בסיום הדיון בתביעה והגשת סיכומי הטענות מטעם הצדדים, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק ביניהם את הדין על דרך הפשרה על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט עם נימוקים קצרים.
עסקינן בתביעה כספית שהגישו התובעים כנגד הנתבע לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לדירה שהיתה בבעלותם (דירה מס' 1127 הנמצאת בקומה 11 ברח' בן גוריון 138 בבת ים והידועה כגוש 7120 חלקה 135) וזאת על פי הנטען, כתוצאה מנזילות מים במערכת מיזוג האוויר שהיתה מותקנת בדירה בקומה 12 באותו בניין, אותה החזיק הנתבע תחילה כשוכר ובהמשך כבעלים. הנתבע מצידו הגיש הודעה לצד השלישי כנגד הבעלים הקודם שמכר לו את הדירה.
התובעים סמכו תביעתם על חוות דעת מומחה, שנערכה על ידי מר קליגסברג יעקב מהנדס בניין (צורפה לכתב התביעה), בה נקבע בפרק המסקנות, כי: "דליפת צנרת המזגן הטמונה ברצפת הדירה מעל לדירת התובעים, המהווה את התקרה בדירתם, גרמה לחדירת רטיבות רבה לתוך התקרה והקיר מתחתיה, להיווצרות כתמי הרטיבות בתקרה ובקיר ולטפטוף מים מהתקרה על פני ריצוף הפרקט העשוי עץ, אשר התנפח במגעו הממושך עם המים" (
עמ' 4 לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים).
באשר לגובה הנזקים, המומחה קבע, כי יש לתקן באופן מקצועי את הדליפה בצנרת המזגן בדירה מעל, ומאחר שלא ניתן לתקן את לוחות העץ שהתנפחו בריצוף הפרקט ועל מנת לשמור על גוון אחיד של הלוחות יש להחליף את כל הריצוף הפגום בריצוף פרקט חדש ממין הקיים ולהשלים תיקוני שפכטל וצביעה בתקרה ובקיר לאחר התייבשותם.
המומחה אמד את עלות החלפת ריצוף הפרקט ותיקוני הצביעה בסכום של
15,200 ש"ח כולל מע"מ ו- 10% שכ"ט פיקוח הנדסי.
מטעם הנתבע והצד השלישי לא צורפה חוות דעת מומחה נגדית.
ביום
24/05/09
העבירו התובעים את הבעלות והחזקה בדירה לקונה מטעמם, עוד בטרם עלה בידי המומחה מטעם בית המשפט שמונה לבדוק את הדירה ואת הנזקים שנגרמו כנטען על ידי התובעים.
בהקשר זה יצוין, כי ביום
22/04/09
בעקבות הודעת ב"כ התובעים על כוונה למכור את הדירה, מונה המומחה מטעם בית המשפט מר בן חורין שבהמשך התברר, כי מומחה זה עזב את הארץ ולפיכך נתבקש מינויו של מומחה אחר.
ביום
27/05/09
מונה מומחה נוסף מטעם בית המשפט המהנדס זרניצ'קי אלא שאז התברר, כי התובעים מסרו את החזקה בדירה לקונים ביום
24/05/09
ועל פי הודעת התובעים, הקונים החלו כבר בשיפוץ הליקויים בדירה ומכאן שנבצר מהמומחה שמונה לבדוק את הדירה.
כפי שנמסר בעדותו של התובע מספר 1, הדירה נמכרה במצבה עם כל הנזקים כפי שהיא עם הפרקט הפגום וכן עם כל הליקויים הנוספים שהיו בה (
עמ' 6 לפרוטוקול 18/09/11).
לא הוצג בפני בית המשפט עותק מהסכם מכירת הדירה אשר ממנו ניתן ללמוד על גובה התמורה שהתקבלה ממכירת הדירה או מתנאי העסקה, ומכאן שאין בפני בית המשפט שום ראיה המוכיחה, כי התמורה שקיבלו התובעים ממכירת הדירה הושפעה ממצב הדירה והנזקים שנגרמו בעקבות אירועי דליפת צנרת המזגן ומכל מקום גם לא שוכנעתי, כי בפועל זה היה המצב.
כאן המקום לציין, כי מרגע שבו נמכרה הדירה, נזקיהם הנטענים של התובעים יכולים לבוא לידי ביטוי רק בהפרש המחיר שקיבלו לבין המחיר שהיו זכאים לו אלמלא אותם ליקויים (ככל שהיתה לליקויים אלה כל השפעה). עלות התיקונים הקבועה בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים הפכה לפחות רלבנטית ואקדמית בלבד שכן לא הוצג בפני בית המשפט התחייבות של התובעים לתקן את הנזקים בדירה.
