בקשה לדחייה על הסף של התביעה בשל מעשה בית דין.
התובע ביקש שבית המשפט יבטל פסק דין שניתן נגדו בת.א. (שלום באר-שבע) 6937/00, אשר חייבו לשלם לנתבעת 1 סכום של 1,800 ש"ח ועוד 500 ש"ח הוצאות, כיוון שלטענתו נתבע 2 רימה את בית המשפט. בנוסף, מבקש התובע לחייב את נתבעים לשלם לו סכום של 50,000 ש"ח.
רקע
1. ביום 27.12.00 חייב בית המשפט בת.א. (שלום באר-שבע) 6937/00, את התובע לשלם לנתבעת 1 (להלן: "
החברה") סכום של 1,800 ש"ח ועוד 500 ש"ח הוצאות.
בפסק הדין נקבע כי החברה (התובעת בת.א. 6937/00) היא חברה אשר סיפקה שירות טלפוני של שיחות ארוטיות ופתיחת תיבות קוליות וכי, לטענתה, התובע כאן (הנתבע שם) פתח אצלה מינוי והשתמש בשירותיה. בית המשפט קיבל את התביעה משום שהסתבר בתדפיס שיחות הטלפון של התובע כי בתקופה הרלוונטית היו שתי שיחות טלפון מביתו למספר הטלפון של החברה. נקבע גם כי לא הוכח שפרטי התובע, כולל שמו, מספר הזהות, מענו, מספר הטלפון שלו ומספר הפלאפון שלו, הושגו באמצעים לא כשרים.
2. ערעור שהוגש לבית משפט מחוזי בבאר-שבע, בע"א 1037/01, נדחה והתובע חויב לשלם לחברה סכום נוסף של 2,000 ש"ח.
3. התובע טוען כי פסקי הדין הושגו במרמה ועל כן יש לבטלם.
טענות התובע
4. מסתבר שהחברה ונתבע 2 (להלן: "
פלד") פעלו באופן שיטתי במרמה וזכו בתרמית במשפטים דומים.
התובע מסתמך על ת.פ. (שלום ת"א) 2845/02 ות.פ (שלום ת"א) 1008/04.
בת.פ. 2845/02 הורשע פלד כי פעל במקרים רבים להשגת פרטים של המתלוננים במרמה והפנה אליהם דרישות לתשלום עבור שירותים שטען שהחברה סיפקה להם, כאשר ידע שאין אמת בדרישות, במטרה להוציא מהם כספים בניגוד לדין. וכך נקבע בהכרעת הדין: "משנוצר הקשר, נשאבו בדרך כלל פרטים מזהים מהפונה ולאחר מכן, זכה לקבל את מכתב הדרישה ולעתים מזומנות, בעקבותיו, גם הגיע כתב תביעה, כאשר עולה בעליל שהנטען במכתבי הדרישה היה בגדר האבסורד, כאשר הנאשם הטיח במתלוננים כי "פתחו" אצלו, בחברת עמית, תיבות קוליות לעשרות, מבלי שהיה לכך ביסוס כלשהו במציאות כעולה מהראיות לעיל, וביודעו כי אין אמת במכתב הדרישה, כשלא היסס גם בכתבי התביעה לפרט בדבר מעשי התקשרות של המתלוננים והתחייבות חוזית מצדם, כביכול, לשלם את אשר צרכו מהנאשם, כאשר מתברר ועולה מהראיות כי דרישה זו בשקר ובמרמה יסודה, והנאשם ניסה לגרוף לכיסו כספים רבים בדרך של הולכת שולל זו ... הנאשם היפנה איפוא את מכתבי הדרישה, ביודעו בעליל כי אין ברשותו ולו בדל של ראיה להתקיימותן של שיחות ארוטיות, או לפתיחת תיבות קוליות על ידי המתלוננים, בחברת עמית, מאחר ואלו מעולם לא התקשרו עמו לצורך כך וכל התקשרות טלפונית אליו באה משהנאשם הצליח, כעולה מהראיות שהובאו, בדרך מתוחכמת, של התחזות בקול של אישה, להביאם להתקשר אליו וליצור על כן, למראית עין, התקשרות כלשהי בין הצדדים והכל מתוך מטרה וכוונה להוציא מהם דמי תשלום עבור שיחות שלא צרכו ולא ביקשו מעולם מהנאשם".
בת.פ. 1008/04 הורשע פלד במעשים דומים.
5. לנוכח קביעות בית המשפט בהכרעת הדין כמפורט לעיל, ביקש התובע לבטל את פסק הדין שניתן נגדו בת.א. 6937/00 וע"א 1037/01 ולחייב את הנתבעים לשלם לו סכום של 50,000 ש"ח.
טענות הנתבעים
6. בכתב ההגנה ומסמך אשר הוגש על ידי הנתבעים ביום 31.5.11, נטען כי התובע צרך את שירותיה של החברה ועל כן, בצדק הוא חויב על ידי בית המשפט לשלם עבור השירותים שצרך ואין קשר בין ההליך הפלילי שנוהל נגד פלד לבין התובע.
7. יש לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין עקב פסק דינו של כב' השופט פרסקי בת"ק (באר-שבע) 2609/06. מעיון בפסק הדין בת"ק 2609/06, מסתבר שהתובע הגיש נגד פלד תביעה באותן עילות, אשר נדחתה על ידי כב' השופט פרסקי ביום 16.3.2008.
דיון
8. מדובר בהליך רביעי המתנהל בין הצדדים לגבי אירועים אשר אירעו בשנת 1999, כאשר לתובע ניתן יומו בבית המשפט בכל ההליכים הקודמים - ת.א. 6937/00, ע"א 1037/01 ות"ק 2609/06.
לנוכח פסקי הדין בתיקים הקודמים, ובמיוחד בת"ק 2609/06, אין ברירה אלא לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין.
9. תקנה 101 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעת:
|
"(א) בית המשפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין; ..."
|