בפני תביעת התובעת לפסיקת מזונותיהן של שתי בנותיהן הקטינות של הצדדים.
רקע עובדתי
- הצדדים הם יהודים, ונישאו זל"ז כדמו"י ביום 12.11.
- מנישואיהם נולדו לצדדים בנותיהם – א. ילידת x.x.13 והקטינה ב. ילידת x.x.16 (להלן: "הקטינות").
- הצדדים נישאו בארץ, וזמן קצר לאחר מכן נסעו להתגורר בXXX, ארץ מושבו של הנתבע. הבנות שתיהן נולדו בישראל והן אזרחיות מדינת ישראל, כמו גם התובעת.
- במהלך שנת 2016 רכשו הצדדים דירת מגורים משותפת בעיר YYY בישראל, וכיום מתגוררת התובעת בדירה זו עם הקטינות (יצויין כי הנתבע התנגד למעבר התובעת לדירה יחד עם הקטינות ואף ביקש צו מניעה כנגד מעברה לדירה, ואולם צו כזה לא ניתן).
- נישואי הצדדים עלו על שרטון ובמהלך חודש יולי 2018 עזבה התובעת את XXX יחד עם הבנות ועברה להתגורר בישראל, וכאן היא שוהה מאז.
- בחודש אוגוסט 2018 הגיע אף הנתבע לישראל לביקור ואולם שב לXXX לאחר מכן ומאז לא חזר לישראל.
ההליכים המשפטיים
- בין הצדדים (ואבי האב והצדדים בתיק אחד, כפי שיפורט להלן) התנהלו מספר הליכים בפני:
הליך יישוב סכסוך 31380-09-18 שפתחה התובעת.
תלה"מ 16830-01-19 - בקשת הנתבע למתן צו מניעה כנגד התובעת לתפוס חזקה בדירתם בYYY.
תלה"מ 38228-02-19 - תביעה לפירוק שיתוף דירת המגורים של הצדדים שהגיש הנתבע כנגד התובעת. תביעה זו נמחקה לבקשת התובעת נוכח מחדלי הנתבע בהליך שם ובכלל.
תלה"מ 72710-01-19 - תביעה למשמורת הקטינות שהגישה התובעת.
תלה"מ 38269-02-19 - תביעה שהגיש אביו של הנתבע כנגד התובעת והנתבע גם יחד להחזר סך של 910,000 ₪ הלוואה שנתן לגרסתו לתובעת ולנתבע. הליך זה נמחק לנוכח מחדלי אביו של הנתבע (התובע בהליך שם) במסגרת ההליך, אי תשלום הוצאות והיעדרותו מהדיונים שנקבעו בהליך שפתח.
- במסגרת ההליכים בין הצדדים ניתנו מספר החלטות המפרטות את התנהלות הנתבע בהליכים שבפני ולא מצאתי לחזור על אלו במסגרת פסק דין זה. די בכך שאציין כי הנתבע דרך קבע עושה ככל העולה על רוחו אינו ממלא אחר החלטות בית המשפט לרבות התייצבות לדיונים ותשלום הוצאות שנפסקו לחובתו.
- בעניין מזונות הקטינות ניתנה ביום 25.4.2019 החלטתי באשר למזונותיהן הזמניים של הקטינות. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע לא שילם מעולם מזונות הקטינות חרף החלטתי ועל כך אף העיד בפני בעת חקירתו בהליך ההוכחות שהתקיים ביום 19.7.21.
- ההליכים בתיק זה נמשכו זמן רב מהרצוי וזאת הן לנוכח מגיפת הקורונה והן לנוכח התנהלותו של הנתבע.
- כך, דיון ההוכחות בתיק זה נקבע מבעוד מועד ליום 27.6.2021 ועל הנתבע היה להגיש תצהיריו עד ליום 6.2021.
- חרף זאת, לא הוגש התצהיר במועד ובנוסף לכך הוגשה ביום 6.2021 בקשת הנתבע לדחיית מועד דיון ההוכחות עקב מצבו הרפואי של ב"כ הנתבע. התובעת התנגדה לבקשה. עם זאת, ומשהתפנה ביומנו של בית המשפט מועד לשמיעת הצדדים עוד בטרם הפגרה, נעתרתי לבקשה לדחיית הדיון והדיון נקבע ליום 19.7.2021.
