פס"ד בתביעה בנושא העתקת מקום מגורי קטין

עניינה של תביעה זו העתקת מקום מגורי הקטין פלוני, יליד 2009.

בראשית ההחלטה ובטרם יעיינו הצדדים בפסק הדין לגופו, מצאתי מקום להפנות הצדדים לסעיף 76 לפסק הדין הקובע כיצד יימסר פסק הדין לקטין.

בית המשפט מבהיר לצדדים שככל שלא יפעלו באופן מדויק בהתאם להוראות פסק הדין, יחויבו בסנקציה כספית משמעותית כאמור בסעיף.

רקע ועובדות שאינן במחלוקת

1. הצדדים נשאו ב- 23/08/2001 וכתוצאה מנישואיהם נולדו שלושה ילדים, בת, ילידת 2002; בת ילידת 2003 ופלוני, יליד 2009.

2. בין הצדדים התנהלו לא מעט הליכים בפניי, כאשר תחילת הסכסוך בצו הרחקה שהוצא כנגד המשיב ביום 30/07/2019 שלאחריו עתרה המבקשת להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים שהיו כולם קטינים באותה העת, כאשר טענה כי המשיב נטל את הילדים מהבית וגרם לניכור קשה נגדה.

3. צו עיכוב יציאה כאמור כנגד הילדים מן הארץ, הוצא ביום 08/08/2019 ובדיון שהתקיים בפגרה בפני כבוד השופטת חדד התברר כי האב ביקש להוציא הקטינים לטיול ב... בעוד האם התנגדה נוכח טענותיה לניכור הורי קשה. בסופו של יום, בהסכמת הצדדים, בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא כנגד הילדים ושלושתם נסעו עם האב ל... בכפוף לערבויות מתאימות.
4. כן נקבע שהאב יאפשר לבן להיפגש עם האם וידאג ליצירת קשר בין שלושת הילדים לבינה בעודם שוהים בחו"ל.

5. בין לבין הגישה האם תביעות נוספות כנגד האב לרבות תביעות משמורת, תביעה רכושית ותביעת מזונות.

6. ביום 16/09/2021 הגישה האם בקשה דחופה ליתן צו להעברת הקטינים לביתה בטענה כי הניכור ההורי מצד האב החמיר בעת שהות הילדים עם האב ב...

7. לאחר שהתרשמתי כי קיים קונפליקט עצים בין ההורים, הפניתי הצדדים למטפל משפחתי, מר אלון דגן וזאת על מנת שיבנה תוכנית טיפול הולמת למשפחה וזאת למשך חצי שנה.

8. יוער כי האב טען כי האם היא זו שסלקה את הילדים מהבית לאחר שהרחיקה אותו בצו הרחקה, החליפה מנעולים בבית ומנעה מהילדים לקחת ציוד לבית ספר.

9. השתלשלות ההליכים בעניינם של הצדדים

מדיווח המטפל עולה כי הבנות אינן בקשר עם האם, כאשר הבת הגדולה מוכנה לסלוח לאם ואילו הבת האמצעית, כועסת על האם, לא מוכנה לקשר עמה ומגוננת על האב. הבן הקטן נגרר אחר אחיותיו הגדולות ומושפע מהאב. מעונין לשמור עמה על קשר ויש לו געגוע לאם מול חשש לשמור עמה על קשר כאשר אחיותיו לא מקיימות קשר והאב לא מעודד. עוד ציין המטפל כי האב מבטא מאז הפרידה יכולת תפקוד הורית טובה אולם משתף הילדים בהליכי בית משפט ולא מודע לנזק הנגרם מכך.

בסופו של יום ציין כי המשפחה עוברת משבר משפחתי המאופיין ברמת קונפליקט גבוהה בין ההורים כאשר הילדים מגיבים בהימנעות מקשר עם האם בתופעה מתמשכת של סרבנות קשר כלפיה וחשיבה מפוצלת של "אמא רעה" ו"אבא טוב". חוסר האמון שנולד מהעבר המשותף מתגבר ביתר שאת בעיקר מצד האב על רקע תכני הקונפליקט אך גם מצד האם. הילדים נחשפים לקשייה ופגיעותה באופן לא מותאם מאז פרוץ המשבר.

בהמלצותיו המליץ על תוכנית במסגרתה יחל הבן להיפגש עם האם פעמיים בשבוע ללא לינה כאשר לעתיד יורחבו המפגשים ואילו הבנות יגיעו לשני מפגשים אצלו ועל האם ליצור קשר טלפוני עימן מדי יום. עוד ציין כי על שני ההורים לקבל הדרכה הורית וכי יש לחייב ההורים בקיום התוכנית למשך שלושה חודשים.

10. בהיעדר הסכמה להמלצות המטפל, נוכח טענת האם לניכור הורי קשה מצד האב, התקיים בפניי דיון בעניינם של הצדדים ביום 4/12/2019, כאשר במסגרתו עתרה האם להעברת משמורת הילדים אליה. בהחלטתי במעמד הדיון קבעתי שיש לנקוט תחילה בהליך טיפולי, מה גם שקיים קושי מעשי להעביר משמורתן של בנות בנות 16 ו- 17.5 שעה שהן בעלות דעות עצמאיות משלהן.

