רקע עובדתי
1.הורייתה ולידתה של הקטינה הינם תוצר של מפגש מיני חד פעמי, אשר התקיים בין הצדדים ולאחר שהנתבע ורעייתו ביקשו לגוון את חיי המין שלהם ולהתנסות בצירוף של אישה נוספת למיטתם.
התובעת רווקה ילידת 1994 ואם לבת אחת, היא הקטינה.
הנתבע אדם נשוי, יליד 1980, ואב לשלושה ילדים נוספים, פרי נישואיו.
2.ראשיתם של ההליכים בין הצדדים בתביעה ליישוב סכסוך שהגישה התובעת כנגד הנתבע ביום 27.04.23 (י"ס 50296-04-23), תביעה אשר נסגרה ביום 21.07.23.
ביום 28.06.23 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעת אבהות (תמ"ש 69036-06-23); הוגשה חוות דעת לבדיקת סיווג רקמות ובפסק-דין מיום 16.09.24 נקבע כי הנתבע הוא אביה של הקטינה.
3.ביום 06.12.23 הגישה התובעת תביעה למזונות קטינה במסגרת תלה"מ 11401-12-23.
הנתבע לא הגיש כתב תביעה ולא התייצב לישיבת קדם משפט אשר התקיימה ביום 12.02.24 בתביעת המזונות ובנסיבות אלה נעתרתי לבקשת התובעת ונתתי פסק-דין בתובענה.
להלן: 'התביעה למזונות'.
במסגרת פסק-הדין למזונות חויב הנתבע לשאת בהוצאות הקטינה בגובה של 1,500 ₪ בחודש וכן בחלקה בהוצאות מדור ואחזקתו, אותן מצאתי להעמיד בגובה של 1,500 ₪ נוספים.
עוד חויב לשאת במחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטינה ובמחצית הוצאות חינוך של הקטינה, הכוללות, בין היתר, את הוצאות גן; צהרון; שכר לימוד; מחצית חוג וקייטנה.
ביום 12.03.24 הגיש הנתבע בקשה דחופה לביטול פסק הדין למזונות, בקשה לה נעתרתי במסגרת החלטה מיום 26.04.24 ובהעדר תגובה מצד התובעת.
4.ביום 10.09.24 הוגשה ע"י ב"כ התובעת בקשה לאישור 'הסכם בעניין קטינה' אליו הגיעו הצדדים ובמסגרתו הסדירו השניים את עניין החזקתה ומזונותיה של הקטינה.
להלן: 'ההסכם בעניינה של הקטינה'.
במסגרת ההסכם בעניינה של הקטינה צוין, בין היתר, כי לא מתקיימים זמני שהות בין הנתבע לבין הקטינה, בהינתן שהנתבע אינו מכיר בקטינה כביתו וכי קיים נתק מוחלט ביניהם. מזונות הקטינה הועמדו ע"ס כולל של 2,000 ₪ וזאת עד הגיעה לגיל 18 שנים ו/או עד למועד סיום לימודיה התיכוניים לפי המועד המאוחר מבין השניים.
עוד קבעו הצדדים כי הסכום של 2,000 ₪ כולל את מזונותיה, ביגוד והנעלה, מדור ואחזקתו, ואת כל הוצאות הקטינה מכל מין וסוג שהוא.
בנוסף, התחייב הנתבע לשאת במחצית הוצאות החינוך של הקטינה, הכוללות, בין היתר, את הוצאות צהרון, קייטנה וחוג אחד (בעלות מתנ"ס); שיעורים פרטיים וכן במחצית הוצאות רפואיות אשר אינן כלולות בסל הבריאות.
עוד הסכימו הצדדים כי חוב מזונות העבר (בסך כולל של 32,000 ₪) שנצבר לחבות הנתבע ישולם בתשלומים חודשיים ע"ס 500 ₪ התשלום ויתווספו לדמי המזונות השוטפים וזאת עד לפירעונו המלא של חוב העבר.