- רק ביום 8.7.2021 הוגש תצהירו של הנתבע, כאשר החתימה על התצהיר, עליו חתם הנתבע במרוקו, אינה בהתאם לסדרי דין, ואף ללא שנתבקשה הארכת מועד להגשת התצהיר. במקביל הגיש הנתבע בקשה לקיום הדיון בהיוועדות חזותית נוכח העובדה כי הנתבע תושב XXX ולטענתו אינו יכול להגיע לישראל הן נוכח מגפת הקורונה והן מטעמים נוספים אשר פורטו בבקשתו.
- על מנת לקדם את בירור ההליך וחרף התנהלותו של הנתבע, ואף לנוכח התנגדות התובעת, נעתרתי לבקשה והדיון התקיים ביום 19.7.2021 כאשר השתתפות הנתבע בדיון הייתה בדרך של היוועדות חזותית.
- שני הצדדים נחקרו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. יש לציין כי בסיכומיהם טענו הצדדים בעיקר כנגד התנהלותו של כל אחד מהצדדים ופחות בעניין שיעור המזונות.
- טענות הצדדים בתמצית
התובעת
- א. התובעת טענה בתצהירה כי מזה 34 חודשים היא מגדלת בגפה את הקטינות כאשר הנתבע אינו נמצא בארץ כלל, אינו משלם מזונות ואינו נוטל חלק כלשהו בנטל גידול הקטינות.
עוד הוסיפה התובעת כי הנתבע מסרב לתת בידה גט ומשכך נמנעות ממנה הטבות שונות להם זוכות אימהות חד הוריות.
- ב. התובעת עובדת כ ... שכירה ומשתכרת סך של 12,412 ₪ נטו לחודש.
- ג. מנגד, הנתבע, בן למשפחה עשירה לה עסקים חובקי עולם. ממועד הנישואים עבד הנתבע עם אביו בעסק המשפחתי. בתקופת הנישואים חיו הצדדים בפאר והדר, בבית רחב ידיים, נהנו משירותים שהוענקו להם על ידי משרתים ונסעו ברכבי פאר. הצדדים אף יצאו לחופשות יוקרתיות ברחבי העולם, נהנו ממנעמי החיים וצרכו מוצרי פאר.
עד למועד הקרע עמדה הכנסתו החודשית של הנתבע על סך של 10,000 אירו לחודש. בנוסף לנתבע רכוש רב אשר אין התובעת יודעת את היקפו, באשר לדבריה מודרה מכך.
- ד. אולם, מאז התפרקות התא המשפחתי החל הנתבע להציג את עצמו כעני בפתח, נטול הכנסות ורכוש. זאת כאשר הוא מעסיק שני עורכי דין שכירים לטפל בענייניו, לרבות אל מול התובעת, לרבות הליכים בבית המשפט המחוזי שכידוע אינם זולים.
- ה. הוצאות הקטינות לטענתה עומדות על סך של כ – 8,600 ₪ לחודש.
בנסיבות העניין התובעת עותרת לדמי טיפול חריגים בסך של 2,500 ₪ לחודש. התובעת, המגדלת בגפה את הקטינות ואף מסתייעת בשירותי שמרטפות המגיעים לסך של כ 1,900 ₪ לחודש.
- ו. התובעת מתגוררת בדירת הצדדים עליה רובצת משכנתא וההוצאות החודשיות על הדירה מגיעות לסך של כ 9,000 ₪ ובהן נושאת היא בגפה.
התובעת טענה עוד להוצאות אחזקת רכב בסך של 1,750 ₪ לחודש.
