חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פס"ד בבקשת רשות ערעור בעניין בדיקה גנטית לקטין לצורך בחינת אבהות

תאריך פרסום : 13/03/2021 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים אזרחיים
43037-12-20
04/03/2021
בפני השופט:
חננאל שרעבי

- נגד -
מערערת:
פלונית
עו"ד וופא זועבי פאהום
משיבים:
1. אלמוני
2. מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה

עו"ד איריס מנור (בשם משיב 1)
עו"ד מטעם פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי (בשם משיבה 2)

בעניין הקטין - קטין יליד 2017

 

פסק דין

 

 

  1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בתמ"ש 4391-08-20 מיום 15.12.2020 במסגרתה נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיב 1, והורה כי המערערת תתייצב עם הקטין לבדיקה גנטית במסגרתה תילקח אף דגימה מהמערערת, לצורך בחינת שאלת אבהותו הנטענת של המשיב 1 (להלן: "ההחלטה קמא"). בדיקת המערערת תהיה על חשבונה, בעוד שבעלות בדיקת משיב 1 והקטין יישא משיב 1.

 

רקע וההחלטה קמא

  1. המערערת (אמו של הקטין) והמשיב 1 (להלן: "המשיב"; ביחד: "הצדדים") הכירו בשנת 2013 וניהלו מערכת יחסים זוגית.
  2. זמן קצר לאחר שהכירו, הצטרפה המערערת למשיב בקנדה, שם שכרו יחד דירת מגורים.
  3. בשנת 2017, עת הייתה המערערת בהריון עם הקטין, טסה חזרה ארצה על מנת לקבל את כל הטיפולים הנדרשים במהלך ההריון.
  4. לקראת לידת הקטין הגיע המשיב ארצה ונכח בלידת הקטין. לאחר לידתו, נרשם הקטין כבנה של המערערת – אולם המשיב חשש לרשום את הקטין כבנו מאחר שסבר כי הדבר מנוגד לחוקי מדינת ישראל, עקב נישואיו לאישה אחרת, בקנדה.
  5. המשיב טס חזרה לקנדה וזמן מה לאחר מכן הצטרפו אליו המערערת והקטין. יחסי הצדדים ידעו עליות ומורדות עד שבשנת 2020 המערערת עזבה את ביתם ואת מדינת קנדה ושבה עם הקטין לישראל.
  6. כחודשיים לאחר עזיבת המערערת והקטין, הגיש המשיב את התובענה קמא ביום 3.8.20, לעריכת בדיקה גנטית שתוכיח את אבהותו ולמתן פסק דין הצהרתי כי המשיב הוא אבי הקטין.
  7. יצוין כי בכתב הגנתה (הוגש לתיק קמא ביום 15.9.20) ובכתבי הטענות מטעמה בתיק קמא, המערערת לא הכחישה כי הקטין הוא אכן בנו של המבקש, הודתה באבהותו וסברה כי אין צורך בביצוע בדיקה גנטית כלשהי, לרבות אף לא שלה עצמה.
  8. ביום 23.9.20 הוגשה תגובתה של משיבה 2, היא מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "המדינה" או "המשיבה"). במסגרת תגובתה טענה המדינה כדלקמן:

א.         אפילו שני הצדדים (האם והאב) מסכימים ומצהירים על אבהות לקטין, אין די בכך ויש צורך בהוכחת אבהות.

ב.         בתי המשפט פסקו כי בדיקת הרקמות היא ראיה חותכת ונחרצת לקביעת אבהות.

ג.          במקרה דנן, מאחר שאין חשש לממזרות ומאחר שאין בקביעת האבהות כדי להשליך על מעמד הקטין בישראל – המדינה תומכת בבקשת המשיב לביצוע הבדיקה הגנטית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