אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת.א. 51264/04

פסק-דין בתיק ת.א. 51264/04

תאריך פרסום : 31/01/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
51264-04
23/07/2007
בפני השופט:
חיים טובי

- נגד -
התובע:
1. בן ציון גרשון
2. עקיבא גרשון
3. ניצה ברא"ז
4. חנה לוי ז"ל

עו"ד ד"ר יי. פרוכטמן
הנתבע:
חברת הנכסים של שופרסל בע"מ
עו"ד ג. בן-טל ואח'
פסק-דין

מבוא ורקע

1.         התובעים והנתבעים, יחד עם אחרים, הינם בעלי זכויות במקרקעין הרשומים כבית משותף ברח' ספיר 9 ברמת-גן, הידועים כחלקה 156 בגוש 6236 (להלן: " המקרקעין" או " החלקה").

2.         התובעים - יחדיו - הינם הבעלים הרשומים של חלקת משנה 156/15 במקרקעין (להלן: " יחידה 15"), לה הוצמד שטח של 984.50 מ"ר בגג הבניין (להלן: " הגג"), כמו גם חדר אשפה בשטח 70 מ"ר וחדר שירותים בקומת המרתף בשטח 21.90 מ"ר.

            התובעים 1 ו-2 הינם הבעלים הרשומים, בחלקים שווים, של חלקות משנה 8, 9 ו-16 במקרקעין, ואילו התובעים 3 ו-4 הינם בעלים במשותף בחלקת משנה 1.

            לחלקות משנה 8, 9 ו-16 מוצמדים חדרי האשפה והשירותים.

3.         הנתבעת הינה בעלת הזכויות בחלקת משנה 156/6 (להלן: " יחידה 6"), אליה הוצמדו שטח של 24 מ"ר למטרת חנייה וכן שטח קרקע של 151.60 מ"ר, אשר נועד לפריקה וטעינה.

            יחידה 6 משמשת את הנתבעת לעסק של מרכול, ומפעילה בו סניף רשת שופרסל (להלן: " השופרסל" או " המרכול").

4.         יתר חלקי הבניין אשר לא נרשמו כיחידות נפרדות ואשר לא הוצמדו לאלו , נרשמו כרכוש משותף של הבניין, הכולל בין היתר שטח חנייה בחלקו הדרומי של הבניין (להלן: " שטח החנייה הקרקעית").

5.         בהתאם לתקנון הבית המשותף (להלן: " התקנון"), בעלי יחידה 15, הלא הם התובעים, הינם בעלי הזכויות הבלעדיות בגג ובמלוא זכויות הבנייה הנותרות בחלקה ו/או זכויות בנייה שיוקצו בעתיד במקרקעין. יצויין כי התובעים זכאים לממש בלעדית את כל זכויות הבנייה שהוקנו למגרש על פי תוכנית רג/887 (להלן: " התב"ע), שכן הבנוי כיום במקרקעין מגיע רק לכדי כ-20% מפוטנציאל הזכויות.

6.         הנתבעת הציבה על גג הבניין מתקני קירור ואיוורור, צנרת ומתקנים נוספים לצורך שימושה הפרטי והבלעדי (להלן יכונו יחידו: " המתקנים שבגג"), בלא קבלת הרשאה לכך מן התובעים.

            כמו כן הציבה הנתבעת, בשטח הרכוש המשותף, מתקן קבוע לריכוז עגלות סופרמרקט ומתקנים נוספים בהם עושה היא שימוש בלעדי. לטענת התובעים השתלטה הנתבעת אף על החנייה הקרקעית המהווה רכוש משותף, באופן שכלי רכביה ורכבי לקוחותיה מונעים מיתר דיירי הבניין אפשרות גישה וחנייה נאותה.

7.         הנתבעת לא שעתה לדרישת התובעת לסלק המתקנים שבגג וברכוש המשותף - ומכאן העתירה.

8.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין כי עובר להגשת התביעה דנן, התנהל בין הצדדים הנ"ל, כשלתובעים מצטרפת חברה קבלנית בשם גני דולינגר בע"מ, הליך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ה.פ. 175913/02) במסגרתו נתבקש בית המשפט על ידי הנתבעת לאסור על התובעים ודולינגר, לבצע ברכוש המשותף כל פעולת בנייה ובכללן לאסור עליהם להקים בשטח הרכוש המשותף בניין בן 11 קומות (להלן: " ההליך הקודם").

            לאחר שניתן צו ביניים ונדונה התובענה העיקרית, פסק בית המשפט (כבוד השופט ד"ר ורדי) ביום12/12/02, כי בלא לפגוע בזכותם של התובעים ודולינגר לבנות על גג הבניין ולנצל לצורך כך את אחוזי הבנייה על פי תוכנית מאושרת כדין, אין התובעים ודולינגר רשאים לבצע מכוח בעלותם במקרקעין, כל פעולת בנייה ברכוש המשותף.

העתירה וטענות הצדדים

9.         בתביעה שבכאן, אשר הוגשה במקורה לבית המשפט המחוזי בהליך של סדר דין מקוצר, עתרה התובעת להורות לנתבעת לסלק ולהסיר את המתקנים שהציבה בגג הבניין, כמו גם את המבנים והמתקנים מן הרכוש המשותף.

            לטענת התובעת, הנתבעת - בלא רשות ובלא זכות - עושה שימוש בשטח הגג שבבעלותם תוך הסגת גבולם, ונוהגת מנהג בעלים בשטחים המהווים רכוש משותף של כלל בעלי הזכויות בבניין ובכלל אלה - התובעים.

            יצויין, כי בתביעתם המקורית עתרו התובעים אף לסעדים של צווי עשה ומניעה, אך סעדים אלה נמחקו לבקשת התובעים והתיק הועבר - בהסכמה - לבית משפט השלום, נוכח העובדה שהסעד אשר נותר בתובענה הינו למתן צו פינוי.

10.        בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר הנלווה לה טענה הנתבעת, כי הרקע האמיתי להגשת התובענה נעוץ ברצונם של התובעים לנקום בנתבעת בגין ההליך הקודם, במסגרתו נמנע מהראשונים להוציא לפועל את תוכניות הבנייה ברכוש המשותף.

            בהתנהלותם זו עושים התובעים שימוש לרעה בהליכי המשפט ולכן יש לדחות תביעתם אשר הינה תביעה קנטרנית וטורדנית.

            התובענה, כך לנתבעת, דינה להידחות גם מן הטעם שנגועה היא בהתיישנות ו/או בשיהוי וויתור על טענות התובעים כלפי הנתבעת, בשל כך שהמרכול על מתקניו (בגג וברכוש המשותף) היו קיימים עובר לרכישת זכויות התובעים במקרקעין, כ- 17 שנים טרם הגשת התביעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