- ז. בסיכומיה הוסיפה התובעת וטענה כי הליך המזונות מתנהל מזה כ- 3 שנים, במהלכן הנתבע לא טרח להתייצב ולוּ פעם אחת בבית המשפט על מנת לברר את ההליך עד סופו ובכל הזמן הזה לא שילם ולו אגורה למזונות הקטינות מתוך מניעים שאינם ענייניים. הנתבע מסרב לתת גט לתובעת חרף העובדה שבבית הדין הרבני ניתן פסק דין המחייבו במתן גט לתובעת וכל זאת מתוך יצר נקמנות ורצון שנגוע בחוסר תום לב.
- ח. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית באיחור של חודש מהמועד שבו היה עליו להגיש תצהירו בהתאם להחלטת בית המשפט. התצהיר הוגש שלא כדין, צורפו לו מסמכים בשפות זרות מבלי שאלו תורגמו ונערכו בעריכה נוטריונית כנדרש על פי דין. לא צורפו אסמכתאות התומכות בטענות הנתבע לחובות הכנסות והוצאות. אף טענה מטענות הנתבע ביחס למצבו הכלכלי לא גובתה ולו בבדל ראיה, למרות שעמדו לו חודשים רבים לערוך את תצהירו.
- ט. ב- 3 השנים האחרונות התובעת היא ההורה היחיד המטפל בקטינות, מבוקר עד ערב.
- י. טענתו של האב למצב כלכלי קשה אינה מתיישבת עם העובדה שנרכשה על ידי הצדדים דירת השקעה, בדיוק בתקופה בה לטענת הנתבע נקלע העסק לקשיים. הדירה נקנתה בעזרת משכנתא אשר ההחזר החודשי בגינה מגיע לסך של - 6,000 ₪ לחודש, וגם תשלומים אלו הנתבע מעולם לא שילם. החזר המשכנתא מוטל במלואו על כתפי האם שנאבקת ככל יכולתה כדי להחזיק בדירה על מנת להבטיח את קורת גג הקטינות.
- יא. בניגוד לטענת הנתבע, אין נכסים ראויים למגורי הקטינות בYYY בסכומים נמוכים של כ- 4,000 ₪ לחודש. הדירה נקנתה מלכתחילה מתוך כוונה שהקטינות תתגוררנה בה.
- יב. התובעת הגישה תצהיר מפורט, כל הוצאה שנטענה גובתה בראיה והנתבע לא הפריך זאת וכך גם התובעת לא נשאלה על כך בחקירה נגדית מכאן שתצהירה במובן זה לא נסתר. כל הטענות והדרישות הכספיות לא נסתרו .
הנתבע
- א. הנתבע הכחיש בתצהירו את טענות התובעת באשר למצבו הכלכלי. לטענתו, עת עזבה התובעת את XXX הייתה התובעת מודעת היטב למשבר הכלכלי שפקד את הנתבע אשר בעטיו אף נאלצו הצדדים לעזוב את ביתם ולהתגורר בבית הוריו של הנתבע ובשלו החליטה התובעת לקום לעזוב את הנתבע ואת XXX ולקחה עמה את הקטינות.
- ב. במהלך החיים המשותפים נכנע הנתבע לתובעת ונטל הלוואות גדולות על מנת לממן את רמת החיים בה חיו הצדדים והכל על מנת לרצות את התובעת.
- ג. עם זאת יש להבהיר כי עלות המחיה בXXX נמוכה באופן משמעותי מעלות המחיה בישראל ולפיכך התאפשר לצדדים לחיות חיים נוחים בXXX חרף הכנסותיו המועטות. בניגוד לטענת התובעת, הצדדים גרו בדירה שכורה ונסעו ברכב שכור וסך הכנסותיהם מהעסק המשפחתי עמדו על סך של כ – 14,000 ₪ לחודש.
- ד. עוד בשנת 2016 בתקופת החיים המשותפים, העסק המשפחתי בו עבד התובע נקלע לקשיים כלכליים וצבר חובות רבים והתובעת מודעת היטב לקשיים הכלכליים של הנתבע ומשפחתו.
כיום הנתבע מתגורר בבית הוריו ומתקיים מהכנסה של כ – 1,500 ₪ לחודש ומוטלים עליו אף חובות כבדים אותם יש להחזיר.
