א. רקע:
בפני שתי תביעות כספיות בגין נזקים עקב קריסתו של בנין, בן שתי קומות (להלן: "
הבנין או המבנה"), בעיר נצרת. התביעה האחת (ת.א 552/98), הינה תביעתם של התובעים ג'ריס ויוסרא כרדוש (להלן: "
כרדוש או התובעים"), שהינם הבעלים הרשומים, בלשכת רישום המקרקעין, של 13/16 חלקים מהמקרקעין הידועים כגוש 16504 חלקה 141 ועליו בנוי הבנין, (להלן: "
המקרקעין"). הבנין הכיל קומת קרקע אשר חולקה לשלושה מחסנים מהצד המזרחי, ומהצד הדרומי היתה חנות שבבעלותו של אחד בשם תאופיק חכים. הקומה העליונה שימשה, עד לאירוע, דירת מגורים לתובעים והיא נבנתה מעל כל השטח של קומת הקרקע. התביעה האחרת (ת.א 779/99), הינה תביעתו של מר ג'ריס פרח (להלן: "
פרח"), אשר היה דייר מוגן בחנויות ו/או מחסנים שבקומת הקרקע של הבנין, וניהל בהן עסק של מכירת חומרי בנין.
בשנים 5-1994, החלה עיריית נצרת (להלן: "
העיריה"), בתכנון וביצוע עבודות פיתוח ותשתיות שמטרתן היערכות לקראת שנת 2000 (להלן: "
הפרוייקט"). במסגרת הפרוייקט, החלה העירייה בעצמה ובאמצעות אחרים מטעמה, בביצוע עבודות שמטרתן פיתוח השוק בעיר העתיקה. בכניסה לשוק נמצאת חצר המוטראן, עליה משקיף, מצדה המערבי, "הבנין". על פי התכנון, הפיתוח בחצר המוטראן כלל עבודות תשתית, ריצוף החצר, נטיעת עצי נוי וכיו"ב.
חלוקת הסמכויות והתפקידים בעיריה, כעולה משילוט אשר הוצב במקום היתה כדלקמן: מזמינת העבודה ו/או המבצעת בפועל הינה עיריית נצרת - הנתבעת מס' 1. הקבלן המבצע הינו הנתבע 2, עבודות האדריכלות התבצעו על ידי הנתבע מס' 3, עבודות הקונסטרוקציה התבצעו על ידי הנתבע מס' 4, עבודות הפיקוח התבצעו ע"י הנתבע 5, מנהל הפרוייקט היה הנתבע 6.
בשלהי שנת 1995, החלה העירייה בעצמה, ו/או באמצעות קבלן מטעמה, בשם עפיפי עלי, צד ג' מס' 5 (להלן: "
עפיפי"), לבצע עבודות דיפון לאורך המבנים שבכניסה לשוק מכיוון חצר המוטראן, לרבות הבניין של התובעים, בחזיתו הדרומית.
עבודות הדיפון בוצעו משני צידי הדרך המובילה לשוק, וכללו קידוח ויציקת כלונסאות בביטון מזויין וקורת קשר לאורך.
באותו שלב של העבודות נחפרה בסמוך ולאורך החזית המזרחית של הבנין, תעלה בעומק של כ- 1.5 מטר לשם הנחת צנרת. עובר לחפירת התעלה, לא בוצעו עבודות דיפון כלשהן צמוד לבנין בחזיתו המזרחית.
באותה עת, מהצד הצפון מזרחי של הבנין, היה בור מכוסה. עם תחילת עבודות חפירת התעלה הוסר המכסה כדי לבדוק מה הבור מכיל. לאחר התייעצות עם העירייה הוחלט לשמר את הבור אשר נותר לא מכוסה.