11. עוד קבעתי כי סעד של העברת משמורת הוא סעד קיצוני ויש לנקוט בו כאשר הצדדים מתעלמים מהחלטות בית משפט וכאמור יש לנקוט תחילה בהליך טיפולי. משכך, ניתן תוקף של החלטה להמלצות המומחה. כן אסרתי על האב לשתף הקטינים בהליך המשפטי.

12. חרף החלטתי, לאחר כחודש, הגישה האם בקשה נוספת וטענה כי האב מתעלם מהמלצות המומחה וממשיך בניכור הילדים, ממשיך בלחץ ישיר ועקיף על הבן הקטין, מעמיד אותו בינו לבין אחיותיו ואף מונע מהן ליצור קשר עמה. לפיכך, טענה כי יש להרחיב זמני השהות של הבן עימה על מנת שיופחת החיכוך של הקטין עם אחיותיו ועם האב.

13. בדיווח דחוף שהוגש על ידי העו"ס ביום 15/01/2020 התברר כי קיימת מעורבות משטרתית על בסיס שבועי. האם פנתה לתקשורת ואף עומדת להתפרסם כתבה בעניין. המפגשים בין האם לבן נתקלים בקשיים. כך ביום שישי האחרון הבן עזב את בית האם בכעס ואף בעט בה לטענתה, לאחר ששמע מאחיותיו כי האם פנתה לתקשורת. משכך, הביעה העו"ס חשש גבוה למצב הקטינים וציינה כי קיימת הסלמה בין ההורים ללא נכונות להתחשב בצרכי הילדים. לפיכך, ציינה כי יש לבנות לבן תוכנית מוגנות בשלב ראשון. עוד המליצה לאסור על האב ליצור קשר הוא או הבנות כשהבן נמצא אצל האם. כן עתרה למעורבות בית משפט לפנייה לגורמים חיצוניים כגון משטרה ותקשורת ואף בקשה לקיים מפגש בין הצדדים בהקדם.

14. בדיווח המטפל מיום 19/1/2020 הומלץ גם כן לחייב האם למסור עמדתה לתיאום הורי, שעה שתיאום הורי אינו יכול להתנהל תוך כדי עירוב גורמים נוספים כגון משטרה, תקשורת ועורכי דין ונוכח הסכמת האב לכך. כן עתר המטפל לחייב הצדדים לקיים תקשורת בסיסית ביניהם בעניין הקטינים, חרף צווי ההרחקה ביניהם ולמצוא דרך משפטית להגן על הקטינים מפני חשיפתם לתקשורת.

15. בתסקיר שהוגש ביום 4/2/2020 עולה כי הבנות התנו חידוש הקשר עם האם בכך שהכתבה על אלימות נטענת של האב, לא תשודר. עוד ציינה העו"ס כי בשלב זה אין ביכולתה ליתן המלצות ביחס לקשר של האם עם הבנות נוכח מורכבות הסכסוך ביניהן והתסקיר שניתן הינו ביחס לבן בלבד והמלצות ביחס לבנות יינתנו לאחר כ- 45 יום.

16. במסגרת המלצותיה ציינה העו"ס כי ביחס לבן המלצתה הינה לאחריות הורית משותפת כאשר הבן ילון אצל האם בימי ראשון ושלישי ובסופי שבוע לסירוגין. כן המליצה כי האב והבנות לא יצרו עם הקטין קשר בעת שהותו אצל האם על מנת שיסתגל למציאות החדשה ולמנוע מבני המשפחה לערב אותו בסכסוך. כן המליצה לשלוח הבן לטיפול רגשי, לחייב ההורים להמשיך הטיפול אצל המטפל הריגשי ולחילופין, בפרוייקט "גשר לקשר".

17. בדיון שהתקיים בפניי ביום 13/2/2020 קבעתי כי בית משפט נחשף במהלך הדיון לארבעה סרטונים בהם ניכרת התנהגות אלימה מצד האב כאשר הילדים נחשפים לה. כן קבעתי כי נוכח חזרתה של האם מכוונתה לפנות לתקשורת, איני נדרשת לכך. עוד חייבתי הצדדים לפעול בהתאם להמלצות המומחה. יוער כי גם בשלב זה עמדה האם על בקשתה להעביר משמורת הקטין אליה ועל מנת לאפשר למומחה למצות ההליך הטיפולי, לא נעתרתי לכך.

18. בדיווח המטפל מיום 26/2/2020 עולה כי ההורים השכילו להתאחד עבור מטרה משותפת של טיפול בצרכי הילדים וחידוש הקשר בין הבנות לאם והותרת הסכסוך ביניהם בצד. כן ציין כי ההורים הצליחו לשבת בחדר יחד ולהגיע להסכמות וכי הבנות מסכימות להיפגש עם האם במועד קרוב שייקבע על ידי המטפל. כך גם נקבעו זמני שהות קבועים בין האם לבן.

19. נוכח הסכמת הצדדים, קבלו ההסכמות הללו תוקף של החלטה ביום 03/03/2020.