- ה. התובעת עושה הכל על מנת לנתק את הנתבע מבנותיו, עזבה לישראל בניגוד לרצונו של הנתבע ואינה מאפשרת לו קשר עם בנותיו.
- ו. את דירת הצדדים בYYY רכשו הצדדים בעזרת משכנתא וכן הלוואה מאביו של הנתבע. הדירה נרכשה על ידי הצדדים כהשקעה ולצורך השכרתה ולא למגורים. מדובר בדירת יוקרה ותובעת עושה בה שימוש לבדה כאשר אין כל הצדקה למגוריה של התובעת בדירת יוקרה. עלות המשכנתא, דמי הניהול וכן הארנונה יקרים ביותר.
- ז. בפסיקת המזונות יש לקחת בחשבון את רמת הכנסתו הנמוכה של הנתבע וזאת בשים לב למקום מגוריו.
- ח. התובעת בעלת פוטנציאל השתכרות גבוה בהיותה ...., מוכשרת, בעלת ניסיון ומקושרת בעולם העסקים. התובעת בעלת פוטנציאל השתכרות גבוה משל הנתבע. התובעת חיה חיי פאר ונוסעת בעולם בעודה מותירה את הנתבע עם חובות כבדים.
באשר להכנסותיה, התובעת מגלה טפח ומסתירה טפחיים. התובעת לא הוכיחה את שיעור הוצאותיה, ואף לא צירפה הרצאת פרטים מעודכנת.
- ט. לגישת הנתבע אין מקום למגוריה של הנתבעת בדירת יוקרה, כשהיא אף לא תרמה לרכישתה, והכסף לרכישת הדירה הגיעה מצדדי ג'. הנתבע קורס תחת הנטל הכלכלי, והתובעת מודעת למצבו הכלכלי. פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע, אשר הינו אזרח ותושב XXX, נמוכה, ויש לבחון את פוטנציאל השתכרותו בהתאם למקום מגוריו.
- י. בסיכומיו הוסיף הנתבע וטען כי הצדדים חיו בXXX, ומרכז חייו של הנתבע היה מאז ומתמיד בXXX ולפיכך אין מקום לבוא בטענות כנגד הנתבע ולדרוש את התייצבותו להליכים שפתחה התובעת נגדו דווקא בישראל.
דיון והכרעה
- בהתאם לסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לעניין המזונות חל על האב הדין האישי, הוא הדין העברי. משכך חייב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע"מ 919/15.
(בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז (לו(3) 449), ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית (מח(3) 461).
ההלכה בפרשת פלונית (בע"מ 919/15, 1709/15 מיום 19.7.17) השוותה את המצב המשפטי וחובת האב במזונות קטינים בגילאי 6-15, לסיפוק צרכי קטינים שהנם למעלה מגיל 15. כיום, החל מגיל 6, שני ההורים חבים מדין צדקה, בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור העומד לרשותם.
(בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), עמ"ש 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב (20.12.17))
ואולם באשר לקטינים מתחת לגיל 6, לא שינתה הלכת 919/15 דבר לעת עתה, שכן חלה היא על ילדים מעל גיל 6 בלבד, וכך כבוד השופט סולברג:
"נזכור ונזכיר: טרם נשלמה המלאכה. ראשית, פסק דין זה מסדיר באופן חלקי בלבד את סוגיית מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 6-0, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב, תהיינה נסיבות העניין אשר תהיינה".
ר' סעיף 6 לפסק דינו של כבוד השופט סולברג בבע"מ 919/15 וכן רמ"ש (מחוזי מרכז) 14655-06-17 ק' נ' ק' (פורסם בנבו, 26.9.17)).
עם זאת, הנתון בדבר זמני השהות של ההורים עם הקטינים רלוונטי גם כאשר נבחן גובה חיובו של אב במזונות ילדו שמתחת לגיל שש (ראו לדוגמה עמ"ש (מחוזי ת"א) 1180-05-14 א' א' נ. מ' א' (פורסם בנבו, 26.3.15)).
בחינת יכולת כלכלית של הורה לצורך קביעת גובה דמי מזונות בהם יחויב, לוקחת בחשבון את הכנסתו משכר עבודה וכן שאר מקורות הכנסתו, כישוריו המקצועיים, פוטנציאל ההשתכרות וכלל הרכוש שיש ברשותו (עמ"ש (חי') 41465-10-17 ש.נ' ש. (פורסם בנבו, מיום 25.10.2018)).
מן הכלל אל הפרט
- בענייננו מדובר בקטינות שאחת כיום בגיל 7 והשנייה בת כ – 5.5 שנים ובשים לב לגילה הרי שלצורך פסק הדין אתייחס אליה כאל בת 6 שנים.
לצורך קביעת שיעור המזונות על בית המשפט לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לשלושה פרמטרים:
א. הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים).
ב. היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות רכוש ושכר עבודה).
ג. קביעת היחס ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.
ד. חלוקת זמני שהות בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם).
צרכי הקטינות
- צרכי הקטינות הוערכו על ידי בהחלטה למזונות זמניים בסך של 1,800 ₪ כל אחת.
- במסגרת הליך ההוכחות לא הוכיח מי מהצדדים מה הן הוצאות הקטינות וצרכיהן. האם העמידה את צרכי הקטינות על סך של 17,420 ₪ לחודש (כולל מדור והוצאות אחזקת מדור) ופרטה ברחל בתך הקטנה את כלל הוצאות הקטינות בפועל.
- האב מנגד הכחיש את הסכומים הנטענים על ידי התובעת וטען כי מדובר בסכומים מופרזים ומוגזמים. עם זאת לא נקב בסכום אחר או צירף אסמכתאות שיש בהן לבסס קביעה אחרת באשר לצרכי הקטינות. זאת על אף שמתגובתו לבקשה למזונות זמניים טען אז כי לכל היותר יש להעמיד את דמי המזונות על סך של 1,000 ₪ לכל קטינה –(ראו סעיף 34 לתגובה מיום 21.1.2019, סעיף 64 לתצהיר הנתבע מיום 8.7.2021 שם נטען כי בהתאם לפסיקת בג"ץ מן הראוי לאפשר לו קיום בכבוד ולאור קריסת עסקיו אין הוא יכול לשלם יותר מ – 1,000 ₪ לחודש)
- אמנם, תביעה למזונות היא תביעה כספית שיש להוכיחה ככל תביעה אחרת (ע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ(1) 69, 71 (1979)), אלא שגם מקום שלא כל הצרכים מוכחים, פוסקים בתי המשפט מזונות לפי שיקול דעתם ואומדן הצרכים הסביר והראוי.
הצדדים שניהם אמנם לא טרחו בהמצאת ראיות מספקות באשר להוצאות הקטינות עם זאת, התרשמתי כי הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה מהממוצע והוצאותיהם תואמות את העלויות המקובלות במשפחה החיה ברמת חיים גבוהה מהממוצע.
- לפיכך, ולנוכח התרשמותי מרמת החיים של הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיריהם ועדויותיהם, ולנוכח הפירוט בתצהיר האם (שלא נסתר על ידי האב) לעניין צרכי הקטינות (ללא מדור והוצאות מדור וללא הוצאות חינוך ובריאות) אני מעריכה את צרכי הקטינות בסך של 2,500 ₪ לחודש לכל הפחות לכל קטינה.
יכולותיה הכלכליות של התובעת
- התובעת, .... במקצועה עובדת כשכירה במשרד ...... מתלושי השכר שצירפה התובעת לתצהירה עולה כי שכרה של התובעת עומד על סך של כ- 16,000 ₪ ברוטו לחודש. התובעת לא פירטה האם יש לה הכנסות נוספות כלשהן ממקורות נוספים או רכוש נוסף כלשהו ואף לא נחקרה בעניין זה על ידי ב"כ הנתבע.
- כך, התובעת אף לא נחקרה באשר לניסיונה המקצועי ופוטנציאל הכנסתה לאור ניסיונה המקצועי וקשריה (בשים לב לטענות הנתבע לעניין פוטנציאל השתכרותה של התובעת).
