[בשאלת החבות]
תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. הדיון פוצל כך שתחילה תידון שאלת החבות לרבות סיווג התאונה, בין כתאונת עבודה רגילה ובין כתאונת דרכים הנתונה להסדרי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 [להלן - "
חוק הפיצויים"].
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
1. התובע 1 [יכונה להלן - "
התובע"] יליד 1963, עבד במועד הרלוונטי כנהג - סבל משאית. התובע שימש הן כבעל מניות, הן כמנהל [ביחד עם אשתו] והן כעובד אצל התובעת 2. התובעת 2 שימשה כקבלן משנה להובלות אצל הנתבעת 1 [להלן -
"קרגו"].
2. ביום 14.3.02, נהג התובע לצורך עבודתו במשאית מ.ר. 15 - 555 - 29 והגיע עמה אל עסקה של קרגו, בין היתר לשם העמסת עגלות [להלן - "
המשאית" ו - "
העגלות"]. העמסת העגלות התבצעה באמצעות הפעולות הבאות: הורדת משטח הידראולי של הדופן האחורית של המשאית [להלן - "
המשטח"] אל הקרקע, העמסת העגלות על המשטח, העלאת העגלות באמצעות המשטח אל גובה פני המשאית, דחיפתה אל תוך ארגז המשאית, עיגון העגלות במעצורים המצויים בכל אחת מהן וקשירת כל העגלות לאחר מכן באמצעות חבל קשירה ומהדק ["רצ'ט"] העובר בין שני פתחיו האחוריים של ארגז המשאית. הכוח להפעלת המשטח עצמו מגיע ממנוע חשמלי עצמאי ונפרד ממנוע המשאית, המוזן ממצבר המשאית, מה שמצריך הדלקת מנוע המשאית אך לא הפעלתו.
3. בהינתן הכוח להפעלת המשטח, הוא "מקבל" הוראות הפעלה באמצעות שלט המחובר למשאית [נ/1] כמו גם באמצעות לחיצה / סיבוב כפתור על גבי לוח בקרה הצמוד לתחתית המשאית [מסומן 3 על גבי נ/2] ובכפוף לכך שכפתור זה אינו מנוטרל על ידי כפתור אחר, מעין ווסת [מסומן O על גבי נ/2]. הפעלות השלט כמו גם לוח הבקרה - נעשות ידנית. קיימת אפשרות, בתנאי שהמשטח אינו "מקבל" שתי הוראות הפעלה סותרות בו זמנית, מהשלט ומלוח הבקרה, כי המשטח יופעל על ידי לוח הבקרה ללא התערבות השלט וללא ידיעת מפעיל השלט, כמו גם ההיפך.
4. ובכן, בבוקרו של יום 14.3.02, הגיע התובע במשאית אל אתר קרגו בכנות, העמיס סחורה, נסע לפרוק אותה בבאר שבע, פרק, העמיס סחורה חדשה, שב לאתר כנות, פרק את הסחורה ופנה לטעון את המשאית בעגלות ריקות [עמ' 21 למעלה ובהמשך, עמ' 27 - 28]. התובע העלה את עצמו בעזרת המשטח אל ארגז המשאית והעמיס כ - 28 עד 30 עגלות ריקות אל ארגז המשאית. ההעמסה התבצעה בעזרת המשטח. בכל פעם העמיס התובע בעצמו מספר עגלות על המשטח, העלה אותו באמצעות השלט כך שיקביל לפני ארגז המשאית, הזיז ודחף את העגלות אל תוך ארגז המשאית, נעל את מעצוריהן של 3 עגלות, וכך הוריד את המשטח חזרה, העמיס עליו עגלות נוספות, העלה אותו, דחף והזיז לתוך ארגז המשאית מספר עגלות נוספות בכל פעם, נעל מעצוריהן וחוזר חלילה, עד להעמסת ונעילת כל העגלות.
5. בשעה 14.00 לערך, נפל התובע מהמשאית ונמצא שכוב למרגלותיה כשהוא פצוע [מסכת זו תכונה להלן - "
התאונה"].
6. התובע תבע את הנתבעות בשתי עילות חלופיות: את קרגו והמבטחת שלה - בעילה נזיקית ואילו את נתבעות 3 - 4 [מבטחות השימוש במשאית] בעילה לפי חוק הפיצויים. הצדדים חלוקים עקרונית לגבי נסיבות הנפילה העובדתיות כמו גם לגבי השלכות הנפילה מבחינת סיווג התאונה כתאונת עבודה "רגילה" או כ"תאונת דרכים".
פירוט המחלוקות
7. התובע טוען כי התאונה הינה תאונה "רגילה" הנשלטת על ידי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] [להלן - "
פקודת הנזיקין"] שכן התקיים חריג ה"פריקה וטעינה" בסעיף 1 לחוק הפיצויים, חריג המדיר את נסיבות התאונה מגדר "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים.
8. לטענתו זו של התובע מצטרפות נתבעות 3 - 4, מבטחות השימוש במשאית. לשיטתן, דין התביעה נגדן להידחות בהיעדר עילה.
9. עוד טוען התובע כי התאונה אירעה ככל הנראה באשמת קרגו ועובדיה, אשר הפעילו ללא ידיעתו, את לוח הבקרה, הורידו את המשטח בעת שהוא היה עסוק בטעינה ובפעולות לוואי לקראת סיום הטעינה, היינו, קשירת העגלות והידוקן אל צדי המשאית באמצעות הרצ'ט. לגרסתו, צעד אחורה על מנת לחזק את ההידוק באמצעות הרצ'ט, לא ידע כי מי מעובדי קרגו הוריד את המשטח באמצעות לוח הבקרה, סמך על כך כי המשטח עדיין מצוי במקומו, בגובה פני ארגז המשאית, ונפל בסופו של דבר מגובה של כ - 1.80 מ' אל חלל ריק ואל הקרקע, מה שגרם לפציעתו.
10. קרגו והמבטחת של חבותה, נתבעת 2, טוענות כי מדובר ב"תאונת דרכים" שכן אף אם תתקבל גרסת התובע לפיה עסק בעת התאונה ב"טעינת הרכב" ובפעולות לוואי של אותה טעינה, הרי בד בבד הוא "ירד מרכב", וחלה בעניינו הלכת רע"א 418/03,
אסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה
יעקב ואח' מתוך אתר נבו [להלן - "
הלכת אסם"] הקובעת כי במקרה של התנגשות בין חזקה ממעטת [טעינה] לבין חזקה מרבה [ירידה מרכב] לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים, גוברת החזקה המרבה, המהווה על פי החוק "שימוש ברכב למטרות תעבורה" ומחילה על הסיטואציה את חוק הפיצויים על עקרון ייחוד העילה שבו. לפי הטענה, לא קמה לתובע עוד עילת תביעה בנזיקין, אלא לפי חוק הפיצויים וכלפי ה"מזיק" [המבוטח והמבטח] לפי חוק זה. על כן דין התביעה הנזיקית להידחות בהיעדר עילה.
11. לחילופין טוענת קרגו כי התובע לא הוכיח את נסיבות התאונה ועילה נזיקית כלפיהן, כי לתובע עילת תביעה בלעדית כלפי מעבידתו, תובעת 2, כי אשמו התורם מכריע וכי דין תביעתו להידחות גם מטעמים אלה.
דיון
ממצאים עובדתיים
12. מטעם התובע העיד הוא עצמו ועדותו הייתה אמינה עלי על אף היותה עדות יחידה של בעל דין. התובע מסר תשובות מלאות, דייק ולא ניסה להאדיר את גרסתו. התובע העיד כי הוא עבד לבד בהעמסת המשאית וכי עם סיום העמסת העגלות על המשאית ונעילתן, בקבוצות של כ - 3 בכל פעם באמצעות מעצוריהן, הוא ניגש לקצה המשאית [הפונה כלפי חוץ] והחל להדק את כבל הקשירה [באמצעות רצ'ט] בין שני צידי המשאית:
" ש. היית אמור ... ת. "לסיים את הקשירה, לסגור את הדלת הנוספת שיש לנו .... ויש דלת הידראולית נוספת מלמעלה שאנו סוגרים עם כבל משיכה ואז מורידים את הרמפה למטה וסוגרים את הדופן ההידראולית ... ש. כשאתה הלכת אחורנית התכוונת לסיים את פעולת קשירת העגלות ואז לרדת עם הרמפה למטה ... ת. ניתן להגיד שזה סיום, אך זה לא בדיוק הסיום, מפני שהמתיחה הראשונה של רצועת הקשירה היא קטע ארוך יותר מהסיומת, אז ברגע שמשכתי את רצועת הקשירה - נאלצתי לעשות צעד אחורה ע"מ שיהיה לי טווח משיכה ואז צעדתי לאחור למקום שהיה אמור להיות הרמפה ההידראולית ונוצר חלל אוויר ריק וכך נפלתי" [עמ' 22, מלמעלה ואילך]. [התובע קורא למשטח כאן - "רמפה", י.ה.].
