ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
42121-03
19/12/2006
|
בפני השופט:
חיים טובי
|
| - נגד - |
התובע:
רשות הפתוח במובן חוק רשות הפיתוח
עו"ד י. לוונטהל
עו"ד א. הורניק
|
הנתבע:
המועצה הדתית יהוד
עו"ד אייל נון
|
| פסק-דין |
רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. התובעת הינה הבעלים הרשום של המקרקעין הנמצאים בגוש 6728 (להלן:
המקרקעין").
הנתבעת הינה מועצה דתית כמשמעותו של מונח זה בחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח חדש), התשל"א-1971, והיא ממונה ומוסמכת לספק שירותי דת יהודיים לתושבי העיר יהוד.
2. ביום 8.2.1972 השכירה התובעת לנתבעת בשכירות מוגנת מבנה בשטח של 35.95 מ"ר הבנוי על חלקה 133 בגוש 6728, והמצוי ברחוב צבי ישי 13 יהוד (להלן: "
חוזה השכירות" ו-
"המושכר" - בהתאמה).
השוכר התחייב להשתמש במושכר למטרת משרד המועצה הדתית.
לטענת התובעים, פלשה הנתבעת לחלקים נוספים במקרקעין ובנתה מבנה בשטח של 56 מ"ר (להלן:
"המבנה הנוסף" או "
המבנה"), בו היא עושה שימוש ללא אישורה ו/או הסכמתה.
בנוסף, הנתבעת - כך לתובעת - אינה משלמת מאז שנת 1996 את דמי השכירות המוגנים בגין המושכר (להלן: "
דמי השכירות").
לפיכך, עתרה התובעת לביהמ"ש בתביעה דנן, להורות על פינויה וסילוק ידה של הנתבעת מהמושכר ומהמבנה הנוסף, ולחייבה בדמי השכירות ובדמי שימוש ראויים, העולים לסך של 409,723.20 ש"ח , בערכי יום הגשת התביעה.
3. הנתבעת מצידה טענה כי עקב גידול באוכלוסיה, היא עושה שימוש במבנה הנוסף, למן שנת 1976 לערך, בידיעתה ובהסכמתה של התובעת מפורשות ו/או מכללא.
הנתבעת, לטענתה, השקיעה בהקמת המבנה הנוסף ובשיפוץ המושכר סך 100,000 ש"ח.
עוד טענה הנתבעת כי התובעת העלתה שלא כדין את דמי השכירות בגין המושכר בשנת 1996, מ-140 ש"ח לחודש לסך העולה על 1400 ש"ח, דרישה אשר הנתבעת, כרשות ציבורית המנועה מלחרוג מתקציבה, לא יכולה הייתה להסכים לה.
בנוסף טענה הנתבעת, כי מאחר והמושכר היה מוזנח ומסוכן לשימוש, נאלצה היא להשקיע בשיפוצים ובשיפורים אשר עלו לסך 100,000 ש"ח, סכום העולה על דמי השכירות בהם היא חבה, ואשר יש לקזזו מהם.
במידה וביהמ"ש ימצא את טענות התובעת כמוצדקות, עתרה הנתבעת לסעד מן הצדק.
ההליך הדיוני וגדר המחלוקת
4. לתביעה דנן, קדמה תביעת התובעת את הנתבעת מיום 3.5.2001 בת.א. 50196/01 בגין אותה מסכת עובדתית. תביעה זו נמחקה ע"י ביהמ"ש (כב' השו' ערקובי) ביום 25.6.2003 בעקבות מו"מ ארוך שהתקיים בין הצדדים, אשר לא צלח.
אף בהליך זה, הוצע לצדדים לסיים התיק בהסדר, ואף לאחר שמיעת הראיות ניתן לצדדים פרק זמן ארוך להגשת הסיכומים, על מנת לאפשר להם לבוא בדברים .
למרבה הצער הצדדים לא השכילו להגיע לידי הסכם - מה שמתבקש משני גופים ציבוריים המתנהלים על פי דין - כך שאין מנוס מליתן פסק דין בתובענה לגופה.
למעשה חמש הן השאלות הדורשות הכרעה בתיק זה ואלו הן:
א. זכות התובעת לסעד של סילוק יד מהמבנה הנוסף.
ב. זכות התובעת לדמי שימוש ראויים בגין המבנה הנוסף ושיעורו.