ממועד גיוסה של הקטינה ועד תום שירותה הצבאי קבעו הצדדים כי חיוב הנתבע במזונות הקטינה יעמדו על שליש מסכום המזונות שנקבע עד לבגירתה של הקטינה וכאמור.
5.ההסכם בעניינה של הקטינה אושר וקיבל תוקף פסק-דין בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם בתביעת המזונות ביום 14.10.24, לאחר שהסברתי לצדדים את משמעות הוראות ההסכם ולאחר שנחה דעתי כי הם מבינים את הוראותיו ותוצאותיו; כי ערכו אותו בהסכמה חופשית וחתמו עליו מרצונם הטוב והחופשי.
בדיון הנ"ל הגיעו הצדדים גם להסכמות נוספות שאין להן ביטוי בהסכם שהוגש לאישורו של בית משפט ולפיהן, תהא התובעת מוסמכת לקבל לבדה כל החלטה בנוגע לרפואת הקטינה; להוציא לה דרכון ולקבל כל החלטה חינוכית הנוגעת לקטינה וכל אלה מבלי שיעלה הצורך בחתימת או קבלת הסכמת הנתבע.
6.ביום 04.12.24 הגיש הנתבע כנגד התובעת בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, במסגרתה טען, בין היתר, כי התובעת לא מרפה ומטרידה אותו ואת משפחתו בשיחות והודעות; מספרת להם אודות הולדת הקטינה והכל מתוך מטרה לפגוע בו ולהרוס את חייו, את חיי משפחתו ואת נישואיו.
בהחלטה אשר ניתנה בו ביום במעמד צד אחד ניתן צו האוסר על התובעת, בין היתר, להטריד את הנתבע בכל דרך וכן לפגוע בפרטיותו.
בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ביום 22.12.24 הגיעו הצדדים להסכמות על פיהן התובעת לא תפנה לנתבע במשך שישה חודשים ולמעט פניות בוואטסאפ בנוגע לתשלום מחציות בהן חויב כמזונות הקטינה, אשר ייחשבו כמסירה לצורכי הלכי הוצאה לפועל.
עוד הוסכם בין הצדדים כי התובעת לא תפנה למי מחבריו או בני משפחתו של הנתבע במשך 45 יום.
הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של החלטה בדיון כאמור.
7.ביום 03.03.25 הגישה התובעת את התביעה מושא החלטה זו, אשר עניינה תובענה עצמאית למזונות קטינה.
במסגרת תביעה זו עותרת התובעת לחייב את הנתבע במזונות קטינה בסכום של 3,000 ₪; בתשלום חלקה היחסי של הקטינה בהוצאות מדור ואחזקתו בסכום כולל של 2,248 ₪; בדמי טיפול בגובה של 750 ₪ בחודש וכן במחצית הוצאות חינוך; הוצאות רפואיות וחינוך חריגות; חוגים ושני מחזורים של קייטנה.
את החיובים כאמור ביקשה התובעת לקבוע רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה ליישוב סכסוך.
תמצית טענות הצדדים
8.תמצית טענות התובעת
התביעה מוגשת כתביעה עצמאית של הקטינה לאחר שבמסגרת הסכם קודם ומקפח נקבעו מזונות בסכום נמוך באופן משמעותי מהנדרש לצרכיה הבסיסיים ואף מהסכום הנמוך הקבוע בפסיקה, בייחוד שעה שהוא כולל את הוצאות מדור ואחזקתו של הקטינה ובהתחשב בעובדה כי היא זו המגדלת בגפה את הקטינה ולא כל סיוע מצד הנתבע.
ההסכם בעניינה של הקטינה נחתם תחת לחצים פסולים ואיומים שהופעלו כלפיה מצד הנתבע ותוך ניצול מצוקתה וחוסר הבנתה המשפטית בנושא. כך גם היתה מיוצגת ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי ולא היתה שותפה לפרטי ההסכם ועריכתו והסתמכה על דברי הנתבע על פיהם סכום המזונות המינימאלי הקבוע בפסיקה עומד ע"ס 1,200 ₪.
