לפני תביעה ותביעה שכנגד בין עו"ד לבין לקוחותיו לשעבר.
הצדדים ותמצית טענותיהם
:
1. התובע והנתבע שכנגד, עו"ד אברהם כהן (להלן: "
עו"ד כהן") טוען כי ביום 2.7.08 נחתם הסכם שכ"ט בינו לבין הנתבעת מס' 1, עו"ד לסלי לוי (להלן: "
עו"ד לסלי") לגבי ייצוג כל הנתבעים בהליך שהתנהל במסגרת ת.א. 6666/08 בבימ"ש השלום בחיפה (להלן: "
ההליך הקודם" ו-"
הסכם שכר הטרחה" בהתאמה). הנתבעים 2 ו-3 והתובעים שכנגד, ה"ה לין לוי וצמח לוי הינם ההורים של עו"ד לסלי (להלן: "
לין" ו-"
צמח" בהתאמה). הנתבעים יכונו בשמם הפרטים בשל ששם משפחתם זהה.
2. טענתו הראשונה של עו"ד כהן הינה כי מכח הסכם שכר הטרחה היה על עו"ד לסלי לשלם לו 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, אך שולמו רק 1,500 ש"ח ללא המע"מ, ולכן נותרה יתרה לתשלום בסך 240 ש"ח בשל המע"מ, שהינה בסך של
373 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.
3. טענתו השניה של עו"ד כהן הינה כי לין וצמח פנו אליו בבקשה כי ייצג אותם בנוגע לחתימה על חוזה מכר של נכס ברח' הולנד בחיפה (להלן: "
הנכס" ו-"
חוזה המכר") וכי סוכם על תשלום שכ"ט בסך 3,500 ש"ח + מע"מ ובתוספת הוצאות בסך 500 ש"ח. עו"ד כהן טוען כי ביצע את מטלותיו בהתאם לסיכום בין הצדדים, הגם שלא השלים את הרישום בשל חוסר שיתוף פעולה מצד לין וצמח, וכי עליהם לשלם לו סך של
5,404 ש"ח. אין מחלוקת כי הסיכום לגבי הטיפול המשפטי בנוגע לחוזה המכר היה בעל פה ולא בכתב.
4. מכאן - שהתביעה העיקרית המקורית הוגשה לגבי 373 ש"ח + 5,404 ש"ח =
5,777 ש"ח.
5.
לגבי החוב הנטען שקשור בטיפול בהליך הקודם - טוענים הנתבעים כי אכן נותרה יתרת חוב בסך 373 ש"ח אך כי לא רק שאין מקום לשלם אותה לעו"ד כהן, אלא שעליו להשיב להם את הסכום של 1,500 ש"ח שכבר שולמו (
1,827 ש"ח נכון להיום) - וזאת בשל שעו"ד כהן התרשל בטיפול בהליך הקודם, לא ביצע את שהתחייב לבצע ולא ייצג אותם בדיון שבו היה אמור לייצגם. עוד טוענים הנתבעים כי בשל התנהלות עו"ד כהן הם חויבו להפקיד בקופת ביהמ"ש 10,000 ש"ח ועותרים לחיובו בסך של
465 ש"ח בשל עלות הריבית וההצמדה לגבי סכום זה למשך שנה. מכאן, שלנתבעים תביעה שכנגד בנוגע להליך הקודם בסך של 1,827 ש"ח + 465 ש"ח =
2,292 ש"ח.
6.
לגבי חוזה המכר של הנכס - טוענים הנתבעים מקדמית כי אין כל עילת תביעה כלפי עו"ד לסלי בהקשר זה וכי רק לין וצמח שכרו את שירותיו לגבי הנכס. לגופם של דברים, טוענים לין וצמח כי עו"ד כהן לא טיפל בהעברת הזכויות בנכס על שמם כפי שנדרש ומעלים כלפיו טענות רשלנות. לגבי ההוצאות הנטענות - טוענים לין וצמח כי הם שילמו את ההוצאות הכרוכות באגרות הרישום בטאבו. לגבי שכר הטרחה - טוענים לין וצמח כי הם שילמו לעו"ד כהן סכום של 2,736 ש"ח על חשבון שכר הטרחה, אך היות וטרם הושלמה העברת הזכויות על שמם - על עו"ד כהן להשיב להם את הסכום כאמור, בסך
2,736 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה שכנגד.