בנסיבות אלו מצאתי להעמיד את פוטנציאל השתכרותה של האם על סך של כ – 13,500 ₪ נטו לחודש.
- אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת מתגוררת בדירה השייכת לצדדים עליה רובצת משכנתא.
התובעת לא פירטה מהו גובה המשכנתא החודשי ולא צירפה כל ראיה באשר לשיעור המשכנתא החודשי המשולם על ידה. הצדדים שניהם העידו על משכנתא גבוהה המגעת עד כדי כמה אלפי ₪ לחודש כ- 6,000 ₪.
(ראו סיכומי ב"כ התובעת עמ' 19 לפרוטוקול ש' 9; סעיף 38 לתצהיר הנתבע)
יכולותיו הכלכליות של האב
- לטענת התובעת בתצהירה (ס' 14) עמדה השתכרותו של הנתבע על סך של כ- 40,000 ₪ (כ-10,000 אירו) לחודש. עוד פרטה התובעת בעדותה את רמת החיים הגבוהה ועתירת הצריכה שניהלו בני הזוג בעת חייהם המשותפים. טענות אלו לא נתמכו במסמכים.
- הנתבע הכחיש את טענות התובעת לרמת השתכרותו וטען בתצהירו כי נאלץ לקחת הלוואות לצורך קיומה של רמת החיים הגבוהה שניהלו הצדדים. הנתבע ציין כי עד להתמוטטות העסק, עמדו הכנסותיהם של השניים מהעסק על סך של כ – 14,000 ₪ לחודש (לטענתו עבור שניהם יחד כאשר סכום הארי שולם לתובעת). כיום, לדבריו לנוכח הקשיים הכלכליים בהם מצוי העסק הנתבע, מקבל מאביו קצבה צנועה של כ 1,600 ₪ לחודש והוא מתגורר ביחידת דיור בבית הוריו.
הנתבע לא צירף אסמכתאות להצהרותיו אלו. הנתבע לא צירף כל אסמכתא לשיעור הכנסותיו שיעור חובותיו ומצב העסק.
- אציין כי לא נעלמה מעיני טענת הנתבע באשר למקום מושבו ורמת החיים שם וכן לפוטנציאל השתכרותו בשים לב למקום מושבו (XXX). אולם, גם לטענות אלו לא הובא ולו בדל ראיה. הנתבע לא טרח להציג כל ראיה המלמדת על רמת החיים בXXX ובעיר מגוריו. לטעמי אין די בטענה כי במקום מושבו רמת החיים נמוכה אלא שעל הנתבע להוכיח זאת באסמכתאות ובפרט ביחס לנתבע, שמתצהירו שלו עולה כי אף ביחס למקום מגוריו, הרי שהכנסותיו לא היו מבוטלות הן ביחס לרמת המחיה בישראל והן ביחס לרמת המחיה בXXX.
- לפיכך מצאתי להעמיד את פוטנציאל השתכרותו של הנתבע על סך של כ – 20,000 ₪ נטו לחודש לכל הפחות (מחצית מהשכר הנטען על ידי התובעת).
הנתבע מתגורר בבית הוריו ולא טען להוצאות מדור ואחזקת מדור ולכל הוצאה אחרת.
- זאת ועוד, בנוסף להשתכרות הצדדים, בבעלותם המשותפת של הצדדים הדירה בנתניה (בה מתגוררת התובעת עם הקטינות) אשר הוגדרה על ידי הנתבע כדירת פאר ובהתאם לתביעת התובע בתלה"מ 16830-01-19 (תביעה רכושית שנסגרה) נרכשה הדירה בשנת 2016 תמורת סך של 2,375,000 ₪ ומן הסתם מגיע שוויה היום לסכום אף גבוה מזה זאת לאור העלייה במחירי הנדל"ן בישראל, שהיא מן המפורסמות ובחזקת ידיעה שיפוטית. אמנם ערה אני לכך שעל הדירה מוטלת משכנתא ואף ערה אני לטענות בדבר חובות נוספים, עם זאת, עדיין מדובר בנכס משמעותי השייך לצדדים.