בית המשפט העליון קבע כי יש להבטיח את טובת הקטינה וצרכיה וכי הסכמי גירושין או פשרה הנחתמים בין ההורים אינם יכולים לפגוע בזכות זו.
ההסכם המקפח פוגע באופן חמור בזכותה של הקטינה למזונות הולמים ועל בית המשפט להתערב ולתקן עיוות זה בחיוב הנתבע במזונות התואמים את צרכיה של הקטינה.
עוד טוענת התובעת כי לא התקיים כל דיון מהותי וענייני בעניין מזונות הקטינה; לא נבחנה השאלה האם ענייניה נבלעים במאבק המשפטי של הוריה וכי הסכום שנפסק אינו מאפשר לה לספק את צרכיה הבסיסיים של הקטינה ולהעניק לה איכות חיים סבירה.
9.תמצית טענות הנתבע
הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות על הסף נוכח ההסכם בעניינה של הקטינה.
התובענה הוגשה חרף היות הצדדים מיוצגים ע"י עורכי דין במסגרת הליך המזונות הקודם וניהלו משא ומתן ארוך לעריכת ההסכם בעניינה של הקטינה, הסכם אשר אושר וקיבל תוקף של פסק-דין כחמישה חודשים עובר להגשת התובענה מושא החלטה זו.
התובעת אובססיבית בצורה חולנית כלפיו, עושה שימוש ציני בהליכי משפט והמדובר בתביעה קנטרנית, חסרת תום לב משווע וקיצוני והוגשה ממניעים פסולים ומטרתה ברורה, לפגוע ולהטריד אותו ואת משפחתו באמצעות הליך משפטי המאפשר לה להיות עימו בקשר ולהיחשף למידע על חייו וחיי רעייתו וילדיו.
הואיל ולא התקיימה מערכת של נישואין בין הצדדים הרי שלא ניתן לטעון כי זכויות הקטינה קופחו במסגרת הסכם כולל ולחילופין, התביעה היתה צריכה להיות מוגשת כתביעה להגדלת מזונות ולא כתביעה ראשונית ועצמאית.
ההסכם בעניינה של הקטינה הינו תוצר של משא ומתן ארוך, ממושך וקשה שהתנהל בין הצדדים באמצעות באי כוחם וזאת החל מחודש מרס 2024 ועד מועד אישור ההסכם, בחודש אוקטובר 2024.
ההסכם אשור וקיבל תוקף של פסק דין לאחר שבית המשפט הסביר לצדדים את משמעותו ולאחר שנחה דעת בית המשפט כי הצדדים מבינים את הוראותיו ותוצאותיו וכי ערכו אותו בהסכמה חופשית.
הוא מכחיש טענות התובעת אודות לחצים פסולים שהופעלו כלפיה מצידו ומוסיף כי התובעת היתה שותפה פעילה בעריכת ההסכם וחלק בלתי נפרד מתוכנו וסעיפיו וידעה לדאוג לאינטרסים נוספים שלה שבאו אף לידי ביטוי בהסכם.
דיון והכרעה
10.ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטנים ומוסמכים לייצג את עניינם וזאת בהתאם להוראותיו של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
הרציונאל העומד בבסיס הסמכה זו הינו שחזקה על הורה כי יפעל לטובת האינטרס של ילדו הקטין והנפקות המשפטית של הסמכה כאמור היא כי פעולה משפטית שנעשתה על ידם בעבורו מחייבת את הקטין.
עם זאת, במספר הוראות חוק נקבע כי פעולות של הורים בשמו של קטין מחייבת את אישורו של בית המשפט, ביניהן, הוראת סעיף 12(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, הקובעת כי: 'הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט'.
על פניו ובהתאם להוראת סעיף 12(א) לחוק לתיקון דיני משפחה נראה כי די באישורו של הסכם בעניין מזונותיו של קטין כדי לכבול את הקטין, אלא שהתפתחותה של הלכת התביעה העצמאית, לפיה רשאי הקטין "לפתוח" מחדש הסכמות אליהן הגיעו הוריו בהסכם הגירושין בקשר למזונותיו מלמד שלא כך הדבר.
