פסק דין 151/02

פ ס ק - ד י ן

המשיב, סגן אבישי גרינבלט, הורשע על פי הודייתו בעבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, כאשר נהג ביום 17/6/02 בשעה 18:15 בחרמון רכב נוסעים צבאי וגרם לתאונת דרכים שבה נגרם נזק לרכב הצבאי בשווי העולה על 33,000 ש"ח. המשיב הגיע לעקומה הסיר מבטו מן הכביש והסיר יד אחת מן ההגה כדי לארגן דברים שהיו מונחים על מושב הנוסע שלצד הנהג, סטה מן השוליים והתהפך.

עיינתי בצילום אוויר של העקומה שנראית על פניה עקומה חדה ויש לנהוג בה בזהירות רבה, נוסף לכך שהדברים שניסה המשיב לארגנם היו מונחים על המושב וכל סטיה היתה יכולה להביא להפלתם וממילא להסבת תשומת ליבו של המשיב לאותם דברים במקום להביט בדרך ולהתרכז בנהיגה.

פשיטא, שיש כאן רשלנות ואמנם הרשעתו היתה בדין. תוצאת התאונה כפי שגם המשיב ציין בטיעוניו לעונש נבעה מחוסר נסיון ואיבוד ריכוז בנהיגה לשבריר שניה. המשיב הכריז על עצמו בבית הדין קמא כי הוא עתה זהיר יותר משהיה קודם. בית הדין הטיל על המשיב קנס של 400 ש"ח ופסילת רשיון נהיגה צבאי ואזרחי על תנאי ל-4 חודשים למשך שנתיים.

כבר אמרתי גם היום בשתי הזדמנויות קודמות כי גם אם נאשם מובא לדין על עבירה של רשלנות באי תשומת לב מספקת לפי תקנה 21(ג) לפי תקנות התעבורה, אף שאין בצידה חובת פסילה, הרי במקרים מתאימים בית הדין צריך להטיל פסילה ככל שהנסיבות יצדיקו זאת ולתקופה המתאימה בנסיבות העניין.

נראה לי שיש גם במקרה זה למצות את הפסילה בפועל ובית הדין היה צריך לעשות זאת.

רשיונו הצבאי של המשיב הותלה מנהלית לתקופה של 30 יום ואולם, הוא לא נהג רכב צבאי בשל מניעה פיקודית לנהוג רכב תקופה של 6 חודשים. יש להביא זאת בחשבון השיקולים של הפסילה בפועל. ועוד זאת, המשיב משתחרר בחודש מרץ 03' ויש להניח כי הוא יהיה בחופשת שחרור גם קודם לכן. לדברי סניגורו הוא מתעתד לקבל עבודה שתהיה כרוכה בנהיגה. אני מביא זאת גם בחשבון השיקולים ולפיכך אני מקבל את ערעור התביעה באופן שיפסל המשיב מהחזיק רשיון נהיגה צבאי ואזרחי לתקופה של חודשיים.

יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן והודע היום, כ' טבת תשס"ג, 25 בדצמבר 2002, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

אל"ם עזרא קמא - שופט

חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור