פסק דין המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה ניכוי מס במקור על ידי חברת ביטוח מהפרשי הצמדה וריבית

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

פתח דבר

1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה בטענת המבקשת כי המשיבה ניכתה מס במקור שלא כדין מסכומי הפרשי ההצמדה המשולמים על ידה למבוטחיה במסגרת תשלום תגמולי ביטוח. מהטעמים שיפורטו להלן סבורני כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

רקע

1. ביום 15.11.2016 הגישה המבקשת, באמצעות באי כוחה, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. על פי הנטען בבקשה לאישור, המשיבה, כלל חברה לביטוח בע"מ, נוהגת לנכות מס הכנסה במקור בשיעור של 25% מסכום הפרשי ההצמדה, וזאת על אף שהחל מיום 1.1.2006 חל פטור נרחב ממס על הפרשי הצמדה בידי יחיד, וכפועל יוצא גם פטור מחובת ניכוי מס במקור.

עוד נטען כי אף אם בחלק מהמקרים עשוי להתעורר ספק בדבר התקיימותם של תנאים מסוימים המזכים בפטור, הרי שהמשיבה אינה נוקטת באמצעי כלשהו על מנת ליידע את המבוטחים ולבחון האם אכן קיים פטור ממס ואינה דואגת לבדוק את הנתונים לאישורם בטרם ביצוע ניכוי המס במקור.

על פי הנטען בבקשה, בעצם ביצוע הניכוי במקור באופן גורף, גורמת המשיבה לגביית מס מיחידים שאינם חבים בו כלל, כאשר ספק אם הם מודעים לזכותם לקבל החזר מס, מאחר שמדובר ככלל באנשים פרטיים שלא מוטלת עליהם חובה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. גם אם הם מודעים לזכותם זו להחזר מס, הרי שלשם כך עליהם להגיש דו"ח שנתי, דבר שאינו כדאי בהתחשב בכך שמדובר בסכומים נמוכים.

1. המבקשת ביקשה לייצג את כל היחידים אשר נוכה לגביהם מס הכנסה במקור מסכום הפרשי ההצמדה אשר שולם להם ביחד עם תגמולי הביטוח, למעט אלו שאינם פטורים כאמור בסעיף 13(9) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א -1961, וזאת במשך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה והבקשה לאישור ועד ליום מתן פסק הדין.
2. לדברי המבקשת בבקשת האישור, היא ביטחה את רכבה הפרטי בביטוח מקיף אצל המשיבה. ביום 7.4.2016 הייתה מעורבת בתאונת דרכים, וכתוצאה מכך ניזוק רכבה. בגין התאונה שלמה המשיבה למבקשת תגמולי ביטוח בסך של 9,706.11 ₪, כאשר מפירוט התשלומים שנשלח למבקשת עלה כי המשיבה ניכתה מס במקור בשיעור של 25% מהפרשי ההצמדה ששלמה למבקשת, בעוד שעל פי הדין לא היה מקום לנכות מס במקור, בהיות הפרשי הצמדה אלה פטורים ממס הכנסה.
3. לטענת המבקשת, החל מיום 1.1.2006 ניכוי מס במקור באופן גורף מכל הפרשי ההצמדה אשר משולמים ליחידים ביחד עם תשלום תגמולי ביטוח, הוא מנוגד להוראת הדין ולפיכך התנהלות המשיבה מהווה הפרת חוזה ביטוח, עוולה נזיקית מסוג רשלנות והפרת חובה חקוקה.
4. לטענת המבקשת, אותם היחידים מהם נוכה מס במקור, אשר עמם היא נמנית, זכאים לקבל בחזרה מן המשיבה את הסכום שנוכה מהם שלא כדין, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגבייה.
5. המבקשת העריכה את נזקה האישי בסכום של 7.37 ש"ח, ואילו נזקה הכולל של הקבוצה הוערך בכ-3,000,000 ש"ח.
6. מלבד בקשתה לאשר התובענה כייצוגית עתרה המבקשת לקבלת הסעדים הבאים: להורות למשיבה לחדול מגביית ניכוי מס במקור מסכום הפרשי ההצמדה אשר משולמים על ידה ביחד עם תגמולי הביטוח ליחידים; לחייב את המשיבה להשיב לחברי הקבוצה את סך העודף שנוכה על ידה שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הניכוי ועד מועד השבתו בפועל; ליתן למבקשת ולקבוצת התובעים כל סעד נכון וצודק בנסיבות העניין לפי שיקול דעת בית המשפט.
7. ביום 27.6.2017, טרם הגשת תגובה לבקשה לאישור מטעם המשיבה, הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה. במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה הובאה עמדת המשיבה לפיה היא אינה מסכימה עם פרשנות המבקשת להוראות הדין הרלוונטיות, לפיה על הגורם המנכה במקור, בענייננו- חברת הביטוח, לבחון האם הנישום, התובע תגמולי ביטוח, חייב או פטור ממס על הפרשי ההצמדה.

המשיבה אף ביקשה להבהיר כי הסכומים שניכתה במקור הועברו במלואם לרשות המיסים ואינם נמצאים בידיה, וככל שמי ממבוטחיה סבור שלא היה מקום לניכוי במקור, יכול הוא לפנות לרשות המיסים בבקשת החזר.

עוד צוין כי התביעה לוקה בהתיישנות בכל הקשור לקבוצת המבוטחים שקיבלה תגמולי ביטוח עובר ליום 15.11.2013, וכי בפועל ביחס לחלק מחברי הקבוצה התברר מרישומי המשיבה שאכן נבדקה מולם באופן ייזום זכאותם לאי ניכוי מס במקור.

1. לצד האמור, צוין בבקשה לאישור הסדר הפרשה, כי בדיונים פנימיים אצל המשיבה ממילא נשקל מהלך של התאמת ערכת המסמכים - "קיט התביעות" - מטעמה בביטוח רכב ובביטוח הדירה (שאלה הביטוחים היחידים בהם להבנתה מתעוררת שאלת החבות או הפטור ממס על הפרשי הצמדה של תגמולי הביטוח), באופן שבכל התביעות שיוגשו במסגרת ענפים אלו יתאפשר למבוטחים-התובעים להצהיר כי הינם פטורים ממס, ומאחר שהשינוי האמור ממצה את טענות המבקשת לעניין ניכוי מס במקור מהפרשי הצמדה, הרי שאין זה נכון ויעיל לנהל הליך משפטי ייצוגי בעניין. בנסיבות אלו, הסכימו הצדדים כי מבלי שהמבקשת תודה בדבר, החל מחודש ספטמבר 2017, ישונה "קיט התביעות" בביטוח הרכב ובביטוח הדירה, ולמבוטח אשר יפנה למשיבה בתביעה מאחד הסוגים האמורים, יישלח נוסח הצהרה במסגרתו יוכל לפרט אם הוא פטור ממס בגין הפרשי הצמדה על תגמולי ביטוח, כך שבאותם מקרים בהם תוחזר למשיבה הצהרה מלאה כאמור, לא ינוכה מס במקור מהפרשי ההצמדה שמקבל המבוטח כחלק מתשלום תגמולי הביטוח.
2. עוד יצוין, כי ביום 7.6.2018 תוקנה בקשת האישור וקבוצת התובעים עליה חל ההסדר הותאמה לקבוצת התובעים שבשמה הוגשה בקשת האישור. זאת, בעקבות החלטתי מיום 4.6.2018 לפיה אין בהסדר הפשרה כדי להביא לסיום כל המחלוקת בבקשת האישור בנוסחה המקורי.

עיקרי הסדר הפשרה

1. הגדרת הקבוצה – הקבוצה הוגדרה בסעיף 1.3 של הסדר הפשרה ככוללת את "כל היחידים אשר נוכה מהם מס הכנסה במקור מסכום הפרשי ההצמדה אשר שולם להם ביחד עם תגמולי הביטוח, למעט כאלו שאינם פטורים ממס כאמור בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה, וזאת במשך תקופה של 3 שנים שקודם להגשת התובענה ועד ליום מתן פסק הדין".
2. עילות התביעה – כפי שהוגדרו בסעיף 17 לבקשה לאישור הינן הפרת הוראות הדין בעצם ניכוי לא כדין של מס במקור מסכומי הפרשה ההצמדה המשולמים יחד עם תגמולי הביטוח ליחידים, וזאת, באופן המהווה גם הפרת חוזה ביטוח, עוולה נזיקית מסוג רשלנות והפרת חובה חקוקה.
3. התחייבויות המשיבה – כפי שפורטו בסעיף 3 להסדר הפשרה:

• הסדרה עתידית – החל מחודש ספטמבר 2017, ישונה "קיט התביעות"- הנשלחת למבוטח בעקבות פתיחת תביעה בביטוח רכב ובביטוח דירה, והמבוטח יהיה רשאי לפרט האם הוא פטור ממס בגין הפרשי הצמדה על תגמולי ביטוח, בהתאם למפורט בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה, כאשר במקרים בהם תוחזר למשיבה הצהרה כאמור, לא ינוכה מס במקור מהפרשי ההצמדה שמקבל המבוטח כחלק מתשלום תגמולי הביטוח.
• תרומה – בהתאם למועד שהוסכם על ידי הצדדים, ולאחר שיתקבל פסק דין המאשר את הסדר הפשרה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בדבר, תעביר המשיבה סך של 120,000 ₪ לטובת מחלקת כירורגיה בבית החולים הדסה הר הצופים לשם השתתפות ברכישת מגדל לפרוסקופי הנחוץ למחלקה או לחילופין – אם יורה בית המשפט אחרת – לקרן תובענות ייצוגיות. על פי הנטען בהסדר הפשרה, התרומה מהווה כמחצית מגובה הסכום הכולל של ניכויי המס במקור שבוצעו לחברי הקבוצה שלא ניתנה להם הזדמנות להצהיר שהם פטורים ממס בגין הפרשי הצמדה על תגמולי ביטוח, בתקופה הרלוונטית, בהתאם לבדיקות ולהערכות של המשיבה.

במסגרת הסדר הפשרה הובהר כי הואיל וסכומי המס הועברו לרשויות המס, הרי שאין מניעה לכל חבר בקבוצה לפנות באופן עצמאי לרשויות המס כדי לקבל בחזרה את סכומי המס ביתר שנגבו ממנו ואין בתרומה הנ"ל כדי לגרוע או לפגוע בכל זכות או טענה העומדת לחברי הקבוצה מול שלטונות המס.

1. ויתור וסילוק – בסעיף 5 להסדר הפשרה נקבע כי "עם מתן אישורו של בית המשפט הנכבד לפשרה זו, התובעת המייצגת, ב"כ התובעת המייצגת, וחברי הקבוצה מוותרים כלפי המשיבה ו/או עובדיה ו/או מנהליה באופן סופי בלתי חוזר ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או פלוגתא ו/או עילה בקשר עם איזו מעילות התביעה במישרין או בעקיפין לרבות הטענות ו/או העובדות ו/או הדרישות הכלולות בבקשת האישור ו/או התובענה, כתוצאה מהמעשים ו/או המחדלים שיוחסו למשיבה במסגרת התובענה או הנובעות מהן והכל בין במישרין ובין בעקיפין".
2. מעשה בית דין – בסעיף 4.3 להסכם הפשרה נקבע כי מי שנכלל בקבוצת התובעים אך מבקש לא להימנות עליה לעניין התביעה והסכם הפשרה, יידרש להודיע על כך בכתב לבית המשפט בתוך 45 ימים ממועד פרסום המודעה הראשונה, ולא - ייחשב כמי שנתן את הסכמתו להכללתו בקבוצת התובעים ולהתקשרות בהסכם פשרה זה.

בסעיף 8 להסדר הפשרה נקבע כי "עם אישור ההסכם ומתקן תוקף של פסק דין בהסכם ובכפוף לכך שהסכם הפשרה לא בוטל עד לאותו מועד על ידי מי מהצדדים, יתגבש מעשה בית דין כלפי התובעת המייצגת וכל קבוצת התובעים, שלא נתנו הודעת פרישה כדין.. בנוגע לעילות התביעה עד למועד חתימת הסכם זה".

1. אשר לגמול ושכר טרחה – בסעיף 6 להסדר הפשרה נכללת המלצת הצדדים לפיה גמול התובעת המייצגת יעמוד על סך כולל של 10,000 ₪ ואילו שכר טרחת באי הכוח יעמוד על סך של 75,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התייחסות הגורמים הרלוונטיים להסדר הפשרה

1. בהחלטתי מיום 9.7.2017 קבעתי כי הבקשה לאישור הסדר הפשרה, הסדר הפשרה והבקשה לאישור התובענה כייצוגית יועברו למפקח על הביטוח וליועץ המשפטי לממשלה, שידאג אף לקבלת עמדת רשות המיסים בהתייחס להסדר הפשרה.