ראו, בג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (פורסם במאגרים האלקטרוניים).
11.הלכת התביעה העצמאית נולדה מתוך הצורך להסיר את החשש שמא הורים הנמצאים בהליכי גירושין אינם רואים לנגד עיניהם את טובת ילדיהם הקטינים וכי בהיותם בעיצומו של מאבק משפטי תבלע טובת הקטינים והם עלולים לקפח, אם בשוגג ואם במזיד, את טובת ילדיהם הקטינים.
מתוך חשש זה ובמטרה להגן על ענייניו של הקטין, פיתחה הפסיקה את מוסד התביעה העצמאית, המאפשרת לבית המשפט לבחון מראשיתם את המזונות שנפסקו לטובת קטינים וזאת במנותק ומבלי להיות כבול לסכום דמי המזונות שנפסק בעבר במסגרת הסכם אליו הגיעו הוריהם.
12.בעבר, גישת ההלכה הפסוקה בעניין זה קבעה כי אין תוקף לפסק דין למזונות קטין מקום בו הדיון בו נכרך עם הדיון בהסכם הגירושין של הוריו (המבחן הפרוצדורלי). ראו, בע"א 404/70 עברון נ' עברון פ"ד כה (1) 373. הלכה זו השתנתה בחלוף הזמן להלכה שקבעה כי אין צורך בהגשת תביעה נפרדת ובדיון נפרד בעניינו של הקטין ודי בכך שייקבע כי בית המשפט דן לגופו בעניין מזונותיו ובחן את ההסכם שנערך בין הוריו תוך התייחסות לטובת הקטין ומזונותיו (המבחן המהותי).
עוד נקבע כי המבחן המהותי הוא דו שלבי, תחילה יש לבחון האם התקיים דיון ענייני במזונות הקטין, כאשר נקודת המוצא היא כי בית המשפט בחן את עניינם של הקטינים בעת אישור ההסכם ואת השאלה האם הוא נותן מענה לצרכי הקטינים. ראו, ע"א 413/85 רוט נ' רוט פ"ז מ(1) 835.
בשלב השני יש לבחון האם הקטינים קופחו בסכום המזונות שנפסק לטובתם במסגרת אישור ההסכם, בהתחשב בגילם, בצרכיהם ובהכנסות הוריהם.
13.בתובענה שבפני מצאתי כי שני המבחנים שנקבעו בעניין זה, הן הפרוצדורלי והן זה המהותי, מתקיימים.
כאמור, עסקינן בהסכם שנולד מכוח תביעה עצמאית ונפרדת שהוגשה למזונותיה של הקטינה, וכל כולו עוסק בעניינה. ההסכם התגבש לאחר משא ומתן שארך מספר חודשים בין הצדדים ובאי כוחם, בסופו חתמו הצדדים על ההסכם בעניינה של הקטינה ואף הגישו אותו לאישורו של בית המשפט.
זאת ועוד, עיון בהסכם בעניינה של הקטינה מלמד כי הצדדים נתנו דעתם לצורכי הקטינה, ופירטו, על פני שלושה עשר סעיפים את סוגיית מזונות הקטינה. הצדדים קבעו סכום מזונות קבוע בגובה של 2,000 ₪ בחודש, אליו הוסיפו חיוב בתשלום של מחצית הוצאות חינוך רגיל, הוצאות חינוך ורפואה חריגות, חוגים, שיעורים פרטיים וקייטנות. כך גם הסדירו הצדדים את סוגיית החיוב במזונות בתקופת השירות הצבאי ואת פריסת חוב מזונות העבר.
עוד מצאתי כי גם בתהליך המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים ובאי כוחם יש כדי לעמוד במבחן המהותי הדורש את קיומו של דיון ענייני ומעמיק בענינה של הקטינה, בנוסף, לדיון כאמור שהתנהל במסגרת הליך אישורו של ההסכם בעניינה של הקטינה בבית המשפט.
