פסק-דין בתיק תע"א 1230-08

מבוא:

1.         פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' מיכל מכלוף (להלן: "התובעת"), אשר הועסקה כמורה במשרד החינוך (להלן: "הנתבעת"), עד לתחילת שנת הלימודים תשס"ג (1.9.2002). בתביעתה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום שכר לחודשים נובמבר 2001 ועד לאוגוסט 2002 בסכום של 64,250 ש"ח, בפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי על עוגמת נפש בסכום של 64,250 ש"ח, בדמי הודעה מוקדמת בסך 5,354 ש"ח, ובתשלום פנסיה החל מיום 1.9.02 ועד בכלל.

2.         את הדיון בפסק הדין אפתח בהצגת העובדות המהוות בסיס לטענות הצדדים והן אינן במחלוקת, כמפורט להלן:                  

א.         התובעת, הגב' מיכל מכלוף, עבדה בשירות הנתבעת והועסקה כמורה בבתי ספר יסודיים, משנת הלימודים תשמ"ז (ספטמבר 1986) ועד לשנת הלימודים תש"ס (ספטמבר 1999).

ב.         בשנת הלימודים תש"ס ובשנת הלימודים תשס"א, הייתה התובעת בחופשה מאושרת ללא תשלום (חל"ת).

ג.          התובעת אמורה הייתה לחזור להוראה פעילה בשנת הלימודים תשס"ב (שנה המתחילה בספטמבר 2001); בפועל התובעת ביקשה ועמדה בפני וועדה רפואית אשר קבעה בהחלטה  מיום 3.9.01, כי איננה מסוגלת לחזור לעבודת הוראה פרונטאלית ובהתאם יש לשבץ את התובעת להוראה בקבוצות קטנות או בהוראה פרטנית.

ד.         בעקבות ערעור שהגישה הנתבעת, התכנסה וועדה רפואית מחוזית בעניינה של התובעת בחודש מאי 2002, וקבעה כי התובעת כשירה להוראה במשרה מלאה בשנת הלימודים תשס"ג (שנה המתחילה בחודש ספטמבר 2002).

ה.         בפועל התובעת לא חזרה לעבודה בנסיבות הנתונות במחלוקת.

ו.          בחודש ינואר 2008 הוגשה התביעה במסגרתה טענה התובעת כי פוטרה שלא כדין, ובהתאם התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת בתשלום שכר, פיצויי פיטורים לתקופת העבודה המסתיימת בספטמבר 2002, בפיצויים על פיטורים שלא כדין ובדמי הודעה מוקדמת.

ז.          בחודש מרץ 2009 הוגש כתב תביעה מתוקן הכולל את העתירות המפורטות בפתיח של פסק דין זה.

3.         כמצוין בפתיח לפסק הדין, טוענת התובעת לפיטורים שלא כדין. פיטורים אלו באו לביטוי בסירובה של הנתבעת להצבתה כמורה בשנת הלימודים תשס"ג, ובעקבותיהם היא זכאית לשיטתה; לפיצויים על פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת ותשלום פנסיה כנהוג לעובדי מדינה אשר הועסקו לתקופה שמעל עשר שנים בשירות המדינה והיו בני למעלה מ-40 במועד פיטוריהם.

4.         בקצירת האומר, גרסת התובעת לפיטורים שלא כדין אומרת, כי לקראת שנת הלימודים תשס"ג הגישה בקשה לחל"ת ולטענתה קיבלה אישור בעל פה לבקשה.

התובעת הוסיפה, כי בעקבות פניות חוזרות ונשנות מצידה הודיעה לה הנתבעת רק בחודש נובמבר 2002, כי בקשתה לחל"ת נדחתה (נספח טז' לכתב התביעה המתוקן).

בנסיבות האלה טענה התובעת כי דרשה שיבוץ מיידי בעבודת ההוראה (נספח יז' לכתב התביעה המתוקן), דרישה שנדחתה במכתבה של הגב' ליכטנברג, מנהלת גף כוח אדם במשרד החינוך מחוז דרום, מדצמבר 2002. מכתב המודיע לתובעת כי: " כפי שידוע לך יחסי עובד-מעביד נותקו עימך משסירבת להתייצב לעבודה בבית הספר לקראת תשס"ב, על פי שיבוץ הפיקוח".

כאמור לעיל רואה התובעת בסירוב להחזרתה לעבודה, בנימוק כי התפטרה, כמעשה פיטורים שלא כדין.

5.         על פי הנטען בכתב התביעה שולם לתובעת שכר לתקופה שמיום 1.9.01 ועד ל-7.11.01 כולל. בתביעה ביקשה התובעת שכר עבור התקופה שמיום 7.11.01 ועד לסוף שנת הלימודים תשס"ב, דהיינו עד ליום 1.9.02 (להלן: "תביעת השכר").

            בתמצית יאמר, כי תביעת השכר מבוססת על החלטות הוועדות הרפואיות בעניינה, אשר לטענת התובעת הכירו בעובדה כי לא הייתה כשירה לעבודה פרונטאלית בשנת הלימודים תשס"ב. בנסיבות הללו המשיכה התובעת וטענה, כי משלא הוצבה לעבודת הוראה התואמת את מגבלותיה על פי החלטות הוועדות הרפואיות (הוראה בקבוצות קטנות או הוראה פרטנית) - היא זכאית לשכר לשנת הלימודים תשס"ב; ומכאן התביעה לשכר.

6.         בשלב זה של פסק הדין, אין בדעתי להתעכב על טענות הנתבעת. די לומר כי לגישת הנתבעת הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ביוזמת התובעת בהתפטרות בדרך של זניחת מקום העבודה כבר בספטמבר 2002.

הנתבעת גורסת כי אין התובעת זכאית לשכר לתקופה שמיום 7.11.01 ועד לחודש דצמבר 2002 (להלן: "התקופה שבמחלוקת"), משנמנעה התובעת מלהתייצב בפני וועדה רפואית מחוזית ביום 7.11.01, ולאור סיכום בינה לבין הארגון היציג של התובעת, הסתדרות המורים בישראל, בעניינה. סיכום שעל פרטיו אעמוד בהמשך ואשר על פי עמדת הנתבעת, קובע כי אין התובעת זכאית לשכר בתקופה שבמחלוקת.