פס"ד בבקשה לדחיית התביעה על הסף בהליך לביצוע שטרות

לפני ביהמ"ש בקשה לדחיית התביעה על הסף.

1. המבקשת, הנתבעת, הגישה ביום 23.6.21 בקשה לדחות התביעה על הסף בנימוק שהגשת המחאות על ידי התובעת בהליך זה עומדת בניגוד לפסק דין שנתן ביהמ"ש בה"פ 37230-10-20 בו נקבע כי "כפוף לקיום הסכם זה, הדבר יהווה סילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים זה כנגד זה".

2. המשיבה הגישה ביום 11.7.21 תשובה בה טענה כי העובדות נשוא בקשת הביצוע נולדו לאחר מועד מתן פסק הדין. עוד טענה שהמבקשת הגישה בקשה לביטול פסק הדין. כמו כן, טענה שעל המבקשת היה לכלול הטענה למעשה בי דין בבקשה למתן רשות להתגונן שהגישה כאן.

3. המבקשת הגישה ביום 12.7.21 תגובה לתשובה בה טענה שההמחאות כאן נמסרו זמן רב לפני מתן פסק הדין וכי המשיבה לא הראתה כי נוצר חוב לאחר מתן פסק הדין.

דיון והכרעה

4. המחלוקת בין הצדדים נובעת מהסכם זכיינות. התובעת נקטה בהליך משפטי נגד הנתבעת ובעליה, הוא ההליך בו נתן ביהמ"ש פסק דין בהמרצת הפתיחה. מעיון בפסק הדין שמעגן הסכמת הצדדים, עולה כי הוא מסדיר את סיום הקשר החוזי בין הצדדים ומבטיח אי תחרות למשך תקופה של 22 חודש לאחר סיום הקשר. נקבע, בין היתר, כי ככל והצדדים לא יסיתו ויפעלו זה נגד זה, וינהגו לפי תנאי הזיכיון בתום לב, אזי "הדבר יהווה סילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים זה כנגד זה."

5. לדאבון הלב, לא חלף זמן רב והצדדים חזרו להתגושש משפטית. הנתבעת הגישה תביעה לביטול פסק הדין, והתובעת הגישה ההמחאות כאן לביצוע.

6. אין לשלול האפשרות שפסק הדין יבוטל. אולם, לעת הזאת, פסק הדין שריר וקיים. מכאן שתחילה יש לנסות להביא לביטולו כפי שנהגה הנתבעת, או לנסות להביא לקביעה שיפוטית כי הסכם הפשרה לא קוים ולכן התובעת רשאית להעלות טענות נגד הנתבעת בקשר להסכם הזיכיון, לרבות על דרך הגשת שטרות שנמסרו לידיה לפני מתן פסק הדין לביצוע.

7. אולם, התובעת בחרה בקיצור דרך. היא הגישה השטרות לביצוע בטענה שהעובדות נשוא הבקשה נולדו לאחר מתן פסק הדין. אין לשלול טענה זו ויש לברר אותה עובדתית כטענת התובעת. אולם, תחילה יש להביא לקביעה שיפוטית, כי לאחר מתן פסק הדין, הנתבעת הפרה התחייבויותיה, על פי פסק הדין.