בין היתר הוריתי כי הגורמים הנ"ל יתייחסו לטענה העולה מהבקשה לאישור הסדר הפשרה לפיה ההסדר אינו מונע מחברי הקבוצה לממש את זכותם לקבלת החזר כספי מרשויות המס וכן בהתייחס להסדרה העתידית, בדגש על שינוי "קיט התביעות" כך שבאותם מקרים בהם תועבר למשיבה הצהרה לפיה מבוטח זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה על תגמולי ביטוח, לא ינוכה מס במקור מהפרשי ההצמדה שמקבל המבוטח כחלק מתשלום תגמולי הביטוח.

בנוסף התבקשו הגורמים ליתן דעתם להגדרת הקבוצה.

1. ביום 15.1.2018 הוגשה לתיק בית המשפט הודעה בדבר אי התנגדות להסדר פשרה (להלן: "ההודעה") מטעם משרד המשפטים- רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות המיסים (להלן: "הגורמים הרלוונטיים").

במסגרת ההודעה הובהר כי מי מהנישומים שיבקשו להגיש בקשה להחזר מס, ידרשו לעשות כן באמצעות הגשת דו"ח בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה וכי אותם דו"חות, ככל שיוגשו, ייבחנו באופן פרטני, בהתאם להוראות הדין. כן הובהר כי ככל שייווצר החזר מס לנישום בעקבות הגשת הדו"ח השנתי, לא יהא בהחזר המס שיבוצע כדי להעמיד בפני המשיבה טענה כלפי רשות המיסים בקשר עם הסכומים שהסכימה מרצונה לתרום במסגרת הסדר הפשרה.

עוד צוין במסגרת ההודעה כי לאור היחסים החוזים ה"מיוחדים" שבין מבטח למבוטח ולאור מעמד המבטח כצד "החזק" ובעל הידע במערך היחסים החוזיים עם המבוטחים, אף בהעדר חובה מפורשת, היה מקום שהמשיבה תביא לידיעת מבוטחיה את אפשרות הצגת אישור ניכוי במקור מרשויות המס לצורך קביעת שיעור המס המנוכה.

ביחס לכוונת המשיבה לערוך בעתיד בדיקות באמצעות קבלת הצהרה מהמבוטחים, הובהר במסגרת ההודעה כי אין בבדיקות אלו ובמתן הצהרה מאת המבוטח כדי למנוע מרשות המיסים לערוך ביקורות ולפעול במסגרת סמכויותיה על פי דין, כך שככל שיימצא כי לא נוכה מס במקור מהפרשי הצמדה שאינם פטורים, תוכל רשות המיסים לדרוש את תשלום המס שלא נוכה כדין בהתאם לסמכויותיה בפקודה.

אשר לאופן הגדרת חברי הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה, לא מצאו לנכון הגורמים הרלוונטיים להעיר על כך הערה.

ואילו בכל הנוגע לרכיב התרומה, העירו הגורמים כי ראוי כי חלף התרומה למחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה, יועבר הסכום שהוסכם לקרן לניהול ולחלוקת כספים שהוקמה בהתאם לסעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006, תוך ייעוד הכספים לתחום הקרוב לנשוא התובענה הייצוגית שהוגשה.

לבסוף, העירו הגורמים כי סכום שכר הטרחה שהוסכם בסך של 75,000 ₪ מנותק לדעתם מגובה הסכום שנתרם על ידי המשיבה (120,000 ₪) ואינו מוצדק אף לאור העדרו של פיצוי ממשי לחברי הקבוצה ומאחר שהמשיבה ציינה כי ממילא, ללא קשר לתובענה הייצוגית, נשקל מהלך של שינוי "קיט התביעות" בביטוח הרכב ובביטוח הדירות, באופן שיכלול הצהרה של מבוטחים כי הם פטורים מתשלום מס, כך שלא ברור מהו ההישג לקבוצה שיצדיק שכר טרחה כה גבוה.