20. ביום 15/3/2020 הגישה האם בקשה לקבוע את משמורת הקטין אצלה בטענה שהאב מפר ההסדרים שנקבעו ונוכח אירועים מיום 10/3/2020. באותו יום, בחג פורים, הזמינה האם לביתה חברים ובני משפחה, כאשר הקטין שהה אצלה. הקטין שחשש מתגובת אביו פנה אליו וביקש אישורו ונוכח התנגדות האב לשהיית בני משפחה וחברים בבית האם, נכנס הקטין להתקף חרדה, סרב לשתף פעולה או לשהות בבית האם והאב בא ולקח אותו לביתו על אף שהיה אמור להישאר אצלה עוד יומיים. בה בעת, בזמן שהאורחים שוהים בביתה, שלח האב את הבנות לבית ואלו החלו לגדף אותה בבית מול כל האורחים ואף גרשו אותם מהבית. הבנות אף האשימו אותה מול האורחים כי הכתה אותן תוך שהן מערבות את האח הקטין. כשהאווירה התלהמה, החלה הבת הגדולה להכות את אחותה של האם. אז התברר כי האב שנמצא מחוץ לבית, הזמין משטרה וכאשר הגיעה המשטרה התברר כי הבנות אינן גרות בבית האם, הן נדרשו לפנות המקום. גם לאחר פינוי הבנות מהבית הן המשיכו להתקיף אותה בקללות והודעות וואצאפ עד שנאלצה לחסום אותן. משכך, טענה לניכור הורי ואף הוסיפה כי האב מלבה זאת ובנסיבות אלו, עתרה שוב להורות על העברת משמורת הקטין אליה וניתוקו מהסביבה המנכרת.

21. בתגובת האב נטען כי המדובר בטענות מופרכות והבת היא זו שהוכתה על ידי האורחים וננעלה בבית האם.

22. בחוות דעת המטפל מיום 30/03/2020 ציין המטפל כי הבנות מגלות הזדהות חריפה עם אביהן כשהוא נתפס בעיניהן כדמות חלשה, קורבן של האם והן חשות צורך להגן עליהן כדי לשמר אותו כדמות שלמה עבור הישרדותן. הן מגויסות להגן על עצמן ועל אחיהן שכן לעמדתן האם בחרה במשפחת המוצא שלה על פניהן והאב נתפס כחלש, לא נמצא שם עבורן והאח נדרש לחסותן כאשר ההורים כשלו במשימתם להגן עליהן מפני הקונפליקט ההורי והמשפחתי.

23. עוד הוסיף כי הבן משלם מחיר כבד על חשיפתו לקונפליקט עקב גילו הצעיר. הוא קרוע בין רצונו להיות עם האם, הצורך שלו להתרפק ולקבל אהבה ופינוק מול עמדות האב ואחיותיו המסיתות אותו וגורמות לו לחרדה וכאב. בסופו של יום ולאחר שהתייעץ עם ד"ר ענבל קיבנסון בר און ונלקחו מאפייני המשפחה הומלצו מספר אופציות:

• מאז פורים הבן מסרב להיפגש עם האם והאחריות לחידוש הקשר תוטל על האב אשר יהיה מחויב להביאו לביתה בהתאם לחלוקת זמני שהות קודמת וככל שהבן יסרב לכך, תהיה פנייה לבית משפט להפעיל סמכותו. האם לא תזמין אורחים כשהבן נמצא אצלה. לא יהיו שיחות של ההורים עם הבן בעודו נמצא בבית ההורה האחר. כן הומלץ על קבוצת וואצאפ לשני ההורים עם המתאם.

• העברת המשמורת אל האם. העברה שכזו תאפשר ניתוק זמני מבית האב שמחריף את תחושת הפיצול. האם אינה מסיתה והיא תוכל בהדרכה נכונה לאפשר קשר של האב עם הבן לאחר תקופת רגיעה ואף קיים סיכוי שהבנות ירצו לחדש הקשר עמה כאשר ירצו לחדש הקשר עם אחיהן.

24. ביום 2/4/2020 אימצתי את אופציה א אולם חרף אימוצה, המשיכה האם לטעון להפרות חוזרות ונשנות של ההחלטות.

25. בין לבין הוגשו בתיק דיווחים נוספים וחלקם חסויים. בהמלצות העו"ס מיום 12/5/2020 הומלץ כי ההורים יפנו להדרכה הורית ואילו האם תופנה לטיפול נפרד עם כל אחת מהבנות לצורך חידוש הקשר. כן הומלץ שהבן יופנה לטיפול פסיכולוגי.

26. בדיון שהתקיים בפניי ביום 14/05/2020 ושעה שהתברר כי הקטין אינו מגיע לבית האם עם מכשיר הסלולר שלו, הוריתי כי יש להשיב לקטין את המכשיר הסלולרי ויש לאפשר לו לשהות עמו בבית האם. כן הוריתי לצדדים לפעול על פי ההמלצות שהוגשו. הוריתי כי המטפל ימשיך בטיפול והאם תפעל כאמור בהמלצות העו"ס לחידוש הקשר עם בנותיה.

27. ביום 30/5/2020 וביום 7/6/2020 הוגשו תסקירים חסויים מהם עולה בין היתר כי שוב קיים נתק בין האם לקטין. בדיווח הגלוי צוין כי הבן נמצא בסכסוך נאמנויות ויש חשש בסבירות גבוהה לנתק. כן הומלץ בין היתר על קיום זמני שהות בין הקטין לאם ועל הטלת סנקציות על האב ככל שאלו לא יתקיימו. ביום 21/6/2020 ובהסכמת הצדדים, ניתן תוקף של החלטה להמלצות.

28. כעבור חודש לערך, הגישה האם בקשה נוספת בעניין ההפרות וטענה כי מאז הדיון האחרון היו 18 הפרות, האב ממשיך לערב הילדים בכל דבר והבן הוא עושה דברו של האב. האם אף הגישה בקשה לביזיון בית משפט כנגד האב.