7. מכאן, שסך התביעה שכנגד - 2,292 ש"ח + 2,736 ש"ח =
5,028 ש"ח.
8. ביום 13.2.2013, אחרי שהוגשה התביעה שכנגד - ביקש עו"ד כהן לתקן את כתב התביעה שלו לגבי נושא חוזה המכר, וביקש לתקן את הדרישה כך שאין הוא דורש עוד את השכר החוזי המוסכם הנטען כאמור מעלה, אלא שכר טרחה ראוי לפי כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 - בסך 17,888 ש"ח (כולל מע"מ). עוד ביקש עו"ד כהן להוסיף לכתב התביעה קבלות לגבי ההוצאות שהוציא בכל הנוגע לרישום הערת האזהרה.
מסכת הראיות
-
9. בפני העידו עו"ד כהן, עו"ד לסלי ולין והוגשו מסמכים מטעם הצדדים.
דיון והכרעה
-
10. לאחר שקילת הראיות וטענות הצדדים עמדתי היא כי
דין שתי התביעות להידחות, למעט חיובם של הנתבעים 2-3 לשלם לעו"ד כהן בגין אגרת רישום הערת האזהרה לטובתם.
המחלוקת לגבי ההליך הקודם
-
11. כפי שצוין מעלה, אין חולק כי ביום 2.7.2008 נחתם הסכם שכר הטרחה, לגבי תשלום בסך 1,500 ש"ח + מע"מ ואין חולק כי שולמו רק 1,500 ש"ח, ללא המע"מ (קבלה מוצג
נ/1 לגבי תשלום בהמחאה מיום 10.11.2008). מצאתי כי אין מקום לשלם לעו"ד כהן את יתרת החוב כפי שהוא דורש, אך גם אין מקום להורות לעו"ד כהן להשיב את שקיבל, כפי שדורשים הנתבעים.
12. לגבי דרישת עו"ד כהן, יש לראות כי שירותיו נשכרו לצורך הופעה בדיון ביום 8.7.2008 אך כי לבקשת עו"ד לסלי הוא ביקש לדחות את הדיון, אשר נדחה ליום 13.11.2008, ובסופו של יום, עו"ד לסלי החליפה את עו"ד כהן בעו"ד אחר אשר ייצג את הנתבעים בדיון הנדחה. לכן, השכר שעליו הוסכם היה אמור להיות שכר שמשקף את העבודה שכרוכה בהופעה בדיון, והיות ועו"ד כהן לא התייצב לדיון, יש מקום להפחתה מסויימת. הפחתה בשיעור המע"מ נראית לי סבירה. בנוסף, והערה זו רלבנטית לכל רכיבי התביעה והתביעה שכנגד - יש לראות שהתביעה לגבי המע"מ החסר, בסך 240 ש"ח הוגשה בספטמבר 2012 למרות שהזכאות לקבלתו התגבשה לכאורה ביולי 2008. המדובר בשיהוי של למעלה מארבע שנים ויש לדברים משמעות.
13. לגבי דרישת הנתבעים, מצאתי כי אין כל הצדקה חוזית או אחרת להורות על השבת הסכום ששולם. הסכום שולם לאחר שבוצעה עבודה מסויימת מצד עו"ד כהן וכאשר הוחלט בין הצדדים על סיום העסקתו של עו"ד כהן והעברת הטיפול לעו"ד אחר - לא דרשו הנתבעים, או מי מהם, את השבת הסכום שכבר שולם או חלקו. אף מצדם, יש שיהוי בהעלאת הטענה לגבי ההשבה, שיהוי שאף לא הוצע הסבר לגביו. לגבי העובדה שהנתבעים חוייבו להפקיד בקופת בהמ"ש סכום זה או אחר ושהסכום הושב להם רק לאחר תקופה ממושכת - הרי שלא הוכח כל קשר בין פועלו של עו"ד כהן לבין האמור ובוודאי שלא הוכחה זכאות לקבלת פיצוי בשיעור עלות הריבית על הסכום.
14. לכן, הדרישות ההדדיות לגבי שכר הטרחה שקשור בהליך הקודם נדחות.