13. התובע הודה בפה מלא כי אין לו מושג מי ומדוע הוריד את המשטח בעודו עסוק בתוך ארגז המשאית בנעילת העגלות שהעמיס. התובע העלה השערה [סעיף 4ה' תצהירו ת/1] כי היו אלה עובדי קרגו שהורידו את המשטח כי רצו להעלות עימו עוד ארגז קרטון, שכלל ציוד בקרה וכבלים, אותו ביקשו לשלח עם המשאית. התובע העיד כי מדובר בנוהל שהיה מקובל באותה עת. דודידוב אישר קיומו של נוהל כזה [עמ' 39, ש' 16]. קרגו מצידה ביצעה חקירה לאחר התאונה [עדות טל בעמ' 49, ש' 23 ואילך] אך ממצאיה חסויים. קרגו לא הביאה עדים מטעמה לגבי נסיבות התאונה למעט את דבריו של מר טל כץ אליהם אתייחס בהמשך.
14. התובע ניסה לאתר עדי ראייה לתאונה, אף במהלך המשפט ואף נקב בשמו של "קובי", עובד קבלן אחר בשם "עוזי נגר" שפינה אותו לבית חולים, אך ניסיונותיו לא צלחו. קרגו, שהייתה מפעילתו של אותו קבלן משנה וחזקה עליה כי פרטיו היו ברשותה או ניתנים להשגה על ידה, לא טרחה לברר את פרטיו ולאתר את אותו "קובי". תשובות עדי קרגו, שני סגני מנהלי המחסן באתר כנות, מר אלכס דוידוב ומר טל כץ, כי אין להם קשר עם "האנשים האלה" או אינם מכירים אותם [העד דוידוב בעמ' 37, ש' 20 והעד כץ בעמ' 46 למעלה] לא הותירו בי רושם טוב. טל אף העיד בסופו של דבר [עמ' 46, ש' 10] כי הוא כן מכיר את קובי. דוידוב העיד כי הוא מכיר את עוזי נגר והאחרון עזב את עבודתו בקרגו ועבר להיות קבלן עצמאי [עמ' 38 למעלה]. אינני זוקפת לחובת התובע אי הבאת עדים אלה לעדות.
15. התובע העיד כי לאחר נפילתו מהמשאית, הוא נחת למרגלות משטח המשאית מצידה האחורי - שמאלי וכי המשטח היה אותה עת על הקרקע. טל העיד לעומת זאת כי כאשר הוזעק למקום מיד לאחר התאונה על ידי "מי מעובדי המחסן" [לשאלת בית משפט בעמ' 45, ש' 20] ראה את המשאית פתוחה עם הרמפה שלה [המשטח, י.ה.] פתוחה, בגובה המשאית [עמ' 48, ש' 1] אך התובע לא שכב על המשטח אלא על קרטונים או משטחים ריקים שהיו על הרצפה [עמ' 47, ש' 10 ואילך]. טל אינו עובד כיום בקרגו. מכך לא נובע אוטומטית כי עדותו מדוייקת וכי יש להעדיפה על עדות התובע. ההיפך הוא הנכון, כפי שפירטתי לעיל, עדותו של טל לא הרשימה אותי בדיוקה. בנוסף, לקראת סוף חקירתו הנגדית, היסס טל ואישר כי יכול להיות שטעה כאשר הצהיר כי ראה את המשטח מורם בסמוך לאחר התאונה [עמ' 50, ש' 8]. קרגו לא הביאה לעדות את "מי מעובדי המחסן" שהזעיק את טל למקום התאונה. לא התרשמתי שניסתה לאתרם.
16. אם כך, עדותו של התובע לגבי נסיבות התאונה אמינה, לא נסתרה, לא נפגמה בפגם כלשהו ואני מקבלת אותה לכל פרטיה. משמעות העדות היא כי התובע נפל מהמשאית תוך כדי ביצוע פעולות לוואי של טעינת המשאית.
המצב המשפטי - תאונת דרכים