29. בדיווח העו"ס מיום 2/7/20 דווח כי מדיווח בית הספר עולה כי התנהגות הבן מעוררת דאגה, הוא נתון להתפרצויות זעם. כן ציינה כי טרם התקבלה הסכמת ההורים לתיאום הורי ויש לשקול הטלת סנקציות כספיות.

30. בתיק הוגשו תסקירים נוספים חסויים וגלויים ובסופו של יום התרשמתי מהדיווחים שהונחו בפניי כי אכן קיים ניכור הורי מצד האב ושהות הקטין בביתו אינה מאפשרת לו לנהל קשר תקין עם שני הוריו ולגלות אמפטיה וקרבה רגשית אל האם. עוד התברר כי הקשר בין הקטין לאם הולך ונשחק והומלץ שככל שלא יהיה שינוי בחודשיים הקרובים, תועבר המשמורת לאם.

31. בדיווח שהוגש על ידי המטפל ביום 15/09/2020 ציין כי יש לשקול העברת המשמורת לאם בליווי הדרכה הורית, כאשר נוכח הניכור ההורי כלפי האם מצד הבנות ותחילת סרבנות קשר של הבן, הרי שמהלך שכזה ידרוש ניתוק הקשר בין האב והבנות לבין הבן עד להתייצבות הקשר בין האם לבן. עוד ביום 15/09/2020 התקיים בפניי דיון במסגרתו נחקרה העו"ס. בפתח הדיון ציין האב כי מבקש להעביר המשמורת על הקטין לאם ולאור הסכמת הצדדים המשמורת הועברה בפועל. בעדותה ציינה העו"ס כי מופתעת מעמדת האב וציינה כי נכנסה לתמונה כאשר הצדדים הפסיקו לשתף פעולה עם המתאם ההורי. כן ציינה כי התרשמה שהילד אמביוולנטי, אינו מצליח לפתח רגש חיובי כלפי האם ואין לו אישור לכך, בציינה כי שמעה מהילד כי אינו צריך את אמא שלו שויתרה על אחיותיו.

32. במענה לשאלת בית משפט התברר כי ההורים לא פעלו על פי המלצות קודמות, לא פנו להדרכה הורית והקטין לא הופנה למרכז לאלימות במשפחה. בהחלטה שניתנה כאמור קבעתי כי נוכח הסכמת האב להעברת המשמורת, איני נדרשת לדון בבקשה לביזיון בית המשפט ונקבע כי המפגשים בין האב לקטין יתקיימו במרכז הקשר כאשר העו"ס הוסמכה להוציאם ממרכז הקשר.

33. מדיווח העו"ס לאחר המעבר עולה כי האב הוריד הבן עם שקיות אצל האם ולא הסביר לו דבר ונסיונות לתווך לבן את המעבר נעשו על ידי העו"ס והאם. עוד המליצה העו"ס שהאם והקטין יקבלו מענה מקצועי אצל ד"ר ענבל בראון.

34. לאחר תקופה קצרה הגיש האב תביעה להבטחת קשר בינו לבין הקטין בהתאם לנוהל נשיאת בית משפט עליון ועתר להפסיק הטיפול אצל ד"ר בראון. בהחלטתי מיום 26/10/2021 קבעתי כי הנוהל אינו חל במקרה דנן, שעה שניתוק הקשר נעשה בהחלטה שיפוטית ועל סמך המלצות העו"ס והמטפלים. בין לבין הגישה הבת בקשה לחידוש הקשר בינה לבין אחיה, אשר בעקבותיה מונתה לה אפוטרופא לדין אשר הגישה תביעה נפרדת מטעם הקטינה לחידוש הקשר עם אחיה. יצוין כי תביעה זו נסגרה לאחרונה שעה שקבעתי כי הסעד מוצה.

35. בדיון נוסף שהתקיים בפניי הוריתי כי הגברת בר און תמשיך לטפל בבני המשפחה והצדדים יישאו בעלות שכרה.

36. האב הגיש בקשה נוספת לחידוש הקשר בינו לבין הקטין לאחר שלא נפגש עם הקטין חודשיים. במסגרת זו הוריתי על קבלת דיווח מהד"ר בראון אשר עדכנה ביום 1/12/2020 כי על המפגשים בין האב והבנות לקטין להיות מפוקחים וזאת לאחר שאחת האחיות המתינה לקטין בצאתו מבית ספר, פנתה לאנשים בכעס ובכי והעמידה הקטין במצוקה. עוד ציינה כי המלצות יינתנו לאחר שתיפגש עם הבנות. בדיווח נוסף שהגישה לעיוני ביום 22/12/2020 ציינה כי התרשמה כי הבנות שליליות כלפי האם ומסרבות לקשר עמה אולם מביעות כמיהה לקשר עם אחיהן. במקביל דווחה כי הקשר בין הקטין לאמו מתחזק ומתייצב. הקטין כמה לקשר עם אחיותיו אולם חושש שיגררו אותו לעמדה שלילית כלפי האם. בנסיבות אלו וכאשר טובת הקטין להיות בקשר עם כל בני משפחתו, המליצה כי הליך חידוש הקשר בין הקטין לאביו ואחיותיו יתקיים תחת פיקוחה וככל שהקטין לא יפגין סימפטומים חוזרים, ניתן יהיה להפסיק הפיקוח.

