1. התובע הינו מדריך תיירים בעל רשיון מורה דרך, ובידיו אף רשיון להסעת תיירים. התובע הדריך קבוצות תיירים לבקשת הנתבעת, במשך כשנה. עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמקד בשאלה האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לנתבעת. אם ייקבע כי התובע אכן היה עובד של הנתבעת, ידונו תביעותיו ובהן פיצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות, החזר הוצאות נסיעה ועוד.
2. ואלו העובדות הרלבנטיות לעניין, בתמצית:
א. לתובע הדריך טיולים אצל הנתבעת מ-12/07 ועד 11/08.
ב. בשנת 2007 רכש התובע רכב להסעת תיירים והדרכתם (ע' 7 ש' 29-32, ע' 8 ש' 3-6).
ג. התובע הינו עוסק מורשה.
ד. התובע קיבל תשלומים עבור הטיולים שהדריך, והוציא חשבונית עבור התשלומים שקיבל (ע' 11 ש' 16-22).
ה. חלק מן ההדרכות התבצעו ברכבו הפרטי של התובע.
ו. התובע סיפק שירותי הדרכה גם לחברות אחרות וליחידים (ע' 12 ש' 8-11, ע' 9-10).
ז. סיום ההתקשרות בין הצדדים לא נעשה ביוזמת התובע.
3. לפני שנפנה לדון בטענות הצדדים על פי נושאים המפורטים להלן, נציין כי בסיכומיו העלה ב"כ התובע טענות אחדות שלא בא זכרן קודם לכן, לא בכתב התביעה המתוקן, לא בתצהיר התובע, ואף לא במהלך ישיבת ההוכחות. ראשית, התובע צירף לסיכומיו מסמכים שלא הוגשו במהלך שלב ההוכחות בתיק, ולא צורפו לתצהירו (נספחים א-ג). לנתבעת לא ניתנה הזדמנות להתמודד עם מסמכים אלה, ולחקור את התובע עליהם. יתר על כן, בנספחים ב' ו-ג' שאינם חתומים, נכתב כי נערכו על ידי חיים ליבוביץ, אולם זה האחרון לא חתם על המסמכים ולא העיד לפנינו. כך גם לגבי נספח ד' הנושא את הכותרת "סיכום ממצאים" שנלקח מאתר משרד התיירות. בנוסף לכך נטען בסיכומי התובע כי:
"מכיוון שהיה במעקב בבית חולים אחרי המחלה ועד היום, יתכן שהיו מקרים בודדים שהוא דחה פניה של הנתבעת לבצע הדרכות תיירים".
גם זו טענה עובדתית שהועלתה לראשונה בסיכומי התובע. הגרסה כי התובע סירב להצעות שהוצעו לו לא נשמעה קודם לכן, ולא הוצג לפנינו מסמך רפואי המבסס את הטענה כי הדבר נעשה מטעמים רפואיים, מה גם שלנתבעת לא ניתנה הזדמנות להתמודד עם טענה זו ולחקור את התובע.
גם לגבי העובדה שהחשבוניות של התובע אינן בסדר רץ, כפי שצריך להיות (ראו סעיף 9 להלן), הועלתה גרסה עובדתית חדשה בסיכומי התובע, כפי שיפורט להלן. מדובר אכן, כפי שטען ב"כ הנתבעת בהרחבת חזית אסורה, יתר על כן, העלאת טענות עובדתיות חדשות בשלב כה מאוחר של ההליך מערערת את גרסת התובע.
4.
האם היה התובע במעמד של "עובד"?
מעמדו של אדם כעובד או כקבלן עצמאי אינו פועל יוצא של הסכמת הצדדים או של השם שהעניקו הצדדים למערכת היחסים ביניהם, אלא תולדה של בחינה אובייקטיבית של מכלול הנסיבות הקשורות להעסקתו. היותו של אדם "עובד" הוא דבר הקרוב לסטאטוס, ומעמד זה אינו נקבע על ידי הצדדים אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן (ע"ע 283/99
ברק נ' כל הקריות בע"מ ואח', פד"ע ל"ה 641). המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע עבודה, אם "עובד" הוא או "עצמאי", הוא המבחן המעורב (ע"ע 300021/98
עו"ד טריינין נ' חריש ומפלגת העבודה, פד"ע ל"ז 433; בג"צ 5168/93
מור נ' בית הדין הארצי ואח', פ"ד נ(4) ע' 628). המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: החיובי והשלילי. כמו כן משמשים את בית הדין מבחני משנה נוספים כגון: כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום התמורה; ביצוע העבודה באופן אישי; אופן ניכוי המיסים והדיווח לרשויות; מקום ביצוע העבודה ועוד. ההכרעה אם במקרה מסוים התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שניים תעשה על פי משקלם המצטבר של מכלול הסממנים והמבחנים, ועל פי שיקולי מדיניות (דב"ע נב/3-158
יאיר נ' גלוברמן, פד"ע כה 31). נדון להלן במהות היחסים שבין הצדדים שבפנינו.
לאחר שבחנו את חומר הראיות שהוצג לפנינו לאורן של ההלכות שפורטו לעיל, ושקלנו את המסכת העובדתית בענייננו, הגענו למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לנתבעת, כפי שיפורט להלן.
5.
מבחן ההשתלבות- הפן החיובי
תנאי להשתלבות במפעל הוא שקיים מפעל, שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ועל כן אינו "גורם חיצוני" או "גורם נלווה" לפעילות המפעל (דב"ע לא/27-3
עיריית נתניה נ' בירגר, פד"ע ג 177; דב"ע מב/ 123-3
סגל נ' גור, פד"ע יד 190; דב"ע נז/86-02
ברוור נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 166). אחד הביטויים לאותו שילוב יכול ויהיה בכך, שהרחקתו של מי שבו מדובר תפגע בפעילות הרגילה, היום יומית והשוטפת של המפעל או השירות, להבדיל ממי שפועל כגורם חיצוני למען המפעל או השירות. האחרון, פעולתו באה מבחוץ - להשלים את פעולות המפעל או לאפשר אותה (דב"ע לד/9-3
אדמון נ' מדינת ישראל, פד"ע ה 169).
6. על מנת לבחון את השאלה האם השתלב התובע במפעלה של הנתבעת יש לדעת, בראש ובראשונה, מהו "מפעלה" של הנתבעת, ובמה היא עוסקת. חומר הראיות שהוצג לפנינו בנושא זה היה דל. לא הובאו לפנינו די ראיות לגבי פעילותה של הנתבעת, ותחומי עיסוקה. בתצהירו של עד הנתבעת מר ג'וני חאנו נכתב כי הינו
מנהל תיירות נכנסת אצל הנתבעת, וכי הוא מקשר בין קבוצות המטיילים השונות לבין המדריכים שלהם, ובהם התובע (סעיפים 1-2 לתצהירו). יתכן שלנתבעת גם עיסוקים אחרים, פרט לתיירות נכנסת, לנוכח תחום עיסוקו של מר חאנו, ולא ברור איזה חלק מפעילותה היוו טיולי הקבוצות, שהרי הנתבעת סיפקה להם גם בתי מלון וכד'. על כן קיים קושי להגיע למסקנה חד משמעית בשאלה עד כמה השתלב התובע במפעלה של הנתבעת, ומכל מקום לא עלה בידי התובע להוכיח זאת.