פסק-דין בתיק תק 008816/03

1.       התובעת מס' 1 ( להלן: "נטלי") והתובעת מס' 2 ( להלן: "פסקל") הגישו כנגד הנתבעת שתי תביעות נפרדות.

עניינן של התביעות הינו "...אי סדרים קשים ואירועים חמורים אשר ארעו בגן ילדים פרטי לגילאי שנה עד ארבע..." ( להלן: "הגן") המצוי בבעלות ובניהול הנתבעת.

בהחלטתי מיום 18/12/03 הורתי על איחוד הדיון בשתי התביעות.

2.       לאחר ששמעתי  את עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים המרובים שהוגשו על ידם ואף שמעתי, שלא לפרוטוקול, את טיעוני באי כוחם, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

אקדים ואומר, כי הצדדים פרסו את טענותיהם על פני עמודים מרובים והעלו טענות רבות. אין בכוונתי להתייחס בפסק הדין לכל טענה וטענה שהועלתה על ידם, אולם הבאתי בחשבון, טרם הכרעתי, את כל טענותיהם וראיותיהם.

3.       בחודש אוגוסט 2002 רשמה כל אחת מהתובעות ,בנפרד, את ילדתה שלה לגן, ובאותו מעמד חתמה כל אחת מהן על חוזה אחיד המוצא על ידי ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל ( להלן: "ההסכם"). תקופת ההסכם הינה מיום 1.9.02 ועד ליום 31.8.03.

כל אחת מהתובעות התחייבה לשלם לנתבעת סך של 2,300 ש"ח לחודש.

סעיף 8 להסכם קובע, כי כל צד רשאי להפסיק את ההתקשרות תוך מתן הודעה לצד שכנגד, בכתב, לא יאוחר מחודש ימים לפני מועד הפסקת ההתקשרות המתוכננת. כן נקבע באותו סעיף, כי הורה המפסיק את ההתקשרות מחויב בתשלום בגין אותו חודש וחודש נוסף לאחר מכן, וזאת כפיצוי קבוע ומוסכם מראש.

4.       מספר חודשים לאחר תחילת שנת הלימודים התגלעו מחלוקות בין הנתבעת לבין חלק מהורי הילדים בגן, וזאת בעיקר הנוגע לצוות הטיפולי, ורמת המזון שסופקה לילדים. בהמשך, החריפו המחלוקות שבין הצדדים ונראה כי תרם לכך סכסוך שהתגלע בין הנתבעת לבין הגננות שעבדו בגן.

לטענת התובעות, האווירה בגן הייתה קשה, הוטלו על ילדי הגן עונשים פיזיים, רמת האוכל הייתה ירודה, כמו גם רמת הצוות הטיפולי ועוד.

פסקל עמדה בראש המתנגדים והמתלוננים, וכתוצאה מכך מערכת היחסים שבין פסקל לבין הנתבעת הלכה והתדרדרה. הנתבעת אשר חשה כי פסקל פוגעת קשות בפרנסתה ובכבודה, דרשה, בתחילת חודש יוני 2003, מפסקל להוציא את בתה מהגן בסוף אותו חודש.

לטענת פסקל, באותה שיחה איימה עליה הנתבעת כי תפגע בבתה, ועל כן היא הוציאה את הילדה מהגן עוד באותו יום.

זמן מה לאחר מכן התנהלה שיחה טלפונית בין הנתבעת לבין אבי הילדה - בן זוגה לחיים של פסקל. באותה שיחה הסכימה הנתבעת לקבל את הילדה לגן, כנגד קבלת התחייבותה של פסקל לחדול מלהסית את ההורים האחרים כנגדה.

מתמליל השיחה שצורף לכתב ההגנה, עולה כי האב חשב שטובת הילדה דורשת כי היא תישאר בגן עד לתום שנת הלימודים, אולם בסופו של דבר, הילדה לא שבה לגן.

5.       בכתב תביעתה טענה פסקל כי הוציאה את הילדה מהגן,בין היתר, עקב אי הסדרים והאירועים המפורטים לעיל "...ובמיוחד עקב האיום המפורש שהשמיעה הנתבעת כנגד שלומה של בתה הפעוטה של התובעת..." (ההדגשה במקור - ה.י).

לתמיכה בטענתה צרפה פסקל לכתב תביעתה אישור ולפיו ביום 2/9/03 הגישה תלונה למשטרת ישראל, בגין איום זה.

מוזר בעיני כי נושא האיום על שלומה של הילדה שאין חמור ממנו לא עלה בשיחה הטלפונית שהתקיימה בין אבי הילדה לבין הנתבעת וכן, כי התלונה הוגשה שלושה חודשים לאחר אותו אירוע.

מדברי פסקל עלה כי בן זוגה היה עד לשיחה הטלפונית שהתקיימה בינה לבין הנתבעת ואשר בה הועלה אותו איום, ועל כן תמהה אני  כי למרות זאת סבר האב כי טובת הילדה מחייבת את הישארותה בגן.

לא הובאה בפני כל ראיה, בין באמצעות הורי  הילד שנטען כי הוכה ע"י הצוות הטיפולי בגן ובין על ידי אותן גננות שפוטרו על ידי הנתבעת - על אלימות פיזית שהופעלה כלפי מי מהילדים בגן. מסקנתי זו נתמכת בממצאי בדיקתה של הגב' דליה לימור - מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך.