אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 26919-09-11

פסק-דין בתיק תא"מ 26919-09-11

תאריך פרסום : 31/12/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
26919-09-11
29/11/2012
בפני השופט:
אור אדם

- נגד -
התובע:
ז.ר. מעדנים ואירועים בע"מ
עו"ד רפי בוקר ואח'
הנתבע:
זהבה אוחנה
עו"ד אלי וייצמן ואח'
פסק-דין
  1. מדובר בתביעה שטרית על פי שטר על סך 20,000 ש"ח עליו חתמה הנתבעת. נוכח הוראת תקנה 214טז' פסק הדין יהיה קצר ותמציתי.
  2. כפי שפתח ב"כ התובעת את סיכומיו, הרי שעיקר העובדות אינן במחלוקת:           
    מדובר בשטר שאין חולק שנחתם על ידי הנתבעת;           
    אין חולק שהשטר ניתן לצורך ביטול עיקול וכתנאי לתשלום סך של 45,000 ש"ח על ידי בעלה של הנתבעת;      
    אין מחלוקת כי התנאי של תשלום הכסף לא התקיים, לפחות לא עד להסדר השני;
    אין מחלוקת שהוטל עיקול נוסף על חשבונות של בעלה של הנתבעת;          
    אין מחלוקת שבעקבות זאת נחתם שטר חוב אחר לצורך ביטול העיקול השני, בתנאי שיועברו סך של 55,000 ש"ח לידי הזוכה;     
    אין מחלוקת כי סכום זה שולם ע"י בעלה של התובעת וחלקו הועבר לעו"ד אליהו.
  3. המחלוקת היא איפוא מצומצמת: האם ההסכם המאוחר, במסגרתו ניתן שטר החוב האחר עליו חתם בנה של התובעת ובעקבותיו שולמו 55,000 ש"ח (להלן: " ההסדר השני"), הביא לביטול ההתחייבות הראשונה ושטר החוב נשוא תביעה זו.
  4. כבר כאן יצוין כי נסיבות אלה, המוסכמות גם על התובעת, לפיהן זמן קצר לאחר ההתחייבות במסגרתה נחתם שטר החוב, נערך ההסדר השני במסגרתו נחתם שטר חוב אחר - הן כשלעצמן מעלות תהייה, אם ההסדר השני (שאין מחלוקת שתמורתו שולמה) הביא לביטול השטר המקורי עליו חתמה הנתבעת.
  5. במהלך שמיעת הראיות בתיק זה, התבררה שורה של חוסרים ראייתיים הן מצד התובעת והן מצד הנתבעת, שמנעו מבית המשפט לקבל תמונה מלאה ולהכריע במחלוקת העובדתית: כמפורט לעיל, לב המחלוקת בין הצדדים הוא בסוגיה אם במסגרת ההסדר השני, בהסרת העיקול השני ובחתימת השטר השני, נכלל ביטול, במפורש או במשתמע, של השטר הראשון.           
    שני הצדדים לא הביאו את העדים הרלוונטיים ביותר לעניין זה: התובעת נסמכה רק על תצהיר של מר דוד זגדון, המאשר את השטר, זאת ותו לא. היא לא הביאה מטעמה כל ראיה לשלול את ההנחה המתבקשת כמתואר לעיל, כי הסדר מאוחר בגין אותו חוב ביטל הסדר ראשון. אף עו"ד בוקר שנכח בעת ההסדר השני, לא הגיש תצהיר להפרכת טענות הנתבעת.            
    מנגד, גם הנתבעת התרשלה בהגנתה ולא הביאה מטעמה את הבן אשר חתם על שטר החוב החלופי במסגרת ההסדר השני.
  6. התובעת טענה בסיכומיה, כי כיוון שמדובר בתביעה שטרית, הנטל הוא על הנתבעת להוכיח כי התובעת איננה אוחזת כשורה. נטען כי הנתבעת ובעלה ידעו על נסיבות ההסדר השני רק מפי השמועה, ולכן הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה.
    הנתבעת בסיכומיה הדגישה, כי מרגע שהתובעת הודתה שבסופו של דבר הועברו 55,000 ש"ח, על פי ההסכם המאוחר, הרי שהתנאי שעמד בבסיס השטר לא התקיים, ולכן אין לחייב את הנתבעת בגין השטר. ב"כ הנתבעת הוסיף וציין כי יש לתת משקל מלא לעדותו של בעלה של הנתבעת בחקירה החוזרת, בדבר מעורבותו בהליכים שהביאו להסדר השני.
  7. עוד ציין ב"כ התובעת בסיכומיו, כי השטר נועד להבטחת חוב של 86,000 ש"ח ולא של 45,000 ש"ח בלבד כנטען על ידי הנתבעת, זאת כפי שעולה מכתב התחייבות שלווה לשטר. סכום זה לא נפרע בעקבות ההסדר השני, אלא רק סכום של 55,000 ש"ח.
    בעניין טענה זו ראוי להדגיש, כי מכתב ההתחייבות עולה שהנתבעת מאשרת בפני עורכי הדין בוקר ואליהו, כי אם לא יועבר לידיהם סך כולל של 45,000 ש"ח, תהא היא ערבה להשלמת סכום זה. אכן, כתב ההתחייבות מציין, כי תנאי להסרת העיקול הוא כי לא תהיה מניעה להוציא סך של 86,000 ש"ח מחשבון הבנק של בעלה של הנתבעת, ואולם ההתחייבות האישית של הנתבעת עמדה על סך 45,000 ש"ח בלבד, סכום שאין מחלוקת ששולם בסופו של דבר ואף למעלה מכך (55,000 ש"ח).
  8. מעדותה של הנתבעת בפני בית המשפט עולה, כי היא חתמה על השטר להבטחת תשלום של 25,000 ש"ח לעו"ד אליהו ו- 20,000 ש"ח לעו"ד בוקר, כפי שעולה מנוסח השטר.           
    לעדותה, לאחר זמן מה פנה אליה עו"ד אליהו ואמר לה כי בעלה לא עמד בהתחייבותו לשלם 45,000 ש"ח ולכן עליה לשלם את סכום השטר. בשלב זה היא ערבה את בנה ובעלה, אשר בנסיון למצוא פתרון לבעיה, נעתרו לדרישתו של עו"ד בוקר והסכימו לשלם לו אף 30,000 ש"ח במקום 20,000 ש"ח להם התחייבו מלכתחילה, תמורת החלפת השטר.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