37. מדיווח נוסף של הד"ר בראון מיום 7/1/21 התברר כי החלו המפגשים בין הקטין לאביו ואחיותיו. המפגשים חושפים קשר חם ואוהב ויש לפעול לחידוש הקשר בהדרגה. עוד הובהרו לאב כללי התנהגות מול הבן, אין לדבר בגנות האם, אין להשמיצה להכפישה או לדבר עליה סרה. הקטין רגיש מאד לתכנים קונפלקטואליים ויש לשמור עליו מכל הצפה רגשית שלילית וכאוטית. כיום הוא מתפקד היטב ומביע חמימות ואהבה כלפי האם ויש לשמור על ההישגים הללו.

38. יוער כי בין לבין התנהלו בין הצדדים הליכים הנוגעים לדירת המגורים והמיטלטלין של הצדדים, כאשר בסופו של יום נמכרה דירת הצדדים אולם חלקם של נושאים אלו עדיין שנויים במחלוקת ואף קבועים לדיון הוכחות.

39. ביום 24/3/2021 עתר האב ליתן צו מניעה האוסר על האם להעתיק מקום מגוריו של הקטין מחוץ לעיר ... בניגוד להסכמת האב ורצון הקטין. לשיטתו, הקטין מבקש לעלות עם חבריו בבית הספר לחטיבת הביניים, מבקש לשוב לבית האב ומסרב לעבור לגור בעיר אחרת.

40. אציין כי בין לבין נחשף בית המשפט לעדכונים חסויים אשר לא ניתן להמציא לעיון הצדדים. עם זאת, התרשמתי כי קיים חשש שהאם מנסה לצמצם את מקומו של האב בחיי הבן ונראה כי לאם קושי רב עם קיום המפגשים בין האב והבנות לבינו. אציין כי התרשמתי גם שהאם מנסה בשלב זה להשחיר את דמות האב בעיני הקטין (כפי שהוא עשה בעבר) ומעוניינת להוכיח שנוכחותו בחיי הקטין הרסנית.

41. בתגובת האם התברר כי מזה חצי שנה היא מתגוררת ב... אצל אחותה כאשר לטענתה האב מודע לכך. עוד התברר כי רכשה דירה בעיר במרכז ומבקשת לעבור עם הקטין לדירה זו.

42. בהחלטתי מיום 11/4/2021 קבעתי כי אין בעובדה שהאם עברה ל... בכדי לקבוע שבית משפט ייעתר לבקשתה לאפשר מעבר קבע מחוץ לx וקבעתי כי לעת הזאת ישובץ הקטין ללימודים בעירו. כן קבעתי שהיה על האם להגיש תביעה עצמאית להעתקת מקום המגורים.

43. בין לבין הוגש דיווח העו"ס כי בשלב זה עלה המתח הקיים בין צרכיו הרגשיים של הקטין לקיים קשר מיטיב ואיכותי עם שני הוריו, לבין התנהלות ההורים שמעמיקה את הקונפליקט וגורמת לתחושת עומס נפשי רב אצל הקטין, שכן הוא ממשיך להיות בעין הסערה תוך שהוריו דורשים ממנו לבחור ביניהם. בנסיבות אלו, הומלץ כי הקטין ישהה אצל האב בימי שלישי כאשר האב יאסוף אותו מהמסגרת החינוכית וישיבו לבית האם עד 19:00 ובסופי שבוע ישהה אצלו לסירוגן. כן הומלץ לאמץ ההמלצות למשך חצי שנה.

44. בהחלטתי מיום 20/5/2021 קבעתי כי אני אוסרת על האם להעתיק מקום מגורי הקטין ואף קבעתי כי לינת הקטין תעשה בתיאום עם הגעת הבת הבגירה מהצבא שעה שהסתבר כי אין גמישות מצד האם בעניין הגעת הקטין לבית האב במועדי הגעת הבת מהצבא.

45. ביום 1/6/2021 הגישה האם בקשה למעבר הקטין לעיר...במרכז, בטענה כי האב ניכר את הבנות כלפיה והן אינן בקשר עמה. עוד טענה כי רק בעקבות ניתוק הקטין מהבנות והאב הוא חזר להיות ילד המתרפק עליה ועם ניסיון חידוש הקשר בינו לבין האב והבנות, חלה רגרסיה משמעותית ביחסו כלפיה. עוד הוסיפה האם כי היא מתגוררת מזה שישה חודשים מחוץ לx ואין כל הצדקה לצו המניעה ושיקולי טובת הילד מחייבים המעבר.

46. מנגד, טען האב שהאם כופה רצונה על הקטין לעבור ולהתגורר בעיר אחרת מתוך רצון לנקום באב. כן ציין כי הקטין מתנגד לכך, הביע דעתו בפני גורמי הטיפול ומצוי במצב רגשי מורכב נוכח כפיית האם. הקטין חווה תקופה קשה אצל אמו שמחזיקה אותו ללא מכשיר סלולרי, ללא אוכל וללא מפתח, מענישה אותו ללא הרף, מכה ומקללת אותו וזכותו של הקטין לבחור היכן להתגורר.

