תע"א
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
2789-09
22/02/2011
|
בפני השופט:
עידית איצקוביץ
|
| - נגד - |
התובע:
חגי ממן
עו"ד נג'יב אבו שרקי
|
הנתבע:
1. סקאי מרום קום בע"מ
2. ציון טויטו
3. עמותת נשר כרמיאל לכדורגל
עו"ד אורטל נחום
|
| פסק-דין |
1. בפנינו תביעה בה ביקש התובע להכיר בהתקשרותו עם הנתבעת 1 - סאקי מרום קום בע"מ (להלן:
"החברה"), העוסקת במתן שירותי הנדסה ובניין ועם הנתבע 2 - מר ציון טויטו (להלן:
"הנתבע"), שהינו מהנדס בניין במקצועו ומשמש גם כיו"ר קבוצת בית"ר צפת ובעל מניות בחברה, כיחסי עובד-מעביד ולפיכך לחייב את הנתבעים לשלם לו רכיבים של משכורת אחרונה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית ופיצוי בגין הפסד דמי אבטלה (רכיב שנמחק לבקשת ב"כ התובע בדיון מיום 14.10.10).
2.
התובע טען בכתב התביעה כי הוא זכאי לסעדים הנתבעים בשל יחסי העבודה ששררו בינו לבין הנתבעים החל ממועד תחילת עבודתו כמאמן כדורגל בקבוצת בית"ר צפת שנוהלה על ידי עמותת בית"ר צפת, בראשה מכהן הנתבע - ביום 1.9.04 ועד לפיטוריו בחודש מאי 2009.
3. במסגרת כתב ההגנה הכחישו הנתבעים מכל וכל קיומם של יחסי עובד-מעביד בינם לבין התובע ואת זכאותו של התובע לרכיבי התביעה. כן, העלו הנתבעים במסגרת כתב הגנתם טענות מקדמיות של
היעדר יריבות וטענה בדבר
היעדר סמכות עניינית של בית הדין לאור סעיפים 10 ו-11 לחוק הספורט, התשמ"ח - 1988, הקובע סמכות שיפוט בלעדית לערכאת השיפוט של ההתאחדות לכדורגל בישראל ולחילופין, טענו הנתבעים כי יש לעכב את ההליכים בתובענה ולהעביר הדיון לבוררות, מכח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1969.
לחילופי חילופין טענו הנתבעים כי ככל שייקבע על ידי בית הדין כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לנתבעים, התובע אינו זכאי לתשלום של פיצוי פיטורין בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן:
"חוק פיצויי פיטורין"), שכן הוא סיים את עבודתו מרצונו לאור סירובו להצעת הנתבעים להעסקתו. כן נטען כי לתובע שולמו מלוא הזכויות המגיעות לו במסגרת השכר ששולם לו בגין עבודתו.
בהחלטה מיום 7.3.10 נדחתה הטענה של היעדר סמכות עניינית ואף נקבע באשר לטענת היעדר יריבות כי אין הצדקה להורות בשלב זה על מחיקת הנתבעים מהתביעה, בטרם התבררה התביעה לגופה וכי טענה זו תידון על ידנו לגופה בהמשך.
כמו כן, הוחלט על צירופה של "עמותת נשר כרמיאל לכדורגל" (להלן:
"העמותה") כנתבעת נוספת בהליך - נתבעת מס' 3, מכח תקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, לאור העובדה כי במסגרת איחוד קבוצות בית"ר צפת ונשר כרמיאל העמותה לקחה על עצמה את כל הזכויות, החובות והתחייבויות העבר של הקבוצות (כאמור בסעיף 4ד(ב) לתקנון היסוד - חוקת ההתאגדות).
4.
ראיות שנשמעו בדיון:
התובע היה העד היחיד מטעמו.
מטעם הנתבעים העידו הנתבע, מר אילן סויסה (להלן:
"מר סויסה") שחקן בקבוצת הבוגרים של בית"ר צפת ומר דהן אפרים (להלן:
"מר דהן"), ששימש כמתנדב בתפקיד מאמן קבוצת הבוגרים של קבוצת בית"ר צפת במועדים בהם היה התובע מאמן בקבוצת הנוער.
5.
להלן העובדות הרלוונטיות כפי שעלו מחומר הראיות:
א. התובע שימש כמאמן קבוצת הכדורגל בית"ר צפת, אשר נוהלה והופעלה על ידי עמותת בית"ר צפת, במשך כחמש שנים - מיום 1.9.04 ועד לחודש 5.09.
הנתבע שימש כיו"ר עמותת בית"ר צפת.
ב. תחילה אימן התובע קבוצת ילדים כשנה, לאחר מכן את קבוצת הנוער כשנתיים ולבסוף, בתום שנת 2008 אימן את קבוצת הבוגרים עד לסיום עבודתו במאי 2009.
ג. בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב.
ד. עבודתו של התובע הייתה עבודה עונתית והיא נפרשה על פני תקופה של תשעה וחצי חודשים מתוך שנה, בה חלה עונת המשחקים - כאשר מיום 1 ליוני עד ל - 15 לאוגוסט חלה פגרה.
ה. עבור אימוני הכדורגל שולמו לתובע סכומים חודשיים שנעו בין 1,800 ש"ח (בהיותו מאמן בקבוצת הילדים) ל- 3,500 ש"ח עת אימן את קבוצת הבוגרים. התשלומים לתובע היו באמצאות שיקים, העברות בנקאיות ולעיתים אף במזומן.
ו. התובע לא היה רשום כעוסק עצמאי ולא הנפיק חשבוניות ו/או קבלות למי מהנתבעים עבור סכומים שקיבל עבור עבודתו.
ח. לתובע לא הונפקו תלושי שכר במהלך תקופת עבודתו בקבוצת בית"ר צפת.
ט. התובע עבד במקביל לעבודתו כמאמן כדורגל בעבודות נוספות ובעיסוקים אחרים, כפי שנפרט בהמשך.