ניהול הליכי פשיטת רגל יש בו כדי ללמד ראייה למצב כלכלי שאינו מן המשופרים, הרי שאין בכך לשמש היתר מכללא שלא למצות פוטנציאל הכנסה. ההיפך הוא הנכון, שכן דווקא בסיטואציה שכזו מצופה מחייב לעמול ולמצות יכולות כלכליות והטעם לכך ברור.

 

  1. עסקינן בשני הורים שגם אם אינם בעלי השכלה פורמלית יכולים שניהם למצות פוטנציאל השתכרות לכל הפחות כדי שכר המינימום במשק.

 

לפיכך אני קובע כממצא עובדתי כי פוטנציאל ההכנסה של כל אחד מההורים הוא שכר המינימום במשק.

 

  1. כאמור, האם עצמה מתגוררת בדיור ציבורי. לטענתה דמי השכירות עומדים על כ- 200 ₪ לחודש ויש להביא בחשבון שבדירה מתגוררות גם שתי בנותיהן הבגירות של הצדדים.

 

האב עצמו עבר לXXX ומתגורר עם אביו, והלכה למעשה לא ראיתי שטען להוצאות עצמאיות בגין מדור והחזקתו.

 

באשר לצרכי המחיה של ההורים שניהם, לא ראיתי כי נטען להוצאות מיוחדות ודומה שאין מחלוקת כי הוצאות ההורים שניהם מגיעים כדי צרכים מינימליים בלבד.

 

 

 

 

 

 

צרכי הקטינות

  1. אינני מקבל את טיעונו של האב לפיו יש להעמיד את צרכיהם על שיעורים נמוכים מחזקת הצרכים ההכרחיים. הגיונה של טענה זו נשען על כך בבית מתגוררת גם שתי בגירות אשר צריכות גם להוציא מכספן עבור מדור והחזקתו. אולם אין דין ההשתתפות של בגיר בהוצאות מדורו, כדין האחריות ההורית למלא צרכיהם של ילדיהם – ולו ההכרחיים. אין מחלוקת כי הוצאות המדור והחזקתו צריכות להביא בחשבון אף את עניינם של בגירים נוספים. אולם הוצאות מדור ואחזקתו (שממילא עומדות על הרף הנמוך בשים לב לכך שעסקינן בדיור ציבורי), אינן יכולות לשמש כקנה מידה לשיעור הכספי שיש בו כדי למלא אחר צרכיהם ההכרחיים של קטין. צרכים, שנגזרים מהצורך לכלכל קטינים, להזינם, למלא מחסורם הפיזי והנפשי,   ולו בגדרים המינימליים. כל אלה, בכפוף כמובן להנחה בדבר הוצאה שולית פוחתת לילד (הלכת ורד).

 

נותרנו, אפוא, עם החזקות שקובעות הפסיקה בכל הנוגע לצרכיהן היסודיים של קטינים.

 

  1. בדין העברי נהוגה החזקה בדבר חובתו של הורה לספק את צרכיו ההכרחיים של קטין. חזקה זו הועמדה בפסיקה על סכומים המגיעים עד כדי 1,400 ₪ בחודש בעניינו של קטין.

 

עם המעבר לשיח פסיקת מזונותיהם של קטינים מעל גיל 6 מדין צדקה לפי הכללים שהותוו בבע"מ 919/15 הנ"ל, החלה הפסיקה להידרש לשאלת הצרכים המינימליים של קטין, וקבעה חזקות לפיהן צרכיו המינימליים של ילד מגיעים גם לכדי סך של 1,700 ₪ לחודש (ככל שמדובר בילד הגדל בבית מרכזי אחד), ואף לסך של כ- 2,250 ₪ לחודש (ככל שמדובר בקטין המחלק זמנו בין שני בתים מרכזיים).

 

בהקשר זה אף יש להזכיר שהקביעות מדין צדקה בכל הנוגע לקטינים מעל גיל 6 מתחשבות בין היתר גם בשאלת זמני השהות של הילד עם כל אחד מהוריו והשפעתם של זמני שהות אלה על האופן שבו ההורים צריכים לשאת בצרכיו (כמובן, תוך שקילה ובחינה של שיעור הכנסותיהם הפנויות).

