אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"ק 32615-07-11

פסק-דין בתיק תא"ק 32615-07-11

תאריך פרסום : 14/08/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום בפתח תקווה
32615-07-11
12/02/2013
בפני השופט:
נחום שטרנליכט

- נגד -
התובע:
אתרים בחוף תל-אביב - חברה לפיתוח תיירות בתל-אביב-יפו בע"מ
עו"ד דניאל אלון ואייל סורוקה
הנתבע:
1. פרטנר פתרונות תקשורת נייחים שותפות מוגבלת
2. פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ
3. חברת פרטנר תקשורת בע"מ

עו"ד שרון רביב
פסק-דין

פתח דבר

מונחת בפני תביעה שהגישה התובעת לפינויין וסילוק ידן של הנתבעות ממקרקעין שברצועת החוף בתל-אביב.

בהתאם להסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים מוסכמות העובדות הבאות:

·        התובעת הינה חברה ממשלתית כהגדרתו של מונח זה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, ותאגיד עירוני כהגדרתו של מונח זה בפקודת העיריות (נוסח חדש), העוסקת - בין השאר - בניהול נכסים ופיתוח של אתרי תיירות בתל-אביב-יפו.

·        התובעת היא בעלת זכויות, המחזיקה והמנהלת של המקרקעין ברצועת החוף המרכזית של תל-אביב מטעם מינהל מקרקעי ישראל, וביניהם גם של המקרקעין הידועים כחוף טרומפלדור (חלקות 1, 4 ו-92 בגושים 6909 ו-7405) והשטח בין חוף פרישמן וחוף גורדון (חלקות 1 ו-4 בגוש 7404) (להלן - המקרקעין), וזאת מכח הסכם הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל מיום 25.5.76 (להלן - ההסכם עם ממ"י).

·        ביום 29.12.99 וביום 7.2.00 נחתמו בין התובעת ובין מד 1 אי. סי.1 (1999) בע"מ (להלן - מד 1) הסכמים, שמספרם 44/99 ו-8/2000 (להלן - ההסכמים עם התובעת), שמכוחם נתנה התובעת למד 1 רשות להטמנת כבלי תקשורת שלה במקרקעין ולתחזוקם, וזאת למשך תקופה שהסתיימה ביום 31.12.09, ביחס להסכם 44/99, וביום 31.1.10, ביחס להסכם 8/2000. זאת כנגד תשלום דמי שימוש לתובעת, כמפורט בהסכמים עם התובעת.

·        ביום 17.3.06 המחתה מד 1 לנתבעת 3 את כל זכויותיה והתחייבויותיה לפי ההסכמים עם התובעת. בהתאם לכך נכנסה הנתבעת 3 בנעליה של מד 1 בכל הנוגע להסכמים עם התובעת.

·        ביום 23.9.09 הודיע ב"כ הנתבעת 3 לתובעת, כי החל מיום 1.8.07, בהתאם להנחיות משרד התקשורת, הועברה פעילות התקשורת הווית של הנתבעת 3 לנתבעת 1.

·        מאז סיום תקופת ההתקשרות האמורה בהסכמים עם התובעת לא משולמים לתובעת דמי שימוש עבור השימוש הנעשה במקרקעין.

·        כבלי התקשורת נשוא התביעה, שהוטמנו במקרקעין, מהווים חלק מרשת תקשורת קווית פנים-ארצית, המשמשת את הנתבעת 1 למתן שירותי טלפון קוויים, תמסורת ותקשורת נתונים וקישור לאינטרנט עבור לציבור הרחב בישראל, לרבות זרועות שונות של המדינה ומערכת הבטחון, וכן לגיבוי מערכת כבלי התקשורת הבינלאומית "מד נאוטילוס", המשמשת לחיבור מדינת ישראל לשדרת האינטרנט העולמית. הנתבעת 1 מבצעת פעילות זאת כבעלת רשיון כללי ייחודי למתן שירותי תקשורת קווית פנים-ארצית מכח חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת).

·        בהתאם להוראות חוק התקשורת מוסמך שר התקשורת להעניק לבעל רשיון כללי, שהוענקה לו הסמכה מתאימה לפי סעיף 4(ו) לחוק התקשורת , זכות וסמכות סטטוטוריות להיכנס לכל "קרקע ציבורית" ולבצע בה את הפעולות הנדרשות לצורך מתן שירותי בזק לציבור, ובכלל זה הנחת רשת תקשורת בקרקע ותחזוקה. בהתאם להוראות חוק התקשורת, אין למחזיק ב"קרקע ציבורית" כל מעמד, סמכות או זכות להתנגד להפעלת סמכותו של בעל הרשיון, ואין הוא יכול לדרוש את סילוק ידו של בעל הרשיון מהקרקע הציבורית.

·        הנתבעת 1 הינה בעלת הסמכה לפי סעיף 4(ו) לחוק התקשורת מאז שנת 2007, ונתנות לה הזכות והסמכות הסטטוטורית להיכנס ל"קרקע ציבורית" לצורך מתן שירותי תקשורת ללקוחותיה.

בהתאם לאותה הסכמה דיונית הפלוגתא בין הצדדים היא בשאלה, האם המקרקעין עונים על הגדרת "קרקע ציבורית" בסעיף 17א לחוק התקשורת.

בהתאם להסכמתם, ותרו הצדדים על עריכת בירור עובדתי, והם סיכמו טענותיהם בכתב בכל הנוגע לשאלה השנויה במחלוקת ביניהם.

דיון והכרעה

בסעיף 17א לחוק התקשורת מוגדר המונח "קרקע ציבורית", וכך נקבע שם:

"קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם וכן דרך".

על מנת שמקרקעין ייחשבו כקרקע ציבורית עליהם להיות בבעלות המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק. כך גם צריכה להיות החזקה במקרקעין אלו בידי אחד מהגופים הנ"ל. המדובר בשני תנאים מצטברים, כפי שעולה מלשון החוק.

ההגדרה של המונח "מקרקעין פרטיים" בסעיף 17א הנ"ל הינה הגדרה שיורית, ולפיה מקרקעין פרטיים הם "מקרקעין שאינם קרקע ציבורית". כל שטח מקרקעין, שאין מתקיימים לגביו שני התנאים המצטברים, הקבועים בהגדרת "קרקע ציבורית", הוא בגדר "מקרקעין פרטיים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