במהלך ביצוע העבודות החלו להופיע סדקים בביתם של התובעים. התובעים הודיעו מיד לעירייה אודות אותם סדקים, וביקשו אותה לפעול בענין זה ללא דיחוי. כעבור זמן ולאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד התובעים, נאותה העירייה לשלוח בקיץ 1996, את המהנדס הנתבע - מס' 4, רפאל קנדלפת (להלן: "
קנדלפת") על מנת לבדוק את טענותיהם. קנדלפת ביקר בבנין פעמיים, לאחר הבדיקה קבע כי המבנה אינו מסוכן. הוסיף ואמר לתובעים כי הסדקים הינם בטיח בלבד וכי העירייה אחראית על העבודות אותן היא מבצעת, כך כלשונם.
בתחילת שנת 1997, חידשה העיריה את העבודות בחצר המוטראן, באמצעות הנתבע 2, הקבלן נזיה חסין חמדאן (להלן: "
חמדאן"). עבודות אלה כללו, בין היתר, חשיפת הביטון והאספלט, חפירה כללית לשם הנמכת פני הקרקע של החצר ב- 50-100 ס"מ, הידוק התשתית, יציקת רצפת בטון מזויין וכיו"ב.
באותו שלב החלו בעבודות ריקון הבור, המצוי בצידו הצפון מזרחי של הבנין, עד לעומק של כ- 3 מטרים מרצפת קומת הקרקע של הבנין. בעת האירוע היה הבור בעומק של 3 מטרים מקומת הקרקע של הבנין, ובקוטר של כ- מטרים בתחתית, ו- 70 ס"מ בפתח, ובמרחק של 2.25 מטר מקו הבניין.
ביום 15/4/97, בסמוך לשעה 18:30, עת ישבו התובעים בסלון ביתם שמעו לפתע קול של רעידה וראו כיצד כל החלק האמצעי של החזית המזרחית של ביתם התמוטט לנגד עיניהם. כעבור 15 דקות לערך מאז ההתמוטטות הראשונה, התמוטט חלק נוסף של החזית המזרחית של הבנין, לרבות המחסנים שמתחתיו (להלן: "
הארוע"). בשל מסוכנות חלק המבנה שנותר עומד על תילו, הורתה להם המשטרה לפנות את הבית בסיוע העירייה. התובעים עברו להתגורר במלון בנצרת, שם שהו מיום 15/4/97 עד ליום 8/6/97. בתום אותה תקופה, הודיעה העירייה לתובעים כי, לא תסייע להם עוד, והם נתבקשו לפנות למשרד השיכון ולמצוא מקום מגורים אחר. התובעים שכרו דירה בנצרת, מיום 1/6/97, עד עצם היום הזה, בשל התמשכות ההליכים, וחוסר במקורות המימון, לשיפוץ המבנה.
ב. טענות הצדדים בתמצית:
התובעים בת.א. 552/98 - (להלן: "
כרדוש") טוענים כי:
[1] העירייה לא ביצעה כל בדיקה מקדמית של הקרקע, ו/או תנאיה לצורך ביצוע העבודות.
[2] הסיבות שהביאו להתמוטטות המבנה, הן אלו:
א. ביצוע עבודות שכללו חפירות, הידוק התשתית והמחלוטה ושימוש בכלים כבדים בקרבת הבנין שנבנה ללא שלד. לא בוצע דיפון החפירה לאורך החזית המזרחית של המבנה. הציוד המכאני שהופעל על ידי העירייה ,לצורך ביצוע העבודות, גרם לויברציות שהפעילו כוחות אופקיים על הבנין, והוסיפו בכך להחלשתו.
ב. הוצאת חומר המילוי מהבורות שבקרבת המבנה, דבר שהביא לחוסר איזון הלחצים הצידיים שנבעו מקשתות המבנה, אשר הוחמר עקב כניסת מי גשמים לאותם בורות.
חוסר האיזון, בשילוב העדר עבודות דיפון לאורך החזית המזרחית, יחד עם העדר ודאות שיסוד המבנה נשען על גבי סלע טבעי, הביאו לכך שהבנין שאינו שלוד, קרס.