 

לעניינו, מקום בו מחד האם עתרה להעמיד צרכיהן של הקטינות בסיכומיה על הצרכים ההכרחיים של הקטינות ואילו האב כמפורט לעיל לא שכנע כי יש לסטות מכך, אני קובע כי גם בעניין צרכי הקטינות נ' וא' יש להחיל את החזקות הקבועות בדין.

 

קרי, צרכיהם ההכרחיים של הקטינות מגיעים כפי החזקה הקבועה בדין. ככל שעסקינן בצרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים שהדין העברי מניח, הרי שצרכים מינימליים אלה אף הם מגיעים לכלל השיעור שקבעה הפסיקה בגין קטין המתגורר בבית מרכזי אחד. הכל כמפורט לעיל.

 

  1. במקרה שלפני אין מחלוקת כי האב איננו פוגש כלל בקטינות. בהליך הקשור בית המשפט נדרש לפסק דין גם לאחר שהאב לא השיג כלל על המלצות העו"ס שלא ראתה לחייב קיום מפגשים בין הקטינות ובינו. חרף ההפניה להליך טיפולי בפסק הדין לא ראיתי שפנה בכל תובענה או בקשה מאז שניתן פסק הדין.

 

כך או אחרת לפנינו מצב שבו לדברי האב עצמו הוא אינו מצוי עם הקטינות בקשר מזה כשנה והפועל היוצא של הדברים הוא שהאם למעשה נאלצת להסתמך אך ורק על מקורותיה על מנת לכלכלן. לצד זאת אף אין מחלוקת כי האב לא פרע דבר מיוזמתו (במובחן מטענתו בדבר הטלת עיקול על קצבת הנכות שלו לאחרונה) ולו על חשבון מזונות הקטינות מאז שהוגשה התובענה או ניתנה ההחלטה בדבר מזונות זמניים.

 

משמעות הדברים היא שהאב העמיד בפועל את האם בפני עובדה מוגמרת ולפיה היא זו אשר נאלצת בפועל לכלכל לבדה את בנותיהן.

 

במצב דברים זה אין תימה, שאיזה מן ההורים לא טען להחלת נוסחאות חשבוניות כאלה או אחרות בכל הנוגע לחישוב מזונות הקטינות, מקום בו זמני השהות עם האב אינם קיימים כלל.

 

 

 

החיוב האופרטיבי

  1. מה, אפוא, צריך להיות חיובו של האב במזונות הקטינות מקום בו ההורים שניהם מתקיימים בדוחק ופוטנציאל הכנסותיהם עומד על שכר המינימום במשק, שעה שהאב כלל איננו נוטל חלק בגידולן?

 

  1. לעניין זה אני סבור שנקודת המוצא לחיוב צריכה להיות חיובו של האב בנשיאה בצרכיהן ההכרחיים של הקטינות, וזאת במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינות. לו נביא בחשבון את הלכת ורד; את צרכי המדור והחזקתו המזעריים בכל הנוגע לקטינות גם בשים לב למגורי הבגירות הנוספות בבית;  כמו גם את קצבת הילדים המשולמת לאם, אני סבור שחיובו שהיסודי של האב במזונות צריך לעמוד בנסיבות העניין על סך כולל של 2,500 ש"ח לחודש (1,250 ₪ לכל קטינה).

 

תוצאה זו אף איננה פוגעת באב, אשר התרשמתי בדיון כי בעיקר מצא להידרש לצרכיו האישיים אולם ספק אם היה פנוי דיו בדיון להידרש בדבריו לצרכי בנותיו (ראו למשל עמ' 9-10 לפרוטוקול הדיון מהיום). שכן בנסיבות אלה נמצא למדים שההכנסה היסודית לכל אחת משלוש הנפשות הרלוונטיות לענייננו בבית האם (האם ושתי הקטינות) תעמוד על כ- 2,600 ₪ לחודש (5300 ₪ + 2500 ₪ לחודש בחלוקה לשלוש נפשות). מנגד לאחר ניכוי חיוב מזונות זה מפוטנציאל ההכנסה של האב, תעמוד הכנסתו החודשית הפנויה לנפש אחת בלבד על סך 2,800 ₪.

 

גם לו נבקש להציב את הממצאים שנקבעו לעיל בנוסחאות החשבוניות בהן נעזרה הפסיקה ביחס למזונות מדין צדקה לאחר גיל 6 ונתבסס על חזקות צרכים מינימליים לקטינים כמתחייב מהדין הרלוונטי לכך (קרי, כ- 3,500 ₪ לשתי הקטינות), במיוחד בהתחשב בהיעדר כל קשר בין האב ובין הקטינות אין כל סיבה שבית המשפט לא יביא בחשבון את התשומות שאינן ברות כימות כספי, ויחייב את האב לשאת ולו במרבית צרכיהן הכוללים של הקטינות גם על פי דרך הילוך זו.

 

הנמקות אלה מובילות למסקנה שהאב צריך ויכול לשאת במזונות הקטינות בסך כולל של 2,500 ₪ לחודש, וכך אני מורה.

משמעות קצבת הנכות

  1. כאשר נפסקו המזונות הזמניים נקודת המוצא היתה ששתי הקטינות זוכת לקצבת נכות בסך 1,000 ₪ לחודש כל אחת (ראו בהחלטה הנ"ל) ואף לא שרר בין האב ובין הקטינות נתק כה ממושך.

 

מאז, השתנו והתפתחו פני הדברים. הנתק בין האב ובין הקטינות נמשך והתרחב. האם הצהירה כי קצבת הנכות של נ' הופסקה (סעיף 13 לתצהיר האם וכן נספח ג' לתצהיר זה). טענות אלה של האם כלל לא נסתרו הגם שלאב היה די והותר סיפק לפנות וגם לבקש הבהרות (ולא במעמד הדיון) מטעם המוסד לביטוח לאומי, תוך שבחקירתו הנגדית התברר בין היתר כי לאב אין כל ידיעה מפורשת באשר לטענתו בתצהירו לפיה שתי הבנות עודן זוכות לקצבאות (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 3 עד 8). הדברים אומרים דרשני.

 

אולם גם לו הייתי מניח ששתי הבנות עדין זכאיות, ולו רעיונית, לקצבת נכות בשיעורים להן טען האב הרי שמאז ניתנה החלטה למזונות זמניים   הבהיר בית המשפט העליון כי תכלית קצבאות הנכות המשולמות לקטינים, נועדה אך לכיסוי צרכיהם הרפואיים המיוחדים של הקטינים.

 

כפי שפסק בית משפט העליון הנכבד, גמלת הנכות: "... נועדה לסייע בהתמודדות עם ההוצאות 'העודפות'   הנובעות מהמוגבלות שעמה חי הילד – להבדיל ממכלול עלויות המחיה שלו. נוכח תכלית זו של גמלת ההשתתפות בהוצאות, ברי שאין חפיפה מלאה בינה ובין חובת המזונות המוטלת על ההורים – שבליבתה ניצבים צורכי הקיום ההכרחיים והאוניברסליים של הילדים... .." [בע"מ 2803/19 פלונית נ' פלוני (מצוי במאגרים המשפטיים; 28.4.21)]. בניגוד,  למשל, לקצבת הילדים אשר משרתת תכלית דומה לדמי המזונות, על פי העולה מפסק דין זה ספק רב אם ניתן לראות בצרכיהם השוטפים של קטינים ובצרכיהם בגין נכות משום "קופה אחת".

 

 

 

  1. בנסיבות אלה מקום בו קצבת הנכות כעולה מפסיקת בית משפט העליון נועדה לשרת תכלית אחרת – קרי את הוצאות הרפואה המיוחדות של הקטינים – ספק רב האם ובאיזו מידה ניתן להביא בחשבון קצבת נכות המשולמת בגין צרכים ספציפיים, כנגד אחריות ההורה לנשיאה בצרכיו ההכרחיים השוטפים של קטין.

 

  1. בענייננו, מקום בו עסקינן באב שכלל איננו פוגש בבנותיו ולא ראיתי שפעל בכל דרך (לבטח שלא באסרטיביות) על מנת לשנות את מצב הדברים;  שעה שקבעתי כי על האב לשאת אך בצרכיהן ההכרחיים של הקטינות; ואף הבהרתי כי חיוב זה יאפשר לאב די הכנסה פוטנציאלית פנויה לכלכלתו בכבוד, אינני מוצא כל צידוק נוסף להמשיך ולהביא בחשבון קצבת נכות (בין אם קיימת ובין אם רעיונית) המשתלמת בגין איזו מן הקטינות, במובחן מהבאתה בחשבון בתחשיב הוצאות הרפואה המיוחדות.

