אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 19333-04-10

פסק-דין בתיק תא"מ 19333-04-10

תאריך פרסום : 03/02/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
19333-04-10
11/04/2012
בפני השופט:
מיכל וולפסון

- נגד -
התובע:
דקר דמרי
עו"ד אלישע חנינוביץ ואח'
הנתבע:
אופיר אוזן
עו"ד יצחק מור יוסף
פסק-דין

1.         בפני תביעה על פי שטר חליפין, שיק משורטט, שטהירותו הוגבלה ברישום המודפס "למוטב בלבד". התביעה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל כבקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967.  עילת התביעה, לאחר תיקון ( פרוטוקול דיון מיום 28.3.12), היא, שהתובע אוחז בשיק בחתימת יד החייב, הנתבע, ולא נשלחה הודעת חילול ( עמ' 2 לפרוטוקול).

אין מחלוקת, כי השיק על סך של 13,340 ש"ח שמועד פירעונו 25.10.07, חולל מחמת "העדר כיסוי מספיק" ( א.כ.מ.).

הדין

2.         על פי השטר - הנפרעת היא: "סקאל ספורט בע"מ", והנתבע הוא עושה השטר. על גב השיק ישנה חתימת היסב של הנפרעת וחתימה נוספת של התובע.

            בשיק המודפס ישנו שרטוט מודפס ובתוך השרטוט המילים: "למוטב בלבד" בדפוס. בהוראה המודפסת למי יש לשלם את השיק רשום "שלם ל.......". בהמשך ישנה חותמת של חברת סקאל ללא הגבלה נוספת.

            לטענת ב"כ הנתבע, עניין לנו עם שטר שחלות עליו הוראות סעיף 7(א) לפקודת השטרות, נ"ח הקובעות כי:

" 7(א). שטר שיש בו מילים האוסרות את העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סחיר".

משמע, כי האיסור לא פוגע בשטר אך מבטל את סחרותו. הוא כשר בין הצדדים לבין עצמם [יואל זוסמן, דיני שטרות 69-70 (מהדורה ששית, 1983)]. לכן נטען שהתובע אינו יכול לקנות בשטר זכות קניין. המילים: "למוטב בלבד" בתוך שרטוט משמען הוראה המטילה חובה על סיחור השיק לחשבון הנפרע בבנק ועל הבנק הגובה לזכות את חשבון הנפרע בסכום השיק [ע"א 210/73 "עתיד" עמילות והשקעות בע"מ נ' בנק מימון לישראל בע"מ, פ"ד כח (1) 169 (1973)(להלן: "עניין - עתיד")].

            דעת הרוב בעניין ציטיאט היא כאמור בעניין "עתיד" שהשיק עביר אך שיק עם שרטוט כאמור של "למוטב בלבד" נופל בגדר הוראות סעיף 7(א) לפקודת השטרות והגביה שלו צריכה להיעשות באמצעות הבנק [ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מח (4) 498 (1994)(להלן: "עניין - ציטיאט")]. כמו כן, הזכות שניתן לזכות בה אינה טובה מזכותו של הנפרע ( עמדת הרוב, מפי המשנה לנשיא אהרון ברק). כלומר, שהשטר אינו טהיר. הן בעניין "עתיד" והן בעניין ציטיאט ההוראה למי לשלם הייתה: "לפקודת              " שמשמעה, סחרות, ואילו בשיק שבתיק זה ההוראה היא: "לשלם ל              ". "לפקודת" משמע זכות העברה וסחרות (יואל זוסמן, דיני שטרות, 70). מאחר והשטר ממהותו הוא סחיר, כדי לשלול את הסחרות, יש להוסיף גם מלל שקובע איסור סחרות כגון: "שלם לפלוני בלבד" (יואל זוסמן, דיני שטרות, 69).

בשיק בפני אין הגבלה כאמור, כלומר, כי למרות המלל "ל              " השטר סחיר אבל גבייתו צריכה לאור תוכן השרטוט להיעשות באמצעות הבנק. אבל ניתן להעביר את הבעלות בו ולהסב אותו, אך האוחז אינו יכול לזכות בזכות הטובה מזו של הנפרע ( עניין - ציטיאט). משמע, שזכותו של הנסב כזכותו של צד קרוב. כלומר, גביה ע"י הבנק והנסב לא יכול להיות אוחז כשורה.

3.         גרסת ההגנה של הנתבע, בהתנגדות לביצוע שטר, הייתה שהשיק ניתן כנגד סחורה, אבל בגלל שהסחורה התקבלה בחלקה ולא מה שהנתבע הזמין, היא הוחזרה וקבלת השיק בחזרה הוזנחה ( סעיף 4(ב) לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר).

            התובע עתר לתיקון כתב התביעה והוספת עילת עסקת היסוד ונדחה ( בקשה מס' 1).

            במסמכים שהוגשו לתיק ע"י התובע, לפי תקנה 214 ח', ישנו אישור של הנפרעת שקיבלה את השיק מדמרי יצחק בהסבה והשיק הוגש לפירעון וחולל. לכן השיק נמסר לדמרי יצחק לגבייה ( נספח ד' למסמכי התובע שצורפו לתצהיר - תקנה 214ג'  לתקסד"א).

            התובע הצהיר בתצהיר לפי תקנה 214ג', כי הוא אוחז בשיק והשיק ניתן לו ע"י הנתבע בגין סחורה שהנתבע רכש ממנו.

            בצילום כרטסת שצורף ע"י התובע, הלקוח של סקאל ספורט בע"מ הוא דמרי יצחק והשיק מופיע באותה כרטסת כשיק שניתן ע"י דמרי כנגד סחורה שנלקחה ( צילום מסמכי סקאל המסומנים באות א').

            האישור של הנפרעת לפי מסמך ד', הוא שהשיק "הוסב" לסקאל ע"י יצחק דמרי שאיננו התובע ולאחר שחולל הועבר לגביה ע"י יצחק דמרי ולא התובע.

            השיק, לכשעצמו, אינו מספר זאת. בטיוטת כתב התביעה שהתובע ביקש להגיש על פי עסקת היסוד, צוין ע"י התובע שהשיק נמסר לו ללא שם הנפרע.

            העולה מהמקובץ שהשיק הוגש לגביה ע"י התובע שעל פי מסמכיו ( מסמך ד') אין לו בשיק זכות בעלות והוא גם אינו שלוח של הנפרעת שכן השלוח הוא יצחק דמרי.

4.         התביעה נבחנת על פי עילת התביעה שהיא (לאחר תיקון) שהתובע תובע את הנתבע מכוח היותו אוחז בשיק החתום ע"י הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