1. זוהי תביעה שטרית בגין 2 שיקים בסכום של 30,000 ש"ח כ"א, משוכים על ידי הנתבעת לפקודת התובעת, כשהנתבע 1 חתום על גב השיקים כערב לפירעונם.
השיקים שניתנו לזמני פירעון עוקבים: 16.11.2003 ו-17.11.2003, חוללו על ידי הבנק הנמשך באי פירעון בשל הוראת ביטול.
בפברואר 2004 פנתה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצועם; הנתבעים הגישו התנגדות, ובהסכמת התובעת קיבלו ב-9.9.2004 רשות להתגונן.
2. כל צד מחזיק בגרסה משלו ביחס לנסיבות הוצאת השיקים לתובעת, וגרסתו עומדת בניגוד גמור לזו של משנהו.
התובעת טוענת כי השיקים נשוא התביעה (להלן: "
השיקים"), נמסרו לה כתשלום על חשבון עמלה המגיעה לה מהנתבעת עבור איתור, טיפול ותיווך במכרזים שאליהם ניגשה הנתבעת, ואילו הנתבעים טוענים שהשיקים ניתנו כנגד שיק טובה שקבלו מהנתבעת; כי בשיק האמור לא נעשה שימוש, ושעל כן התמורה בגין השיקים - נכשלה.
להלן יובאו שתי הגרסות ביתר הרחבה.
3. התובעת שעיסוקה במסחר פעילה, בין היתר, ברכישה ומכירה של סחורות המוצעות במסגרת מכרזים. כפי שעולה מהתצהיר מטעמה, מדובר במכרזים לגבי סחורות שנתפשו על ידי המכס ואשר אותם עורכת זכיינית של המכס - חברה בשם "מחסני ערובה - נעמן בע"מ" (להלן:
"נעמן").
המצהיר מטעם התובעת בהליך כאן הוא מר רועי גורן אשר משמש סמנכ"ל בתובעת ומתגורר בכפר חב"ד.
לדבריו נודע לו מפי מנכ"ל
נעמן על מכרז גדול למכירת זהב; הוא סיפר על כך לאהרון ואברהם גינדי (להלן: "
האחים גינדי") מבלי למסור פרטים ביחס למקום המכרז; הם הביעו עניין רב במכרז אך אמרו שהם זקוקים להכוונה וליווי בעניין זה, וכך ביוני 2003 הוסכם בינו לבין האחים גינדי שהתובעת תפעל לאיתור מכרזים לזהב, תכשיטים ושעונים עבור הנתבעת, תטפל בהגשת הצעות שלה למכרזים וכן בשחרור הסחורה שתירכש על ידה.
בתמורה הוסכם לטענתו שהתובעת תהא זכאית לעמלה בשיעור של 1/3 מרווחי הנתבעת ממכירת סחורות שתרכוש במסגרת זכייה במכרזים הללו, ול-50% מרווחיה אם התובעת עצמה תשתתף בקניית הסחורות.
ההסכמה הזו לא הועלתה על הכתב, ונחתמה בלחיצת יד בלבד - לדברי רועי גורן, משום שבינו לבין האחים גינדי, שררו יחסי ידידות. הוא הכיר אותם כשנה קודם לכן באמצעות אחיהם, יום טוב גינדי, אשר מתגורר כמוהו בכפר חב"ד, ומעת לעת ביקר במפעלם.
התובעת טוענת שבמסגרת ההסכמה הזו טופלו על ידה עבור הנתבעת מכרזים בהיקף כספי של כ-2,700,000-2,500,000 ש"ח; כי רווחי הנתבעת מהמכירות הללו עלו כדי 30% ממחיר הרכישה, וכי לפי המידע שהיה ידוע לה עובר למסירת השיקים, עמד חובה של הנתבעת לתובעת, בגין עמלת טיפול ותיווך על סכום של כ-120,000 ש"ח.
לפי תצהירו של מר גורן, התובעת ביקשה ממנו לעכב את הצגת השיקים לפירעון, וחזרה על הבקשה הזו שוב ושוב, אך בינואר 2004, לאחר מספר דחיות שלהן נעתרה התובעת, הוצגו השיקים לפירעון ואז הסתבר שהנתבעת נתנה לגביהם הוראת ביטול.
מתברר שהתובעת הגישה נגד הנתבעת ונגד אברהם גינדי תביעה לקיום בוררות בפני "
בי"ד צדק כפר-חב"ד", אך לפי שהתובעת פתחה תיק הוצאה לפועל בגין השיקים - בהמלצת ביה"ד, הליכי הבוררות בוטלו.
4. לתצהירו של רועי גורן מצורף פרוטוקול מדיון בביה"ד אשר נושא את התאריך ז' באדר תשס"ד (נספח ה' לתצהיר), ממנו עולה שהנתבעת עצמה לא נכחה באותו דיון. כבא כוחה באותו דיון הופיע מר יום טוב גינדי שטען, בין היתר, שהשיקים נמסרו לתובעת "
על קניית שטיחים בלבד".
כן נרשם באותו פרוטוקול: "
כמו"כ צד א' הגיש מסמכים אשר מעדים (כך במקור - נ.ר.)
על התקשרות בין הצדדים". צד א' הוא רועי גורן מטעם התובעת.
גם לתצהיר עדות ראשית בהליך כאן מצרפת התובעת מסמכים שנועדו לתמוך בהתקשרות הנטענת שבינה לבין התובעת מיוני 2003, אלא שקשה לדלות מהם ראיה להתקשרות הנטענת.
נספחים א1+2 עניינם הצעה למכרז שפורסם על ידי
נעמן. שמה של התובעת אינו מוזכר במסמך זה והשיוך אליה הוא מפי מר רועי גורן אשר טוען שההצעה הזו נערכה על ידו עבור הנתבעת וכי היא השתתפה במכרז זה אך לא זכתה בו.
נספח א'3 אשר נושא את התאריך 20.11.03 ונספח א'4 שאינו נושא תאריך, הם מכתבים של הנתבעת ל
נעמן שעניינם שחרור סחורה שהנתבעת זכתה בה במכרז וכן זיכוי שקיבלה עבור פריט שנכלל בסחורה שנרכשה.