47. בדיון שהתקיים בפניי ביום 24/6/2021 התייצבה העו"ס לסדרי דין וציינה כי שוחחה עם המטפלת, הגב' בראון טרם הדיון. עוד ציינה כי לא הגיעה לכלל המלצה וציינה כי בשיחה עם הקטין הרי שחווה את המעבר לאמו כחוויה מטלטלת. כן ציינה כי הקטין נמצא במצוקה רגשית קשה, אין לו קשר עם חבריו, נמצא ללא מחשב ומשלם מחיר כבד על המצב המשפחתי. הקטין אינו רוצה לעבור לעיר... והולך לישון כל לילה עם בכי עצום ודמעות לכרית. מעבר הקטין ל... יכניס הקטין למצוקה עמוקה שכן קולו לא נשמע לתפיסתו שעה שהוא מסרב לעבור ל....

48. העו"ס נחקרה על ידי ב"כ הצדדים בדיון. ציינה ששני ההורים מערבים אותו בהליכים ואף קיים ניכור מצד האב כלפי האם. מנגד, ציינה שגם לאם קשה לתת לו רשות פסיכולוגית להיות בקשר עם האב וציינה שככל שמבודדים את החלק של הניכור, הרי שהקשר עם האב הוא קשר חיובי. בנוסף, ציינה כי יש ליתן משקל לרצון הקטין ואף בקשה לשוחח עם בית המשפט ללא נוכחות הצדדים.

49. הדיווח החסוי שנאמר על ידי העו"ס בעל פה ללא נוכחות הצדדים ובאי כוחם הוגש לבית המשפט כדו"ח חסוי ונוכח הקונפליקט העצים ולאור החשש כי האמירות שנאמרו והדברים שנכתבו בדיווח החסוי עלולים לפגוע בהמשך הטיפול של הקטין, לא מצאתי מקום לפרטו והוא יישאר חסוי מפני הצדדים.

50. בסיכומיהם חזרו הצדדים על טענותיהם. כך חזרה האם על טענותיה לניכור הורי מצד האב והבנות ואילו האב חזר וטען כי האם בעצמה מנכרת הקטין כלפיו ויש ליתן משקל משמעותי לרצון הקטין המבקש להישאר בעיר x.

51. דיון והכרעה

אין מחלוקת כי שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין ובהתאם להוראות סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן: "החוק") להם הסמכות לקבוע מקום מגוריו. הוראות סעיף 18 (א) לחוק קובעות כי על ההורים לפעול בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם בהסכמה. עם זאת ושעה שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה, הסמכות נתונה לבית משפט בהתאם להוראות סעיפים 19 ו- 25 לחוק.

52. בפסיקה נקבע לא אחת כי סוגיית העתקת מקום מגורי הקטין תיבחן בהתאם לעקרון טובת הילד ומדובר בעקרון על מנחה (ראו לעניין זה רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321). כן נקבע בפסיקה כי אין מדובר במושג אחיד ומוגדר והוא משתנה מילד לילד, ממשפחה למשפחה והוא פרי איזונים רבים לרבות זכויות הילד וזכויות הוריו.

53. בעניין זה נקבע בבע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני (פורסם ביום 02/10/2008) כי טובת הילד מחייבת במקרה האידיאלי כי הילד יגדל בחיק שני הוריו ובעת פרידתם על בית משפט להבטיח עד כמה שניתן כי יגדל במסגרת יציבה תוך כדי שמירה על קשר בינו לבין ההורה שאינו משמורן.

54. עוד נקבע כי המונח טובת הילד הוא "מושג רחב, מושג מסגרת, הסובל תכנים שונים. תוכנו הנורמטיבי משתנה בהתאם להקשר המיוחד שבו השאלה מתעוררת, ואף היחס בינו לבין שיקולים אחרים, כגון זכויות ההורים משתנה בהתאם לכך. לא הרי שאלת טובתו של ילד במשפחה "נורמלית" המתפקדת כהלכה פחות או יותר כהרי שאלת טובת הילד כשהמשפחה מתפרקת מחמת סכסוך בין ההורים...".

55. אם כן, אין מדובר במונח ערטילאי כי אם במונח רחב הלוקח בחשבון את מכלול השיקולים והשאלה שעל בית משפט לבחון היא מהי טובתו של הקטין הספציפי בנסיבות הקונקרטיות המונחות בפני בית המשפט.

56. שיקול נוסף שעל בית משפט לבחון הינו האם במעבר המגורים לעיר אחרת יישמר הקשר של הקטין עם ההורה הנוסף.

57. בעניין הנדון ולא בלי היסוס מצאתי מקום ליתן משקל רב לרצונו של הקטין. משכך, לא מצאתי לנכון לאפשר מעברו עם האם לעיר... במרכז ואנמק טעמיי.

58. אכן כטענת האם, האב ניכר הבנות הגדולות ואף ניסה לנכר הקטין ואכן קיים חשש כי אם יתגורר בביתו, יחדש הניסיון. עם זאת, אני סבורה כי גם האם מפתחת תסמינים של ניכור הורי כלפי האב. אומר כי יכול ופתרון חוץ ביתי עשוי היה להיות פתרון ראוי בנסיבות הקיימות אולם בשלב זה ונוכח התנגדותו העזה של הקטין והחשש כי זה יהא "הקש ששבר את גב הגמל" והחשש לנפשו כפי העולה מדיווח העו"ס בדיון, איני מורה כאמור.