זמני השהות
- אין מחלוקת כי הקטינות אינן שוהות עם האב כלל, זאת באשר האב שוהה בחו"ל מאז אוגוסט 2018, לפיכך נטל הטיפול בקטינות נופל באופן בלעדי על התובעת, ללא שהמשיב חולק עמה כלל בנטל זה.
- הנתבע אמנם טען כי התובעת מונעת ממנו קשר עם בנותיו אולם בשים לב לטענת הנתבע כי מרכז חייו במרוקו, לא התרשמתי כי גם לו היה לנתבע קשר עם בנותיו, היה בכך כדי לשנות את זמני השהות באופן אשר יש לו השפעה על שיעור המזונות.
לא זו אף זו, בכלל ההליכים שהתנהלו בפני לא מצאתי כל עתירה מצד הנתבע לקשר עם הקטינות.
- נוכח האמור, סבורה אני כי התובעת זכאית לדמי טיפול עבור כל אחת מהקטינות נוסף על דמי המזונות כפי שיפורט להלן.
שיעור המזונות
- בהתאם לפסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, ואף בהתאם להלכת בע"מ 919/15 אל לו לבית המשפט להצטמצם אך ורק לנוסחאות המתמטיות הנוקשות וכי לאחר הצבת הנתונים חייב בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו והשכל הישר ולחתור לתוצאה שתקדם את השוויון בין הצדדים ותביא בחשבון את כל מערכת השיקולים הרלוונטיים לנסיבות המשפחה שנמצאת לפניו.
- זאת ועוד, בבואו של בית המשפט לחלק את נטל צרכי הקטינות בין ההורים עליו להביא בחשבון את הכנסות ההורים מכל מקור לרבות רכוש המצוי בידיהם:
"יובהר כי "ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות"
(בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, ניתן ביום 19.7.2017)
כך היה לעיני כי בבעלות הצדדים דירה, אשר לדברי האב כאמור היא דירת פאר.
- לאור כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את זמני השהות, הכנסות הצדדים לרבות רכוש בבעלותם ופוטנציאל השתכרותם מצאתי לקבוע כדלקמן:
- האב ישלם לידי האם סך של 1,800 ₪ עבור מזונות כל אחת מבנותיו הקטינות;
- האב יישא גם ב-50% מהוצאות הרפואה החריגות של הקטינות וכן ב-50% מהוצאות החינוך של הקטינות. הוצאות אלו יועברו על ידי האב לידי האם בתוך 7 ימים מיום שהמציאה לו קבלה על ביצוע הוצאה.
- כמו כן יישא האב בסך של 3,500 ₪ בגין חלקו במדור והוצאות המדור של הקטינות.
- בנוסף, ולנוכח העדרו המוחלט של האב מהטיפול בקטינות, מצאתי לחייב את האב בסך של 600 ₪ כדמי טיפול עבור כל אחת מהקטינות עד הגיע כל אחת מהקטינות לגיל 12.
- הסכומים הנ"ל צמודים למדד הידוע היום, והם יעודכנו אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.
- החיוב במזונות החל ממועד מתן פסק הדין. עד למתן פסק הדין תעמוד החלטתי מיום 25.4.2019 בתוקפה.
- חיוב במזונות יהא עד הגיע כל קטינה לגיל 18 או עד סיום לימודי התיכון, לפי המאוחר. בתקופת השירות הצבאי (חובה) או הלאומי יעמוד סכום המזונות על שליש מהסכום שנקבע.
- דמי המזונות ישולמו החל בראשון לחודש בכל חודש קלנדרי וישולמו החל מיום 1.8.2021.
- פיגורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.
- קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי, וכל הטבה אחרת מהרשות המקומית או ממוסדות המדינה תשולם לידי האם בנוסף למזונות דלעיל ונלקחה בחשבון בעת פסיקת המזונות.
- הנתבע יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ אשר ישולמו לתובעת בתוך 30 ימים מהיום. ככל שלא ישולם הסכום במועדו יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין.
- פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ובתיקוני הגהה.
ניתן היום, י"ט אב תשפ"א, 28 יולי 2021, בהעדר הצדדים.