העדר התנגדויות להסדר הפשרה

1. בהחלטתי מיום 22.1.2018 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות, וזו אכן פורסמה בשני עיתונים יומיים ביום 28.1.2018,
2. ביום 30.5.2018, במענה לשאלת בית המשפט, הודיעו הצדדים כי לא ידוע להם על הגשת התנגדויות בעניין הסדר הפשרה.

אישור הסדר הפשרה

1. לאחר בחינת הסדר הפשרה מצאתי כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות המשותפות לחברי הקבוצה, וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. מצאתי כי הסדר הפשרה מהווה הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה", כלשון סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות, ולפיכך יש מקום לאשרו, לאור השיקולים שיפורטו להלן.
2. ראשית, יש בעיניי בסיס לטענה לפיה היה מקום כי המשיבה תביא לידיעת מבוטחיה את האפשרות להציג אישור ניכוי מס במקור מרשויות המס לצורך קביעת שיעור המס המנוכה. העובדה שהמשיבה הצהירה במסגרת הסדר הפשרה כי ממילא, ולכאורה ללא קשר להגשת הבקשה לאישור, נשקל אצלה מהלך של שינוי "קיט התביעות" באותם ענפי ביטוח בהם מתעוררת שאלת החבות או הפטור ממס בגין הפרשי הצמדה על תגמולי ביטוח, וכי בפועל ביחס לחלק מחברי הקבוצה בדקה היא באופן יזום את זכאותם לאי ניכוי מס במקור על ידי שליחת הצהרה - מחזקת את המסקנה לפיה ראוי היה כי המשיבה תפעל ליידוע מבוטחיה באופן גורף בעניין זה מלכתחילה. לאור האמור סבורני כי סיכויי של התובענה והבקשה לאישור שלפניי גבוהים יחסית.
3. בהתחשב בכך שהשבה מלאה למבוטחים חברי הקבוצה כרוכה בקושי ממשי באיתורם, וזאת לאור ההערכה כי מדובר בכמה עשרות אלפי מבוטחים וכי אין בידי המשיבה מידע ביחס לזכאותם או אי זכאותם לפטור מניכוי מס מהפרשי הצמדה, ולאור העובדה שהזיכוי עבור נישום עומד בממוצע על כמה שקלים בודדים, כפי שמודגם מהערכת נזקה האישי של המבקשת, התובעת המייצגת - נראה כי עלות מלאכת הבדיקה והאיתור של חברי הקבוצה תהא גבוהה באופן יחסי לסכום שעשויים לכאורה חברי הקבוצה לקבל. כמו כן יש להביא בחשבון את העובדה שבפני כל אחד מחברי הקבוצה עדיין פתוחה הדרך לפנות לקבל החזר סכום המס שנוכה במקור מרשויות המס, ככל שהוא אכן זכאי לכך, כאשר לא יהא בכך כדי להקים טענה מצד המשיבה כלפי רשויות המס. לפיכך, ראוי לטעמי לאמץ את הסדר הפשרה אף שאין הוא כולל רכיב של השבה, אלא אך הסדרה עתידית ורכיב של תרומה כספית.

נוכח הקושי הנטען באיתור המבוטחים הרלוונטיים, סבורני כי המשך ניהול ההליך המשפטי לא היה יעיל בנסיבות העניין ולפיכך הסדר הפשרה הוא ראוי הן בהיבט של ניצול נכון של משאביהם של שני הצדדים והן בהיבט של חסכון בזמן שיפוטי לטובת ציבור המתדיינים בכללותו.

1. אשר להסדרה העתידית – זו כוללת, החל מחודש ספטמבר 2017, שינוי של ערכת המסמכים הנשלחת למבוטח בעקבות "פתיחת תיק תביעה" בביטוח רכב ובביטוח דירה, כך שממועד זה ואילך זכאי כל מבוטח לחתום על טופס ובמסגרתו להצהיר כי הוא זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה על תגמולי ביטוח, והמשיבה תנהג בהתאם לאותה הצהרה ולא תנכה מס במקור.

יודגש כי בהקשר זה העירו הגורמים הרלוונטיים כי בכל אותם מקרים בהם, לאור ההצהרה, לא תנכה המשיבה מס במקור מהפרשי ההצמדה שמקבל המבוטח - לא תהא רשות המיסים מנועה מלערוך ביקורת ולהפעיל את סמכויותיה, אשר מכוחן, במקרים המתאימים, תוכל לדרוש תשלום מס שלא נוכה בניגוד לדין.

