פסק-דין בתיק תא"מ 53352-08-10

1.         בפני תביעה שטרית בגין שיק על סך 15,163 ש"ח מועד פרעון 28.4.99,  אשר נמשך על ידי חברת שלמי עד בע"מ לפקודת אבו עראר עבד אלכרים.

השיק הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ 14-06922-00-2.

הנתבע צורף לתיק ההוצאה לפועל כמסב השיק.

בעקבות התנגדות לביצוע שטר  שהגיש הנתבע, ניתנה לנתבע רשות להתגונן (החלטת כב' הרשם כפכפי כתוארו דאז מיום 13.3.11) .

2.         התובע, כפי שעולה מתצהירו, הוא בעל משרד לניכיון שיקים. לטענתו, הנתבע פנה אליו מספר פעמים לביצוע פעולות של ניכיון שיקים ובכללם שיקים קודמים של חברת שלמי עד בע"מ, וזאת עוד קודם לביצוע ניכיון השיק נשוא התובענה.

            מטעם התובע העידו הוא עצמו וכן הגב' אתי פרץ, עובדת במשרדו של עו"ד שלמה אביטן. מתצהירה של הגב' פרץ עולה כי היא טיפלה בתיק ההוצאה לפועל ובמהלך טיפולה בתיק הוטלו הגבלות על הנתבע שלאחריהן הגיע הנתבע למשרד עו"ד אביטן וביקש להגיע להסדר בתיק. לטענתה, הנתבע לא הכחיש את חובו או את חתימתו, לא טען טענה כלשהי והסכים לשלם 50% מסך החוב. משנדחתה הצעתו, הוגשה ההתנגדות.

3.         הנתבע, בתצהירו, מציין כי על גב השיק נרשמו שמו ומספר תעודת הזהות שלו אך לטענתו הוא לא חתום על השיק ולא על גבו. עוד טוען הנתבע כי לא היתה לו שום עסקה עם התובע, שאינו מוכר לו.

            יוער כי במסגרת עדותו בדיון בפני כב' הרשם כפכפי (כתוארו דאז), העיד הנתבע כי לא הוא כתב על גב השיק את שמו ואת מספר תעודת הזהות (עמ' 1 ש' 22 - 23 לפרוטוקול מיום 13.3.11).

4.         סעיף 22 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות") קובע כדלקמן:

            " אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל של שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה".

לפיכך, על מנת שתקום חבותו של הנתבע מכוח השיק, עליו להיות חתום על השיק כמסב.

5.         מעיון בגב השיק עולה כי על גב השיק מופיעה חתימה אחת, שאין חולק שהיא חתימתו של התובע וכן מופיעים שמו ומספר תעודת הזהות של הנתבע.

הנתבע טוען כי אינו חתום על גב השיק ואין מחלוקת כי אין חתימה של הנתבע (בשונה מפרטיו) על גבי השיק.

על פי פקודת השטרות, חתימה על שטר הינה תנאי להטלת חבות שטרית. כאשר החתימה פגומה או חסרה על פניה, נחסמת התביעה השטרית כלפי מי שנחזה כחתום.

משכך, בהיעדר חתימת הנתבע, לא ניתן לחייב את הנתבע על סמך השיק.

6.         טוען התובע כי הנתבע הוא שרשם את פרטיו על גב השיק ויש לראות בכך חתימתו.

גם אם תתקבל טענת התובע, לפיה די ברישום השם כדי להוות חתימה, הרי שהנתבע מכחיש את טענת התובע וטוען שהפרטים לא נרשמו על ידו.

            הלכה היא, שכאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על המסמך (כאן - רישום הפרטים) היא אכן חתימתו של הנתבע (ע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים בע"מ , פ"ד מ"ז (3) 240) וכאשר בחתימת שטר עסקינן, המסתמך על החתימה חייב בהוכחת אמיתותה.

7.         די בעצם הכחשתו של הנתבע את רישום פרטיו על גבי השיק על ידו והיעדר חתימה כדי להעביר את הנטל לתובע להוכיח כי הפרטים על גב השיק אכן נרשמו על ידי הנתבע.