פס"ד בנושא חובותיו של עובד המוזמן לשירות מילואים- כלפי המעסיק

1. התובע הועסק כמאבטח במלון רויאל ביץ' בתל אביב שבבעלות הנתבעת, מיום 20.10.15 עד ליום 2.3.16 (מועד מכתבה של הנתבעת בדבר סיום העסקת התובע – נספח ג בכתב התביעה). עיקר טענת התובע שהוא פוטר בזמן ששירת במילואים ועקב שירותיו במילואים. על כן הגיש ביום 25.7.18, תביעה זו נגד הנתבעת והעמידה על סך של 65,403.2 ₪ (פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, השבת הודעה מוקדמת שקוזזה משכרו האחרון ותשלום הודעה מוקדמת שלא שולמה לו; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהעדר שימוע וכן השבת קיזוז משכרו בגין ציוד).

2. התובע ניהל הליך נגד הנתבעת בפני ועדת התעסוקה של משרד הביטחון לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תשע"ט-1949 (תיק מספר 44/16), הוועדה פסקה לזכותו פיצוי בסך 46,670 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ (התובע צירף את פסק הדין מיום 26.10.17 כנספח ח לתצהירו). כתשעה חודשים לאחר מתן פסק הדין האמור, הגיש התובע תביעה זו. הנתבעת ויתרה על טענותיה בדבר עקרון המניעות והשתק העילה ועל כן איננו דנים בהן, עם זאת היא עומדת על טענתה בעניין השיהוי ושימוש לרעה בהליכי משפט.

טענות התובע

3. התובע טען שבחירתו לתפקיד מאבטח נעשתה לאור הרקע הצבאי שלו וכישוריו. הממונה עליו היה הקב"ט שלומי אלטרס (להלן- שלומי). שלומי היה מרוצה מעבודתו והשמיע באזניו תשבחות בגין עבודתו. הובטח לו אופק קידומי, אולם הבטחות אלה נגדעו ברגע אחד, עת החליטה הנתבעת לפטרו ממניעים פסולים ותוך אפליה ברורה רק משום יציאותיו למילואים (סעיף 6 בתצהיר התובע). כך במהלך תקופת העסקתו בנתבעת, יצא התובע לשירות מילואים פעמיים: מיום 12.1.16 ועד ליום 14.1.16 וכן מיום 14.2.16 ועד ליום 10.3.16 (התובע צירף אל תצהירו טפסי 3010 להוכחת שירותו במילואים בתקופות האמורות- נספח ג). התובע סיכם עם שלומי שיציג בפניו את אישורי המילואים בסוף שירות המילואים. בחודש 2/16 אחרי ששב התובע ממילואים בתקופה הראשונה בחודש ינואר 2016, יצא למילואים בפעם נוספת כאמור, לתקופה בת 26 יום והודיע לממונה מראש (סעיף 10 בתצהיר התובע). לטענתו, בזמן שיצא למילואים, הנתבעת החליטה לפטרו. כשבועיים מתחילת המילואים שלח שלומי לתובע הודעת טקסט וביקש שהתובע ידבר עמו. משיחה שהתקיימה בינו לבין שלומי הודיע לו שלומי כי הוא משבץ אותו לעבודה למרות שהוא במילואים. התובע כתב לו כי הוא נמצא במחויבות אחרת, בפעילות שטח ושלומי הגיב באיום: "אתה יודע מה יהיה ההשלכות של המצב הזה".

4. לטענת התובע, לפני שהוא שב לעבודה הוא ניסה מספר ימים ליצור קשר עם שלומי, אך ללא הועיל, שכן שלומי נמנע מלענות לשיחות התובע. כאשר שב לעבודה לאחר המילואים הוא פנה למחלקת משאבי אנוש וביקש לברר מפני מה שלומי לא עונה לו, נמסר לו כי שלומי פיטר אותו. דהיינו, במהלך שהותו במילואים, כאשר הנתבעת ידעה כי הוא שוהה במילואים, היא החלה במצג שווא לפיו הוא נטש את העבודה ולבסוף פיטרה אותו משורותיה מסיבה זו בלבד. עת הגיע אל הנתבעת לאחר שובו ממילואים, נודע לו כי הוא פוטר ומכתב הפיטורים נשלח אל ביתו. התובע השיב כי לא קיבל דבר וביקש שהמכתב יודפס בשנית. באותו המעמד הציג התובע אישורים בדבר שירות המילואים (טופס 3010) ונאמר לו כי אין בהם צורך נוכח פיטוריו. כעולה ממכתב הפיטורים, הנתבעת הודיעה לו כי היא רואה בו כמתפטר עקב ניסיונות חוזרים ונשנים ליצור עמו קשר ומשזה לא צלח, ראתה הנתבעת בו כמי שהתפטר מעבודתו- אלא שלטענת התובע הדברים הללו- רחוקים מהמציאות, שכן במהלך שהותו בשירות המילואים הוא יצר קשר עם שלומי ואף השיב לו בהודעות "וואטסאפ". עוד במסגרת שהות התובע במילואים פנה אליו שלומי וביקש מידית אישור בדבר המילואים בניגוד למה שהוסכם ביניהם (התובע צירך הודעות הוואטסאפ לתצהירו). נוכח האמור, הרגיש נבגד ומושפל שכן שלומי הבטיח לו כי הוא מגבה אותו בזמן שירותו במילואים.