1. אשר לרכיב התרומה – הצדדים הסכימו כאמור על העברת תרומה מאת המשיבה בסך של 120,000 ₪ לטובת המחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה או לחילופין לקרן לניהול וחלוקת כספים שלפי חוק תובענות ייצוגיות. בדיון שהתקיים ביום 21.5.2018 הוסכם להותיר את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט. סבורני כי מבין שתי האפשרויות הנזכרות לעיל ראוי יותר כי כספי התרומה יועברו לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה בהתאם לסעיף 27א לחוק, תוך ייעוד הכספים לתחום הקרוב לנושא ביטוחי הרכב והדירה, ככל שהדבר אפשרי.
2. אשר לסוגיה של מינוי בודק – במקרה שלפניי מצאתי כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק. בחינת סבירותו והגינותו של הסדר הפשרה בנסיבות העניין היא שאלה משפטית בעיקרה, הנגזרת מהערכת סיכויי וסיכוני התביעה, ובהתחשב בכך שההסדר לא כולל רכיב של השבת כספים מצד המשיבה, תוך שימוש במנגנון לאיתור המבוטחים הרלוונטיים ובדיקת זכאותם להחזר, הרי שאינני סבור שיש טעם במינוי שכזה, הכרוך מטבע הדברים בעלות כספית נוספת. תמיכה לאי מינוי הבודק מצאתי גם באי התנגדות מבחינה עקרונית של הגורמים הרלוונטיים להסדר הפשרה, כפי שפורט לעיל.
3. אישור הסדר הפשרה ראוי אף בשים לב גם לכך שלא הוגשו לצדדים ואף לא התקבלו בבית המשפט התנגדויות להסדר הפשרה. 
4. לאור כל האמור, סבורני כי סיום ההליך בשלב בו הוא נמצא, על דרך של מתן הסעדים עליהם הסכימו הצדדים כמפורט לעיל, הוא תוצאה ראויה, הוגנת וסבירה בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.
5. אשר לסוגיית הגמול ושכר הטרחה – הצדדים המליצו כי המשיבה תישא בתשלום גמול למבקשת בסך של 10,000 ₪. סכום זה הינו סביר בעייני בהתחשב בשלב הדיוני בו הושגה הפשרה, בתועלת שהושגה לקבוצה מההליך ובסכומי הגמול המקובלים במקרים דומים.

אשר לשכר הטרחה לבאי הכוח, איני מתעלם מעמדת הגורמים הרלוונטיים כי סכום זה אינו פרופורציונלי ביחס לסכום התרומה או ביחס להערכת ההישג לקבוצה בכללותו. עם זאת, מקובלת עליי טענת באי הכוח המייצגים בדיון שהתקיים ביום 21.5.2018, כי חשיבותו העיקרית של הסדר הפשרה הוא ברכיב הנוגע להסדרה העתידית. לפיכך, לא מצאתי לנכון להתערב בשכר הטרחה המומלץ.

סוף דבר

1. לאור כל האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה.
2. בתוך 14 ימים ממתן החלטה זו, יפרסמו הצדדים, על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. נוסח ההודעה, יכלול הפניה לכתובת אינטרנט פשוטה בה ניתן יהיה לעיין בהסדר הפשרה ובפסק דין זה. הצדדים יגישו נוסח הודעה כאמור לאישור בית המשפט תוך 7 ימים ממועד מתן פסק דין זה.
3. התרומה לקרן לניהול ולחלוקת כספים לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות תבוצע בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה.
4. המשיבה תמסור לבית המשפט הודעה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה עד ליום 31.7.2018. להודעה זו יצורף תצהיר מטעם המשיבה בו ימסרו פרטים בדבר ביצוע כל אחת מהתחייבויותיה של המשיבה על פי ההסדר.
5. הגמול למבקשת, כמו גם מחצית משכר הטרחה, ישולמו בתוך 45 ימים ממתן פסק דין זה. יתרת שכר הטרחה תשולם תוך 10 ימים ממועד מתן החלטה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה.
6. המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

נקבע לתזכורת פנימית ליום 1.8.2018.

ניתן היום,  כ"ט סיוון תשע"ח, 12 יוני 2018, בהעדר הצדדים.