1. בפני תביעה שהגיש התובע, עו"ד במקצועו נגד הנתבעים לתשלום שכר טרחה ראוי בסך 50,000 ש"ח בגין עבודה משפטית שלטענתו ביצע עבורם.
טענות התובע:
2. לטענת התובע בינואר 2011 או בסמוך לכך, פנתה אליו הנתבעת 2 טלפונית, ממקום מגוריה שבארה"ב, וביקשה ממנו לייצג את בעלה, הנתבע 1 למימוש הסכם שנחתם בינו לבין גרושתו בכל הנוגע לדירה, שבבעלות הנתבע 1 וגרושתו, ברחוב שטרית 21 בתל אביב.
3. הנתבעת 2 טענה כי, קיים הסכם שלפיו על גרושתו של הנתבע 1 למכור את הדירה ולהעביר את מחצית התמורה לנתבע 1. בנוסף, ביקשה מהתובע לתבוע מהגרושה דמי שימוש ראויים, שכן הגרושה מסרבת לפנות את הדירה, ואינה משלמת דמי שימוש.
4. הנתבעת 2 ציינה בשיחה כי, היא מבקשת שהתובע יטפל במכירת הדירה ובתביעת דמי שימוש ראויים ולפיכך, היא שולחת בדואר אל התובע את כל החומר הרלבנטי, לרבות חלופת מכתבים בין הנתבעת 2 לגרושתו של הנתבע 1 ולבא כוחה של הגרושה.
5. התובע ביקש כי, הנתבע 1 יחתום על ייפוי כח כדי שהוא יוכל לייצגו. ואכן, הנתבע 1 חתם על ייפוי כוח המייפה את כוחו של התובע לפעול בשמו וזאת בפני הקונסול בניו יורק.
6. עם קבלת ייפוי הכוח, החל התובע לטפל בביצוע ההסכם בעניין הדירה, פנה מספר פעמים אל ב"כ גרושתו של הנתבע 1 בכתב ובעל פה בניסיון לקדם את פירוק השיתוף ובעניין דרישת הנתבע 1 לדמי שימוש ראויים.
7. בא כוח הגרושה השיבה כי, גרושתו של הנתבע 1 אינה מוכנה לשלם דמי שימוש ראויים ולפיכך לא נותרה ברירה, אלא להגיש תביעה בעניין זה, כאשר בעניין פירוק השיתוף, היה ניסיון של הגרושה לרכוש את הדירה. אולם, הצעתה היתה נמוכה ובלתי רלבנטית.
8. התובע טוען כי, דיווח באופן מלא לנתבעים על כל פעולותיו באמצעות הנתבעת 2 בטלפון או בדוא"ל.
9. במהלך התקופה שהה התובע בארה"ב במסגרת שבתון של רעייתו, ושם נפגש עם הנתבעים ודן עימם בכל המהלכים שיעשו על ידי התובע ולרבות תביעות לדמי שימוש ראויים ופירוק שיתוף. לדבריו, מששאל את הנתבעים מה עם תשלום שכר הטרחה השיבה לו הנתבעת 2 כי בקרוב תגיע לארץ ותדאג לתשלום שכרו.
10. ברוב שיחות הטלפון שהתנהלו בין התובע לנתבעת 2, שהינה עורכת דין בהשכלתה ולמדה משפטים יחד עם התובע, ציינה הנתבעת 2 כי, אל לתובע לדאוג וכי שכרו ישולם לו באופן מלא. הנתבעת 2 חזרה וציינה כי בקרוב היא מגיעה לישראל ותשלם את שכר הטרחה, כאשר, על התחייבותה זו חזרה גם בכתב.
11. הצדדים לא סיכמו על גובה שכר הטרחה באופן מדוייק, אך התובע ציין בפני הנתבעים כי, שכר הטרחה בעבור תביעות מסוג זה הוא כ - 30,000 ש"ח בתביעה לדמי שימוש ראויים, ובגין פירוק שיתוף במקרקעין 2% בתוספת מע"מ, משווי הדירה, שערכה בהתאם לעמדת הנתבעים, לכל הפחות 1,500,000 ש"ח.
12. מאחר והתובע והנתבעת 2, למדו ביחד בפקולטה למשפטים, ההתקשרות ביניהם היתה על בסיס של אמון הדדי, בין חברים ולא נחתם ביניהם הסכם שכר טרחה.
13. במכתבה של הנתבעת 2 לתובע מיום 23.5.11, מציינת הנתבעת 2 במפורש כי, היא מבקשת שהתובע יגיש את התביעות לפירוק שיתוף ודמי שימוש ראויים, כאשר לעניין שכר הטרחה היא מציינת במכתב: "
אני אבוא בחודש יולי ואביא לך כסף, עם זה אני בטוחה שנסתדר".
14. התובע הופתע, משהנתבעים פנו אליו לאחר שהכין את כתבי הטענות, ולאחר שהעבירו אליו סך של 2000 ש"ח על חשבון תשלום האגרה, והודיעו לו כי, הם מבקשים להפסיק את הייצוג בלא כל סיבה.
15. התובע דרש מהנתבעים כי ישלמו לו תמורת עבודתו עד שלב הפסקת הייצוג סך של 40,000 ש"ח. אולם, הנתבעים לא השיבו לפנייתו.
טענות הנתבעים:
16. לטענת הנתבעים, אין יריבות בין התובע לבין הנתבעת 2, שכן, השירות המשפטי שהוזמן נועד לנתבע 1 בלבד, אשר הנכס אליו התייחס השירות הינו בבעלותו, וייפוי הכוח שניתן לצורך הייצוג ניתן על ידו בלבד.
17. לא נעשתה על ידי התובע כל עבודה בתיק ולא נערכו הליכים משפטיים למעט מכתב התראה אשר אושר על ידי הנתבעת 2 וכן, מספר שיחות טלפון שבוצעו על ידי התובע לטענתו.