5. לטענתו, פיטוריו נעשו רק כדי לנפות אותו מעבודתו בנתבעת ולפנות את התקן לעובד חדש שאינו יוצא לשירות מילואים או יוצא פחות למילואים. לנתבעת לא הייתה כל תלונה אודות התובע. להיפך-הוא היה מקבל תמיד תשבחות על עבודתו. פיטוריו בזמן מילואים מנוגדים לחוק. עוד טען כי עם פיטוריו, הנתבעת קיזזה משכרו הודעה מוקדמת אשר לכאורה שלא נתן לנתבעת בנטישתו את מקום העבודה (תלושי שכרו צורפו אל תצהירו וסומנו שם ז). כמו כן בתלוש 2.16 קוזז משכרו 35 ₪ שלא כדין עקב אי החזרת ציוד, אף על פי שהחזיר את כל הציוד שניתן לו ולכן עתר להשבת הסך האמור. עוד טען, כי אם הנתבעת רצתה לפטר אותו היה עליה לערוך לו שימוע כדין ולידע אותו בנימוקים המלאים לבחינת האפשרות להפסקת העסקתו ועל כן עתר לתשלום פיצוי בגין הפרת חובת הנתבעת השימוע. כמו כן בהליך אותו ניהל כנגד הנתבעת בוועדת התעסוקה, נמצאה הנתבעת מפרה את חוק חיילים משוחררים, כך גם משרד העבודה והרווחה שלח לנתבעת מכתב התראה מנהלי (נספחים ח-ט בתצהיר התובע). בנוסף, צירף התובע אל תביעתו העתק מכתבי הטענות והפרוטוקולים שהתקיימו בפני ועדת התעסוקה (נספחים י-יד לתצהירו).

6. בסיכומיו טען כי הוכיח כי הוא פוטר רק בגלל שירות המילואים ללא קשר להדרכות אותן נדרש לעבור, כאשר בזמן החקירות, טענה הנתבעת באופן תמוה כי פוטר מאחר שלא הציג אישור עבודת תקופת המילואים הראשונה, שכן לאחריה הוא חזר לעבוד בנתבעת (סעיף 6 בסיכומי התובע). בניגוד לטענת הנתבעת, הוא היה בקשר עם שלומי בחודש 2/2016 ושלומי אישר זאת בעדותו (סעיף 10 בסיכומי התובע). הנתבעת לא חזרה בה מפיטוריה גם לאחר שהתובע התייצב במלון וגם לאחר שהתובע שלח לשלומי הודעה בה מתאר כיצד נפגע (סעיף 16 בסיכומי התובע). לטענת התובע, הוא מעולם לא התבקש להמציא את צו הקריאה למילואים. טענת הנתבעת לפיה לא היה בשירות מילואים וכי טפסי 3010 שהציג הם מזויפים – היא טענה המרחיבה חזית, שכן לא נשמעה קודם לכן אלא רק בחקירות (סעיף 19 בסיכומי התובע). שלומי הסביר בעדותו כי אם התובע היה מציג אישור מילואים הוא לא היה מפוטר - דברים אלה עומדים בסתירה לטענות הנתבעת בוועדת התעסוקה לפיהן פוטר בשל אי ביצוע הדרכות (סעיף 22 בסיכומי התובע).

7. התובע הפנה אל עדותה של הגברת פינצ'וק בפני ועדת התעסוקה לפיה שלומי ידע כי התובע נמצא בשירות מילואים ומכתב הפיטורים נשלח כאשר שניהם מודעים לכך (סעיף 27.7 בסיכומיו). לטענת התובע, פיטוריו גרמו לו לסחרור כלכלי, הוא פונה מביתו ונאלץ ליטול הלוואות. כמו כן טען כי גם אם תתקבל הטענה כי לא הציג אישורים של 3010, גם אז אסור היה לנתבעת לפטרו בשל העובדה כי היא ידעה שהוא במילואים, לא המתינה לשובו ופיטרה אותו בעודו שוהה במילואים. גם לאחר ששב התובע מהמילואים אל המלון, הנתבעת לא חזרה בה מפיטוריה ולא ביקשה לערוך לו שימוע (סעיף 38 בסיכומי התובע).