תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
40921-12-09
26/09/2011
|
בפני השופט:
עינת רביד
|
- נגד - |
התובע:
בנק לאומי ראשון לציון סניף היקב 10669 עו"ד גיל פלג
|
הנתבע:
אנז'לה איסאקובה עו"ד דה פריס
|
פסק-דין |
1. התובע (להלן גם "
הבנק") הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת על סך של 85,575 ש"ח. לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן וחקירת הנתבעת על תצהירה הסכים התובע לתת רשות להתגונן. לאחר מכן הצדדים הגישו תצהירים וסיכמו בכתב.
2. בדיון זה נהפך נטל הראיה, משום שהנתבעת טענה טענה שמהותה הודאה והדחה.
עובדות המקרה
3. הנתבעת פתחה ביום 5.8.08 חשבון עו"ש אצל התובע (בנק לאומי סניף היקב). עוד באותו יום לקחה הנתבעת הלוואה לצורך רכישת רכב מסוג יונדאי (להלן: "
הרכב"). סכום ההלוואה הועבר ישירות לחשבון הנתבעת.
4. טרם אישור ההלוואה בוצעה בדיקה אודות הנתבעת, בהתאם לנוהלי התובע, במאגר המידע BDI ואף נבדקו דפי חשבון מחשבון אחר של הנתבעת בבנק לאומי סניף נתניה. את דפי החשבון הנ"ל מסרה הנתבעת עצמה. על פי דפי החשבון, חשבון הנתבעת בסניף נתניה היה ביתרת זכות ולחשבון הזה הופקדה משכורת מחברת בזק (בסכומים של 7,500 ש"ח, 8,000 ש"ח ו - 9,800 ש"ח).
5. הנתבעת חתמה על כל המסמכים הנדרשים לצורך שיעבוד הרכב כבטחון החוב לתובע. שיעבוד על הרכב לטובת התובע נרשם רק ברשם המשכונות ולא ברשות הרישוי מפאת תקלת מחשב.
6. אין מחלוקת כי הרכב נמכר לצד שלישי וזאת ככל הנראה משום שהשעבוד לא נרשם ברשות הרישוי. הנתבעת חדלה לשלם את ההלוואה וחשבונה של הנתבעת צבר יתרת חובה בסך של 82,599 ש"ח ליום 30.9.09.
גירסת הנתבעת
7. הנתבעת טוענת כי הגישה תביעה כנגד אנדריי יוספוב (להלן: "
המוכר") בבית משפט השלום בנתניה וכי לא הוגש כתב הגנה בתיק זה. על פי כתב התביעה המוכר מנהל עסק של מכירת מכוניות יד שניה ברחוב הרצל 82 בנתניה. ביום 4.8.08 פנתה הנתבעת למוכר והתעניינה באפשרות של רכישת רכב. הנתבעת טוענת בכתב התביעה כי המוכר שכנע אותה ללכת לבנק, שאיתו יש לו עסקים, וכך הוא יסדר לה הלוואה בתנאים טובים לצורך רכישת מכונית כמעט חדשה. הנתבעת התפלאה על ההצעה וסיפרה למוכר שהיא מקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי ושאין כל סיכוי שהבנק יתן לה הלוואה. המוכר אמר לה שאין לה מה לדאוג והציע לה את הרכב תוך שהוא מצהיר שמדובר ברכב כמעט חדש ובמצב מצוין. כך הנתבעת הסכימה לרכוש את המכונית במחיר של 85,000 ש"ח בכפוף לקבלת מימון מלא מהבנק.
8. המוכר והנתבעת נפגשו ביום 6.8.08 והמוכר לקח אותה לבנק לאומי בראשון לציון לפקידה בשם יפעת ונפתח לה חשבון בבנק. הנתבעת חתמה על בקשה למתן הלוואה והבקשה אושרה בתוך כחצי שעה. הנתבעת העבירה את כספי ההלוואה למוכר ובוצעה העברת בעלות על שם הנתבעת.
9. הנתבעת טוענת כי לא נעשתה שום בדיקה אודות מצבה הכלכלי והיא לא נדרשה להציג תלוש משכורת או פרטים על רכושה אלא רק שיעבוד של הרכב לטובת הבנק. הנתבעת טוענת כי קיבלה לידיה את המכונית באותו יום ומייד גילתה פגמים קשים מאוד במכונית שרכשה.
10. הנתבעת הגיעה למוכר, התלוננה בפניו שמכר לה מכונית פגומה והמוכר הסכים לקבל את המכונית בחזרה. אולם לטענתה דרש כתנאי לקבלת המכונית הפגומה שהנתבעת תשלם לו עוד 30,000 ש"ח ואז תקבל מכונית שברולט. לאחר הסכמה זו החזירה הנתבעת למוכר את המכונית וקיבלה לידיה את מכונית השברולט.
11.לטענת הנתבעת המוכר והיא נסעו מייד למשרד הרישוי לצורך ביצוע העברת בעלות. המוכר ביקש מהנתבעת להישאר במכונית ולאחר שחזר ממשרד הרישוי הוא אישר שהוא ביצע את העברת הבעלות. משם הם נסעו לבנק לאומי בראשון לציון לצורך העברת השעבוד מהמכונית לשברולט. הנתבעת טוענת כי המוכר אישר לה שהוא ביצע את העברת השעבוד בבנק. לטענתה הוא פשוט שיקר לה ולא ביצע העברת בעלות של השברולט ולא ביצע את החלפת השעבוד בבנק.
12. בהמשך התברר לנתבעת לטענתה כי קיים שעבוד על השברולט ל"מימון הראשון". השברולט עוקלה ונלקחה על ידי ב"כ "המימון הראשון" והתברר שקיים חוב בסך של 59,000 ש"ח.
13. הנתבעת טוענת כי לא ברור לה כיצד הבנק התובע פתח לה חשבון ונתן לה הלוואה בשעה שהיא הייתה חייבת בתיקי הוצאה לפועל למעלה ממיליון ש"ח. בשל חובותיה היו עיקולים על חשבונותיה. לטענתה היא שילמה את ההחזר החודשי לבנק עד שלמעשה התברר שלא קיבלה שום רכוש תמורת ההלוואה.
14. הנתבעת טוענת כי היה שיתוף פעולה בין המוכר לבין חברים שהיו לו בבנק ולכן לטענתה הבנק פעל בחוסר תום לב וברשלנות.
דיון והכרעה
15. בתיק זה לא הכחישה הנתבעת כי נטלה הלוואה מן הבנק ולא שילמה את הנדרש ממנה ולכן טענתה היא בגדר הודאה והדחה ולכן נטל הראיה ונטל ההוכחה בתיק זה על הנתבעת.
16. טענותיה העיקריות של הנתבעת היא שהבנק התרשל בבדיקת יכולתה הכספית של הנתבעת וכי לבנק אשם תורם משום שהוא יכול היה למנוע או להקטין את הנזק הן על ידי בדיקה רצינית יותר של מצבה הכלכלי של הנתבעת והן על ידי רישום שיעבוד במשרד הרישוי. הנתבעת טוענת כי הייתה רשאית לצפות שבמידה והיא לא יכולה לעמוד בהחזרי ההלוואה, הבנק תמיד יהיה מובטח ברוב כספי ההלוואה והיא לא תידרש להשיב את מלוא ההלוואה.