אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בתביעת פצויים עפ"י חוק הפלת"ד- שאלת גובה הנזק.

פס"ד בתביעת פצויים עפ"י חוק הפלת"ד- שאלת גובה הנזק.

תאריך פרסום : 25/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
587-05
02/12/2012
בפני השופט:
ברכה בר-זיו

- נגד -
התובע:
פלונית ואח'
עו"ד פ. זלצר
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ש. ברקוביץ
פסק-דין

1.         התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת"), ילידת 7.6.87, הגישה נגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה עקב תאונת דרכים מיום 1.10.03, כאשר רכב פגע בה בהיותה הולכת רגל.

2.         הנתבעת מודה בחבותה לפצות את התובעת על הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה, והמחלוקת היא בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת והפיצויים להם היא זכאית.

הנכות -

3.         ממקום התאונה הובהלה התובעת לבי"ח בנהריה ומשם הועברה לבי"ח רמב"ם. בהמשך הועברה התובעת לשיקום בבי"ח תל השומר.

התובעת היתה מאושפזת בעקבות התאונה 379 ימים.

התובעת סובלת מקוודרופלגיה (לאחר שבר דיסלוקציה של הדנס ופגיעה ווסקולרית בגזע המוח, בעיקר משמאל) ונכותה  הינה בשעור של 100%, כפי שנקבע על ידי המומחה השיקומי, פרופ' גרוסוסר.

מומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר גיא אור, קבע כי התובעת סובלת מתסמינים דכאוניים, חרדתיים והתנהגותיים המתאימים לאבחנה של הפרעת הסתגלות . ד"ר אור העריך את נכותה של התובעת בשעור 20%, אך הוסיף וציין כי טיפול מתאים עשוי להקל על תופעות אלה וכי סביר שבתוך שנה תחלוף הנכות הנפשית או שתעמוד על 10%.

מומחית בתחום א.א.ג, ד"ר נחמה אורי, ציינה כי בעקבות התאונה נגרם לתובעת שיתוק של שני מיתרי קול (דבר שאינו מאפשר דיבור), בגינם קבעה 30% נכות. יצויין כי בחקירתה של התובעת  בבית המשפט אכן עלה כי היא איבדה את כושר הדיבור, אך היא הניעה את שפתיה ודיברה "בלחישה", באופן שניתן היה להבינה. כמו כן נפגעו מספר עצבי גולגולת (דבר הגורם להפרעות בבליעה ובנשימה) , ובגינם קבעה 20% נכות.

תוחלת החיים -

4.         פרופ' גרוסוסר התייחס בחוות דעתו לקצור תוחלת החיים של התובעת בעקבות התאונה, והעמיד אותה על 10%.

ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי כל קביעה בדבר קיצור תוחלת החיים נגועה באי ודאות וכי עם מתן טיפול מתאים וסיפוק צרכיה, כפי שנקבעו על ידי המומחים, לא צפוי קיצור בתוחלת החיים.

ב"כ הנתבעת טען כי המומחה השיקומי לא נחקר בענין זה וכי יש לקבוע את תוחלת החיים בהתאם לקביעתו.

איני נדרשת להכרעה בשאלה זו, מאחר וב"כ התובעת ערך חישוביו בסיכומים על סמך קביעת המומחה. יחד עם זאת אציין כי כל סוגיית פסיקת הפיצויים לעתיד בתביעות נזיקין  " נגועה באי ודאות" וכפי שסיכם כבוד השופט רובינשטיין  נושא זה בע"א 703/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני (פסק דין מיום 26.6.12):

"אכן, הספקולציה היא קושי מובנה בפסיקת פיצויים בגין נזקי עתיד" (ע"א 10990/05 פינץ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם) פסקה 7 - השופט, כתארו אז, ריבלין). בקושי זה כמובן טובלים בתי המשפט בתביעות נזיקין בכלל, שהרי חלק גדול מהנושאים הנפסקים צופים פני עתיד, ולעתים אין מנוס מספקולציה שלעתיד עשויה להתברר כמוטעית לכאן או לכאן (השוו ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ-מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי (לא פורסם)). הצורך - ועמו גם הקושי - לצפות השתכרות עתידית בתנאי אי-ודאות מאפיין תיקי נזיקין רבים (למקרים מורכבים במיוחד ראו ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 802; ע"א 10064/02 "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' אבו חנא, פ"ד ס(3) 13)".

בנסיבות אלה, וכל עוד לא הוכח כי שגה המומחה בהערכתו - יש לפסוק לפיה, ואפנה בענין זה לפסק דינה של כבוד השופטת חיות בע"א 4681/07 עביר דהוד נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (פסק דין מיום 20.7.10) בו נקבע כי :

"הקביעה הסופית באשר למצבו הרפואי של התובע פיצויים בגין נזקי גוף אכן מסורה בידי בית המשפט (ראו: ע"א 2160/90 רז נ' לאף, פ"ד מז(5) 170, 174 (1993); ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פ"ד נח(2) 583, 588 (2004); ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.11.2005) (להלן: עניין נהרי)), ואין בית המשפט מחויב לסמוך את קביעותיו בעניין זה על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה, בבחינת "כזה ראה וקדש". יחד עם זאת, לא בנקל יסטה בית המשפט מקביעותיו של המומחה הרפואי שמונה מטעמו והנחת המוצא בעניין זה היא כי מדובר בחוות דעת מקצועית הניתנת על-ידי מי שאמון על הסוגיות הרפואיות אליהן היא מתייחסת".

5.         ב"כ הצדדים בסיכומיהם חלוקים באשר לתוחלת חיי התובעת (על בסיס קביעת המומחה לעיל), כאשר ב"כ התובעת טען כי הינה עד גיל 77.5 שנים בעוד שב"כ הנתבעת טען כי הינה עד גיל 71.1 שנים .

בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים הצפויה של התובעת במועד התאונה היתה 82.3 שנים (דהיינו 65.9 שנים נוספות). את קיצור תוחלת החיים בשעור של 10% יש לחשב ממועד התאונה (ע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ. תנעמי, פ"ד נח(1) 1) - דהיינו 6.6 שנים, ולפיכך תוחלת החיים הצפויה הינה עד גיל 75.7 שנים.

כאב וסבל -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