59. בעניין זה נתתי דעתי לדיווח המטפלת מיום 30/05/2021 שם ציינה כי האם אינה משלימה עם נוכחות האב בחיי הבן. המטפלת אף הציגה דוגמאות בפניי לפיהן האם מטיחה בקטין אמירות קשות שמשמעותן בגידה שלו בה והתייחסות שלילית מוחצנת כלפי האב. עוד עולה מהדיווח כי חששותיה של האם אינם בלתי מבוססים נוכח התנהגות האב בעבר והעובדה שהבנות אינן בקשר עמה.

60. עם זאת, בהתנהגותה היא מתקשה לווסת עוינותה כלפיו ומתקשה למנוע מבני משפחתה אמירות עוינות כלפי האב בפני הקטין. הקטין שקשור ומתגעגע לאב, מתכווץ רגשית והופך לעוין כלפי האם. עוד ציינה המטפלת כי במסגרת הטיפול נחשפה למקרים בהם האם עשתה שימוש במסר מעניש כלפי הקטין בנוגע לקשר שלו עם האב ועוררה אשמה כלפיו כשלא ריצה רצונותיה. מרוב חרדה, האם עצמה מייצרת חרדה המשתנה לזעם בקרב הקטין. כך התברר כי האם הענישה הקטין ונעלה אותו בבית ללא השגחה וטלפון נייד. עוד ציינה המטפלת כי האם לא רואה כל דבר חיובי בקשר של הקטין עם האב ואינה מבינה שעמדה כזו תביא עליה חורבן ואת התנגדותו הטוטאלית של הקטין כלפיה, שכן הוא קשור מאד לאב ורואה בו דמות הזדהות משמעותית.

61. האם אף סרבה במשך תקופה נחרצת לקיים דיאלוג כלשהו עם האב וכל התקשורת נעשתה דרך המטפלת. לטענתה יש חלוקת זמנים משפטית ואין לה כל מחויבות לקיים קשר כלשהו עם האב והדבר פוגע בקטין.

62. התרשמתי אם כן, כי האם הכועסת על הניכור ההורי שבו נקט האב, אולם בפועל, נוקטת בדפוס דומה תוך שהיא מנסה לצמצם את נוכחות האב והבנות בחיי הקטין תוך שאינה מבינה את הנזק שפעולות אלו עלולות לגרום לקטין ולטובתו הרגשית. אציין כי ניתן אומנם להבין את חששות האם נוכח מעשי האב בעבר אולם אין בכך בכדי להצדיק פעולותיה ואני סבורה כי במעשים אלו היא גורמת נזק משמעותי לשלוות נפשו של הקטין ומבלי שמבינה זאת.

63. אכן גם האב אינו חף מגרימת נזק לקטין. אומנם הוא אוהב את בנו וביתו מהווה מסגרת חמה ואוהבת לקטין אשר מרגיש נוח בנוכחותו ובנוכחות אחיותיו. עם זאת, האב מתקשה לווסת עוינותו וביקורתו כלפי המערכת באופן גלוי מול בנו ואף מסתיר סודות ומנהל קואליציה הרסנית שבחלקה מושתת על לעג לאם. כך למשל, האב העביר בקשות מוסוות דרך הקטין כאשר אלו הוכתרו כרצון הקטין על אף שבפועל מדובר ברצון האב. לאב דפוסים מניפולטיביים ואף הוא מנסה לערוך מניפולציות מאחורי הטיפול. האב העלה טענות לאלימות של האם כלפי הקטין וטען כי האם מענישה אותו כשיוצר עמו קשר.

64. התרשמתי אכן כי גם האב אינו טומן ידו בצלחת וגורם נזק משמעותי לקטין בכך שפוגע בלגיטימיות הטיפול ולועג לאם.

65. אם כן, להתרשמותי גם כיום שני הצדדים שקועים עמוקות בתוך הקונפליקט העצים ביניהם. אינם משכילים לראות את טובתו של בנם הקרוע ביניהם ואינם מבינים את הנזק המשמעותי לו הם גורמים לשלוות נפשו ואת ההשלכות העתידיות לכך מתוך ראיית טובתם קצרת המועד.

66. בעניין זה ציינה המטפלת כי ככל שההורים ימשיכו בכך לא תהיה כל ברירה אלא להוציא הקטין להשמה חוץ ביתית ואף ציינה כי הקטין הוא ילד מריבה וככל שהמצב יימשך, לא יוכל לגדול אצל מי מהוריו.

67. משכך, לא מצאתי לנכון לקבוע בשלב זה כי נוכח הניכור מצד האב, יש להעדיף דווקא את השהות אצל האם ובמיוחד כאשר שני ההורים גורמים נזק לילד ונראה כי כפות המאזניים מאוזנות ואין להעדיף הורה אחד על פני משנהו.

68. על אף האמור, אני סבורה כי במקרה דנן, יש ליתן משקל משמעותי לרצונו של הקטין. המדובר בקטין כבן 12 אשר הביע עמדתו נחרצות לפיה אינו רוצה במעבר. אכן בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לשמוע הקטין באופן עצמאי שעה שסברתי כי יש בכך בכדי לפגוע בהליך הטיפולי, אולם עמדתו הובאה בפניי הן על ידי העו"ס והן על ידי המטפלת. יש ליתן הדעת לרצונו של קטין בגיל ההתבגרות להמשיך לשהות עם חבריו ולעלות יחד עמם לחטיבת הביניים. יש לזכור שהמדובר בקטין בגיל ההתבגרות ובשלב זה, קבוצת השווים, ילדים בני גילו וחבריו, היא קריטית עבורו ומהווה קבוצת תמיכה חשובה בנסיבות עמן מתמודד.

