אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 42212-02-10

פסק-דין בתיק תא"מ 42212-02-10

תאריך פרסום : 06/11/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
42212-02-10
22/03/2012
בפני השופט:
גד גדעון

- נגד -
התובע:
חיים דעבול
הנתבע:
גרשון אברהם
פסק-דין

1.         זהו פסק דין בתביעת התובע, שהינו קבלן אינסטלציה, לתשלום יתרת התמורה בגין עבודה שביצע עבור הנתבע, וכן הוצאות ועגמת נפש שנגרמו לו, לטענתו, עקב סירובו של הנתבע לשלם את יתרת התמורה הנטענת, עם דרישת התובע. הוחלט לקבל את התביעה באופן חלקי, כמפורט להלן.

2.         אין מחלוקת, כי במהלך חודש דצמבר 2009, הוזמן התובע ע"י הנתבע, לתקן תקלה בצנרת בדירתו, אשר גרמה לנזילת מים. לטענת התובע, הצביע הנתבע על צינור המים הקרים שנכנס לדירה, וביקש לתקן את הנזילה באותו צינור. לטענת התובע סוכם, כי התמורה עבור תיקון אותה נזילה, תעמוד על 1,200 ש"ח.

הנתבע טען לענין זה, כי הוא לא הצביע על צינור כלשהו, וסיכם עם התובע, כי התובע יאתר את התקלה, ויבצע כל תיקון נדרש, בתחום מרפסת השירות של הדירה, ותמורת זאת, ישלם הנתבע לתובע סך 1,000 ש"ח. אין מחלוקת, כי הנתבע אכן שילם לתובע סך 1,000 ש"ח, מתוכם שולמו 300 ש"ח כמקדמה.

אין מחלוקת, כי התובע ועובדיו עקרו את אריחי הריצוף במקום הנזילה, חשפו את צינור המים הקרים, וביצעו תיקון באותו צינור. לטענת התובע, הוחלף קטע נוסף מהצינור, וכן הוחלף מחבר בצורת T. עם סיום העבודה, נותר הצינור גלוי, והאריחים לא הושבו למקומם, על מנת לוודא שהנזילה אכן תוקנה. סמוך לאחר מכן, גילה הדייר בדירת הנתבע, כי מים ממשיכים לנזול במרפסת השירות. לטענת התובע, הוא הגיע עם עובדיו למקום, ולאחר שפירקו שתי שורות נוספות של מרצפות, גילו נזילה נוספת, בצינור המים החמים של הדירה. התובע ועובדיו תיקנו את התקלה, לטענתם, לשביעות רצון הנתבע.

התובע דרש אפוא סך 1,000 ש"ח נוספים, עבור התיקון הנוסף שביצע בצינור המים החמים , וכן דרש מן הנתבע, לשלם את יתרת התמורה בגין התיקון הראשון, בסך 200 ש"ח. התובע פנה אל הנתבע בעצמו ובאמצעות עו"ד, אך הנתבע סירב לשלם את הסכום הנדרש. לפיכך, הוגשה התביעה בתיק זה, שהועמדה על סך 3,700 ש"ח, מתוכם 1,200 ש"ח בגין יתרת התמורה עבור העבודה, ו-2,500 ש"ח עבור הוצאות, הפסד ימי עבודה ועגמת נפש.

הנתבע טען בהקשר זה, כי ככל הנראה, לא איתר התובע בתחילה את התקלה, והתיקון שביצע בצינור המים הקרים היה מיותר, כאשר רק בהמשך, איתר את מקור הנזילה בצינור המים החמים, ותיקן את התקלה. הנתבע הוסיף וטען, כי בתחילה דרש ממנו התובע עבור התיקון הנוסף סך 600 ש"ח בלבד, ורק לאחר מכן דרש סך 1,200 ש"ח.

            לתובע העידו הוא עצמו, ושני עובדיו, מר מחמוד חמדאן אבו עוד, ומר חסן חנאשתה. הנתבע העיד לעצמו.

3.         סבורני, כי טענת התובע, לפיה תיקן בפועל שתי תקלות שונות, בשני הצינורות - צינור המים הקרים וצינור המים החמים, לא נסתרה. עדותו ועדויות עובדיו לענין זה לא הופרכו, והרושם, כי עדויותיהם היו מהימנות בד"כ. הנתבע אישר, כי הוא עצמו לא נכח בעת ביצוע התיקון הנוסף, ועל כן לא יכול היה לסתור טענות התובע לענין זה מידיעה אישית. סבורני אפוא, כי יש לקבל את גרסת התובע לענין זה.

            סבורני, כי יש להעדיף את גרסת התובע, לפיה סוכם בין הצדדים, כי ישולם סך 1,200 ש"ח בגין תיקון תקלה אחת, על פני גרסת הנתבע לענין זה. יחד עם זאת, התובע עצמו אישר, כי לא סיכם עם הנתבע מתחילה, את סכום התמורה בגין התיקון הנוסף. על כן, יש לפסוק לתובע, שכר ראוי בגין התיקון הנוסף. התובע לא צירף חוו"ד מומחה לענין זה, ואולם נראה, כי בידי ביהמ"ש תשתית מספקת, על מנת לאמוד את גובה התמורה הראויה עבור התיקון הנוסף. זאת, בהינתן הסיכום ביחס לתמורה עבור התיקון הראשון, באין מחלוקת, כי היקף העבודה שבוצעה במסגרת התיקון הנוסף היה קטן יותר, וכאשר הנתבע לא נחקר על טענתו, כי סמוך לאחר ביצוע התיקון השני, דרש התובע בגינו סך 600 ש"ח בלבד.

            סבורני אפוא, כי נכון לאמוד את התמורה הראויה בגין התיקון השני, בסך 600 ש"ח. לסכום האמור יש להוסיף, את יתרת התמורה עבור התיקון הראשון, בסך 200 ש"ח, ובסה"כ 800 ש"ח, אשר בשערוך להיום ממועד ביצוע העבודה, מסתכמים ב-873 ש"ח.

התובע לא הוכיח, את ההוצאות הנוספות שנגרמו לו, עובר להגשת התביעה. בנסיבות האמורות לעיל, אין מקום לפסוק לזכות התובע פיצוי בגין עגמת נפש.

בשולי הדברים יוער, כי נוכח סכום התביעה, טיב הטענות, כמות הראיות, ובחירתו של התובע, שלא לשכור שירותי עו"ד לצורך התביעה, נראה כי נכון היה עושה התובע, אילו שקל להגיש התביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות, ולא כתביעה בסדר דין מהיר בבית משפט השלום. אם כך היה עושה, היתה התביעה מתבררת בפרק זמן קצר הרבה יותר, ולצדדים היו נגרמות הוצאות פחותות.

4.         התביעה מתקבלת אפוא, ואני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 873 ש"ח, וכן הוצאות המשפט בסך 1,200 ש"ח.

הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתן היום,  כ"ח  אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