תע"א
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
11280-07
19/12/2011
|
בפני השופט:
נטע רות
|
| - נגד - |
התובע:
סרגיי בולשטיין
עו"ד ירמיהו
|
הנתבע:
ליקוד ביו בע"מ
עו"ד אליגון
|
| פסק-דין |
רקע כללי
1. המחלוקת שהובאה לפתחנו נוגעת לשאלת זכאותו של התובע לתשלום פיצויי פיטורים מכוחו של נוהג.
התשתית העובדתית הצריכה להכרעה
2. הנתבעת עוסקת בתחום התרופות ותוספי המזון.
התובע הועסק בנתבעת כפועל ייצור החל מיום 24.5.98 ועד ליום 2.11.07.
3. ביום 5.11.98 חתמו הצדדים על הסכם עבודה (להלן:
"ההסכם") במסגרתו הוסכם לענין תשלום פיצויי פיטורים כי ככל שהתובע יפוטר, אזי שהוא יהיה זכאי להם בהתאם
לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963
. הסכם זה לא התייחס לשאלת הזכאות של התובע לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות.
4. ביום 2.10.07 מסר התובע לנתבעת הודעת התפטרות, במסגרתה נכתב כך:
"ברצוני להודיע על סיום עבודתי בחברה ביום 2.11.07. אני רוצה להודות לכם על כל התקופה בה עבדתי בחברה במסירות ובנאמנות רבה ותודה. בלושטיין סרגיי."
בעקבות הודעת ההתפטרות כאמור התקיימה שיחה בין התובע לבין סמנכ"ל התפעול בנתבעת - מר צוריאל בשארי (להלן:
"מר בשארי") במטרה להניא את התובע מהחלטתו. בשיחה זו הוצע לתובע קידום בתפקיד, מינוי לתפקיד מנהל עבודה במחלקה הפרמצבטית, תוספת שכר וטלפון נייד.
5. בין הצדדים נטושה מחלוקת ביחס לשאלה - האם התובע קיבל הצעה זו אך חזר מהסכמתו לאחר כשבועיים - זאת כפי טענת הנתבעת - או שמא התובע לא קיבל הצעה זו מלכתחילה כפי טענת התובע. מכל מקום, אין חולק על כך כי בסופו של יום, התובע הפסיק עבודתו בנתבעת מיוזמתו ביום 2.11.07.
6. אין חולק, גם על כך כי עם התפטרותו דרש התובע לקבל פיצויי פיטורים אך נענה בשלילה ולאור זאת הוגשה התביעה שבפנינו, במסגרתה טען התובע לקיומו של "נוהג". זאת, כפי המצוין בסע' 5 לכתב התביעה המנוסח באופן הבא:
"על-פי הנהוג והמקובל אצל הנתבעת כל עובד שסיים עבודתו, בין אם ביוזמת הנתבעת ובין אם ביוזמת העובד, היה מקבל את פיצויי הפיטורים להם היה זכאי ושרובם אף נצברו לזכותו בקרן
[קופת הגמל]
."
7. הנתבעת מנגד, הכחישה בכל תוקף קיומו של "נוהג" כאמור וטענה כי מספרם של העובדים שהתפטרו מעבודתם היה מצומצם וכי חלק מן המתפטרים שסיים עבודתו בין השנים 2005-2007 - במהלך שלוש השנים שקדמו להתפטרות התובע - לא קיבל פיצויי פיטורים כלל. לטענת הנתבעת עובדים שקיבלו פיצויי פיצויים מלאים או חלקיים זוכו בהם בשל רגישות לתנאים בסביבת העבודה או בשל הסכם מיוחד שנערך עימם, ומכל מקום לא על בסיס "נוהג".
עוד טענה הנתבעת, כי במהלך השיחות שנערכו בין התובע לבין מר בשארי, במסגרתן ניסה מר בשארי להניא את התובע מהחלטתו להתפטר, הובהר לתובע כי אם לא יקבל את הצעת הקידום שהציעה לו הנתבעת ויעזוב את הנתבעת, אזי שהוא לא יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים. לטענת הנתבעת כאמור, התובע מצידו קיבל את הצעתה אך זמן קצר אחר מכן, חזר בו והודיע כי התפטרותו עומדת בתוקפה.
לאור זאת, עתרה הנתבעת, במסגרת תביעה שכנגד, לתשלום חלף הודעה מוקדמת בגין מחצית החודש; דהיינו - בגין התקופה שמן המועד בו התובע חזר בו לטענתה מן ההתפטרות ועד שהודיע על "התפטרותו המחודשת".
8. במסגרת ההליכים שהתקיימו בבית-הדין ובהתאם להחלטת בית-הדין מיום 27.12.09 הגישה הנתבעת תצהיר משלים שנערך על-ידי מר בשארי, במסגרתו פורטו שמות העובדים אשר התפטרו מעבודתם בשלוש השנים שקדמו למועד סיום עבודתו של התובע. זאת, תוך ציון תקופת עבודתם ומתן פרוט ביחס לפיצויי הפיטורים שקיבל כל עובד, ככל שקיבל, ושיעורם.
תשתית עובדתית זו, היוותה למעשה בסיס לסיכומי הצדדים והייתה לחלק מן התשתית המוסכמת.
בשל חשיבות הדברים להכרעה ולשם הגנה על פרטיותם של העובדים, נפרט את הנתונים הללו ללא ציון שמות העובדים. זאת, למעט העובדים שערכו תצהירים מטעם התובע:
§ הגב' א' עבדה בנתבעת מיום 14.8.05 ועד ליום 25.6.06 במחלקת המו"פ, התפטרה ללא זכאות לפיצויי פיטורים, ובלא שקיבלה פיצויי פיטורים.