14.יתר על כן, בנסיבות העניין לא מצאתי כי עולה החשש לפגיעה בטובת הקטינה ולא ניתן לומר כי עניינה של הקטינה 'נבלע' בסכסוך הקיים בין הוריה, שכן עובר לאישורו של ההסכם בעניינה של הקטינה לא היתה תלויה ועומדת כל תובענה אחרת בין הצדדים. משכך אף לא מצאתי כי יש בנסיבותיו של המקרה בפניו כדי להצדיק החלתה של הלכת התביעה העצמאית.
כך גם עובר לאישורו של ההסכם בעניינה של הקטינה שקלתי את עניינה וטובתה של הקטינה והתובעת לא עמדה בנטל הרובץ לפיתחה להוכיח כי ענייני הקטינה קופחו לצורך השגת יתרון זה או אחר למי מהצדדים ועל חשבון טובת הקטינה. יתר על כן, טענה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם המציאות העובדתית שבפני, בה לא נעשו ויתורים כאלה או אחרים על חשבון טובת הקטינה וקיפוח זכויותיה, שכן כל כולו של ההסכם בעניינה של הקטינה נסב סביב ענייניה של הקטינה ובייחוד מזונותיה.
זאת ועוד,בבנסיבותיו החריגות של אישור ההסכם בעניינם של הצדדים ועל רקע חוסר הקשר בין האב לקטינה, בהסכמה נקבעו הוראות נוספות במהלך דיון אישור ההסכם. כך נקבע שהאם רשאית לקבל החלטות חינוכיות בעניינה ללא צורך בחתימת האב ואף רשאית לפעול לטובת הנפקת דרכון עבורה ועוד.
כך גם וכעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בתביעת המזונות, הרי שעובר לאישורו של ההסכם בעניינה של הקטינה הוסברה לצדדים משמעות הוראות ההסכם וההסכם אושר רק לאחר שנחה דעתי כי הצדדים מבינים את הוראות ההסכם ותוצאותיו וערכו אותו בהסכמה חופשית. מכאן שכל הוראות ההסכם, לרבות ההוראות המפורטות בעניין מזונות הקטינות, עמדו לנגד עיניי ולנגד עיני הצדדים במעמד אישור ההסכם.
15.עוד מצאתי כ הקטינה לא קופחה בסכום המזונות שנפסק לזכותה, בוודאי לא קיפוח כזה העולה כדי "קיפוח קיצוני" המצדיק ומחייב את פתיחת שערי בית המשפט בפניה של התביעה העצמאית.
16.כך גם נמצא כי הגשת התביעה שבפני כחצי שנה לאחר אישורו של ההסכם בעניינה של הקטינה וטענות התובעת, בין היתר, על קיפוח זכויות הקטינה ועל ייצוג משפטי כושל, לשיטתה, אשר הוענק לה במסגרת התביעה למזונות, מעלה חשש לחוסר תום לב מצד התובעת וניצול לרעה של הליכי משפט.
17.מכל המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי ההסכם בעניינה של הקטינה מחייב את הקטינה ולא עומדת לה הזכות להגיש תביעה עצמאית בעניין מזונותיה.
אשר על כן, אני מורה על סילוקה על הסף של התובענה שבפני.
התובעת תשא בהוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד בגובה של 5,000 ₪, כשסכום זו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק וככל שלא ישולם בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו.
18.למען הסר ספק, החלטה זו איננה חוסמת את התובעת מהגשת תביעה מתאימה להגדלת מזונות הקטינה, תוך הוכחת קיומו של שינוי נסיבות מהותי וכן מהגשת תביעה לביטולו של הסכם, מקום בו היא עומדת על טענותיה לפגמים ברצון שנפלו עובר ועת כריתתו של ההסכם.
ההחלטה מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.
המזכירות מתבקשת לשלוח החלטה זו לצדדים ולסגור את התובענה.
ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ה, 21 מאי 2025, בהעדר הצדדים.