רוצה לומר, עיון במכלול הראיות שפורטו אינו מותיר מקום לספק באשר לנזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובעים - ואף הנתבע והצד השלישי לא הכחישו קיומם של נזקים אלה. יחד עם זאת, חומר הראיות שהובא בפני אינו מאפשר לקבוע כי התובעים הרימו את הנטל הדרוש להוכחת הנזק הנתבע בכתב התביעה.
לא שוכנעתי, כי התובעים סבלו מנזק כלשהו בעקבות האירוע הנטען, ומכל מקום כאשר מדובר בנזק מיוחד קיימת חובה מלבד מאשר לטעון אותו גם להוכיח אותו בפועל, ומשנמכרה הדירה ולא הובאו כל ראיות לגבי אפשרות מימושם של התיקונים הנטענים וע"י מי יש לדחות את התביעה.
התובעים הותירו רושם כי בחרו למסור את הנסיבות כפי שמצאו שאלו ייטיבו עם טענותיהם, ונתפסו בתוך כך לסימני שאלה שלא ניתן להן הסבר מניח את הדעת והנה כי כן ובסופו של יום - משלא הצליחו התובעים להרים את נטל ההוכחה הנדרש לא נותר אלא לדחות את תביעתם.
כאמור לעיל, באשר לעלות התיקונים שהעריך המומחה מטעם התובעים - הליקויים לא תוקנו כאמור והדירה נמכרה AS IS ואף לא הוצג לבית המשפט כל מסמך או ראיה המעידה על כך שהקונים יהיו זכאים לכל סכום כסף אם יזכו התובעים בתביעה זו, וכל שהם זכאים לו הוא ביצוע תיקון בעין, אך אין התחייבות של התובעים לתיקון כזה או אחר. בנסיבות דנן מאחר ולא הוכח שמאן דהוא (לא התובעים ולא הקונים) הפסידו ממון מאותם ליקויים נטענים לא מצאתי לחייב את הנתבע או הצד השלישי בעלות תיקונם.
למעלה מן הצורך אציין, כי בחנתי את חוות הדעת מטעם התובעים והגעתי למסקנה, שאף על פי שמדובר בחוות דעת יחידה בתיק, אלא שחוות דעת זו לטעמי לוקה בחסר ולא עומדת במבחן הסבירות. כך למשל, אין בחוות הדעת כל התייחסות לפירוט העלויות, כמן כן בחוות הדעת אין התייחסות מהו סוג הפרקט המותקן בדירה ומה העלות בגינו, כמו כן אין התייחסות לשאלה מדוע אין להסתפק בהחלפת הקטע שניזוק והאם יש קושי למצוא פרקט מאותו סוג וצבע המותקן בדירה. במקום זאת, המומחה בחר לנקוב בסכום גלובלי לוטה בערפל. בדומה לא הובהר, האם בעת עריכת חוות הדעת, המומחה לקח בחשבון בלאי טבעי של הדירה ובכלל זה אין התייחסות למועד בו הותקן הפרקט (על פי עדותו של עד התביעה המדובר בבניין שנבנה לפני 30 שנה,
עמ' 5, פרוטוקול 18/09/11) ולבסוף אין בחוות הדעת כל התייחסות לתרומה של כל אירוע לחוד, של אירועי הדליפה (שנים 2005,2006, ו- 2007) אם בכלל על היקף הנזק בעת עריכת חוות הדעת.
יצוין, כי מבחינת ציר הזמן, כפי שהוצג לעיל עניין לנו בחודשי הקיץ של השנים, 2006,2005 ו- 2007 כאשר נתון זה הינו מהותי מבחינתו של הנתבע שכן בשנים 2005-2006 הוא היה במעמד שוכר של הדירה ואילו החל משנת 2007 קנה את הבעלות על הדירה.
אלא מאי, חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים לוקה בחסר בהיותה כללית ומצטברת שאין בה כל חלוקה לנזק שנגרם על פני השנים הנטענים או כל הפרדה אחרת ונתון זה כאמור בבחינת נתון מהותי לצורך קביעת חלוקת האחריות המתבקשת בין הנתבע לבין הצד השלישי כפי שעולה מחוות הדעת של המומחה מטעם התובעים.