69. מדיווח המטפלת עולה כי הקטין נמצא תקופה ממושכת בחוויה שלא מקשיבים לו ולהתרשמות העו"ס הוא ייאלץ לעשות אקטינג אאוט חריף על מנת שקולו יישמע. שני ההורים מודעים באופן חלקי למעשיהם אולם טוענים כי מגנים עליו מההורה האחר וכאשר כל אחד מהם משתמש בקטין על מנת לספק הוכחות לאלימות ההורה האחר, הקטין נותר בסכנה לפיצול וחוסר אמון בדמויות מבוגרים, חשדן, חסר אונים ובעל פוטנציאל להתנהגות מתנגדת חריפה.

70. גם העו"ס ציינה בעדותה כי הקטין עצוב ושומר רגשות בלבו. כך הבין בעבר כי אם יתנהג יפה יוכל לחזור להיות בקשר עם האב ומרגיש שהמעבר קשה לו מאד. עוד ציינה העו"ס כי להבנתה יש ליתן משקל לרצון הקטין. במצב דברים זה, אני סבורה כי יש ליתן משקל עיקרי לרצונו של הקטין והחשש לשלוות נפשו ככל שיחשוב כי אין מענה לרצונותיו.

71. סוף דבר

בנסיבות אלו ולא בלי חשש, נראה כי לא ניתן לבודד את הרכיב של ניכור הורי מכלל רווחתו הנפשית של הקטין ובמצב הדברים הנוכחי לקטין טוב יותר לשהות בx אצל אביו. האב נתפס עבורו כדמות הזדהות והוא חש שייך ומובן יותר בבית האב.

בנוסף, האם שנאלצת לעבוד רוב שעות היום על מנת לממן ולפרנס אותה ואת הקטין מחמת היותה מפרנסת יחידה, אינה נמצאת מרבית שעות היום בבית והקטין נותר בודד ולבדו ואין כל מעטפת משפחתית סביבה שיכולה לסייע לקטין במצב דברים זה. לעומת זאת, בית האב מהווה מקום חמים עבור הקטין, בבית נמצאות גם אחיותיו של הקטין ואף האב זמין לקטין שעות רבות יותר מהאם.

אשר על כן ובאיזון הראוי בין הדברים מצאתי ליתן משקל משמעותי לרצון הקטין לזכותו להישמע ואין להתעלם מקולו ובמיוחד שעה שקיים חשש שהתעלמות מקולו עלולה לגרום נזק לשלוות נפשו. לפיכך, אני מורה כאמור כי הקטין לא יעבור לעיר ... ואני אוסרת על מעברו מהעיר ..., שכן זו טובתו במקרה הקונקרטי שבפניי

72. בנסיבות אלו ושעה שהאם הצהירה כי תעבור ל... בכל מצב גם אם הקטין לא ישהה בחזקתה, מצאתי לנכון להורות לעו"ס להמציא לעיוני המלצות אודות חלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטין בנסיבות שנוצרו ועל מעברו מהעיר ... לעיר ... ולהיפך. דיווח משלים יוגש לתיק תוך 15 יום.

73. בשלב זה ועד להחלטה אחרת ושעה שממילא החופש הגדול בפתחנו, לא מצאתי לנכון לשנות לעת הזו את זמני השהות והם יתקיימו כסדרם עד לקבלת המלצת העו"ס.

74. עוד אני מתירה לצדדים לרשום את הקטין למוסד חינוכי, חטיבת ביניים בעיר ... וככל שאתרשם כי מי מהם אינו משתף פעולה, אשקול מתן אפשרות להורה האחר לקבל החלטה ללא הסכמת ההורה השני.

75. אני אוסרת על האב לדבר הוא או הבנות בגנות האם ומובהר שככל שאתרשם כי מתחדש הניכור ההורי, אשקול סנקציות כלכליות משמעותיות ואף סנקציות של הוצאת הקטין ממשמורת הוריו.

76. אני אוסרת על ההורים לעדכן את הקטין בדבר ההחלטה ומצאתי כי בנסיבות העניין החלטתי תועבר לו על ידי המטפלת או על ידי העו"ס בהתאם להחלטתן ותתווך לו על ידי מי מהן תוך שבעה ימים כאשר על ההורים לשתף פעולה בעניין זה.

מובהר שככל שאווכח כי מי מההורים שיתף הקטין או הבנות בהחלטתי זו טרם שתתווך ההחלטה לקטין על ידי גורמי המקצוע, הוא יחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪ והוצאות בסך של 5,000 ₪ לטובת ההורה השני.

כן יחויב אותו הורה בהוצאות הטיפול הנפשי של הקטין, שכן התרשמתי כי מסירת ההודעה לקטין ללא תיווך מקצועי, עלולה לפגוע בשלוותו הנפשית.

77. העו"ס תודיעני תוך שבעה ימים כיצד תווכה ההחלטה לקטין. התיק ייקבע לת.פ בחלוף המועד.

78. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים, לעו"ס לסדרי דין ולמטפלת ענבל בראון.

79. אני מתירה פרסום ההחלטה ללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  י"ח תמוז תשפ"א, 28 יוני 2021, בהעדר הצדדים.