 

סוגית השהייה בפנימייה

  1. אכן, ב"כ האב הלין בצדק על כך שסוגיה זו לא נזכרה כלל בתצהיר האם והתבררה אך בדיון היום.

 

יש להביע תמיהה מפורשת על כך. אולם למעשה סוגיה זו איננה שנויה במחלוקת ולטענת האם שלא נסתרה הבת א' שבה להתגורר בביתה.

 

  1. בנסיבות העניין אני סבור שאת התמיהה האמורה יש ליישב לא בראיה צופה פני עתיד, שכן למעשה מצב הדברים הקיים הוא שהקטינה חזרה לשהות בבית האם. לסוגיה זו יש ליתן ביטוי כפול. האחד, בהעמדת סכום המזונות על פי האמור לעיל מעתה ואילך. שכן גם לו נביא בחשבון את הבהרות בית המשפט העליון בנוגע לתכלית קצבת הנכות וגם לו נתחשב בחזקות הראייתיות המעמידות שיעורם של צרכי קטינים השוהים בהשמה חוץ ביתית על מחצית, דומני שהסכום שנקצב כהחלטה זמנית די בו גם כדי לשקף את מצב הדברים עת שהתה הקטינה בפנימייה. לפיכך אין הצדקה לחיובו הרטרואקטיבי של האב בסכום המזונות המלא. השני, באי פסיקת הוצאות לטובת התובעת (גם לו אניח שהיא מיוצגת מטעם הלשכה לסיוע משפטי), באופן שיהא בו להביע את מורת הרוח מהסתרה זו.

 

סיכום

  1. לאור כלל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

 

א.         אני מחייב את הנתבע לשלם למזונות הקטינות לרבות מדור ואחזקת מדור סך כולל של  2,500 ש"ח             בחודש (1,250 ₪ לכל קטינה). המזונות ישולמו עד מלאות 18 שנה לקטינות או עד לסיום כתה יב', על פי המאוחר מבין השניים.

 

            ב.         בתקופת השירות הצבאי החובה ו/או הלאומי יעמדו מזונות הקטינות על שליש.

            המזונות ישולמו לידי האם בנוסף לקצבת הילדים.

 

            החיוב הינו מעתה ואילך כאשר עד מועד זה תחול החלטת המזונות הזמניים.

 

            ג.          המזונות ישולמו עד לכל  10 בכל חודש עבור מזונות החודש השוטף.

 

            ד.         סכום המזונות הנ"ל יהא צמוד למדד המחירים לצרכן אשר בסיסו המדד     שפורסם היום והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב רטרואקטיבי בהפרשי הצמדה למדד.

 

ה.         בנוסף לאמור לעיל יישא האב  במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי וזאת בכפוף להמצאת קבלה ו/או חשבונית לרבות משקפיים, טיפול שיניים, טיפול אורתודנטי וטיפולים נפשיים. ככל שתתעורר מחלוקת בין ההורים יפעלו בהתאם להמלצת רופא מטפל או המומחה המתאים, לפי העניין.

 

חיוב זה הוא בכפוף לכך שככל שבעד איזו מן הקטינות משולמת קצבת נכות – וכל עוד משתלמת קצבת נכות זו – הוצאותיה הרפואיות של הקטינה שבעדה משתלמת קצבת הנכות ישולמו תחילה מכספים ראשונים באמצעות קצבת הנכות, תוך שביתרה יישאו ההורים בחלקים שווים כמפורט ברישא לפסקה זו. היה ולא תשתלם לקטינה קצבת נכות, יחל החיוב בהוצאות הרפואה החריגות בחלקים שווים לכתחילה, כמפורט בפסקה ה' דלעיל.

 

ו.          בנוסף לאמור לעיל יישא האב במחצית מהוצאות החינוך של הקטינות בקיזוז מענק החינוך המשולם על ידי המל"ל וזאת בכפוף להמצאת קבלה ו/או חשבונית. זאת לרבות צהרון, מעון, קייטנה (מחזור אחד) וחוג אחד, הכל בעלות ציבורית.

 

                        בנסיבות העניין וכאמור לעיל איני עושה צו להוצאות.

 

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים, המותר לפרסום בהשמטת מלוא פרטיהם המזהים של הצדדים ובני משפחותיהם, ותסגור את התיק.

 

ניתן היום,  כ"ג סיוון תשפ"א, 03 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