1. תיק זה החל דרכו בהתנגדות לביצוע שיק (על סך של 12,500 ש"ח, לפרעון ביום 12.9.10, שנמשך מחשבון מספר 341931 בבנק הפועלים, ומספרו 0027222 - להלן: "השיק"), בלשכת ההוצל"פ בחדרה, בתיק הוצל"פ שמספרו 12-11432-10-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ").
2. הנתבעת הגישה כאמור התנגדות לתיק ההוצל"פ, ובהתאם להחלטת כב' הרשם רומי מיום 11.5.11, ניתנה רשות להגן.
3.
טענות ההגנה של הנתבעת התבטאו בשתיים:
א. השיק ניתן על חשבון רכישת רכבה של התובעת, שעבדה אצל הנתבעת בעת הרכישה, על מנת שישמש אותה בעבודתה, ובלבד שהתובעת תעבוד אצל הנתבעת לפחות 6 חודשים מעת הרכישה. משלא עמדה התובעת בתנאי זה של 6 חודשים ועזבה עבודתה של הנתבעת קודם לכן, דין עסקת רכישת הרכב להתבטל, שכן התנאי לרכישה לא מולא, וזו הסיבה לביטול השיק (כמו גם שיק נוסף שטרם נפרע בגין אותה עסקת רכישת רכב).
ב. התובעת מכרה את רכבה לתובעת מבלי שגילתה לה שהרכב עבר תאונה ו/או מצבו לא תקין, כפי שעולה מבדיקת הרכב שביצעה הנתבעת בתאריך 11.10.11.
4. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בתאריך 7.9.11, ובהתאם להסדר דיוני שהושג בין הצדדים בהמלצת ביהמ"ש, צומצמה למעשה הגנתה של הנתבעת, לטענת ההגנה המופיעה בסעיף 3(א) לעיל, כאשר בכל הקשור לטענה המוזכרת בסעיף 3(ב) לעיל, שומרת הנתבעת על זכותה להגיש תביעה נפרדת כנגד התובעת בנדון.
על כן גם הוסכם כי ההכרעה בתובענה זו תהא בהתאם להכרעה בטענת הנתבעת המופיעה בסעיף 3(א) לעיל (ראה ההסכמה הדיונית, עמ' 7-8 לפרו').
5.
משכך, טענת ההגנה היחידה העומדת לנתבעת בנדון היא, האם הוכיחה כי לא התקיים התנאי של רכישת הרכב, אשר הוא התחייבות התובעת לעבוד 6 חודשים לפחות מעת רכישת הרכב, ועל כן בצדק ביטלה לכאורה את השיק שהיווה חלק מתמורת רכישת הרכב?
6. היות ומדובר בתביעה בעילה שטרית, נטל הראיה והשכנוע מוטל בנדון על שכמה של הנתבעת.
7.
אין מחלוקת בין הצדדים אודות הנקודות הבאות:
א. עסקת רכישת הרכב התבצעה בתאריך 9.8.10 ובאותו יום הועברה בו בעלות, משם התובעת לשם הנתבעת (עדותה של התובעת, עמ' 9 לפרו' ש' 19 ו- 31; סעיף 15 לתצהירו של מנהל הנתבעת נ/1).
ב. תנאי רכישת הרכב סוכמו בעל-פה, ולא נחתם הסכם בנדון.
8. המחלוקת בין הצדדים הינה כאמור - האם רכישת הרכב ע"י הנתבעת הותנתה בהסכמת התובעת לתקופת עבודה מינימאלית בת 6 חודשים אצל הנתבעת, מעת רכישת הרכב בתאריך 9.8.10.
9. טענות הצדדים בנדון הועלו בתצהיריהם (תצהיר התובעת ת/1 מול תצהירו של מר תמיר הירש, מנהל הנתבעת, נ/1 - להלן: "הירש"), והם אף נחקרו חקירה נגדית בנקודה זו.
לאחר שעיינתי בכל אלה, סבורני כי הנתבעת לא הרימה את נטל השכנוע להראות כי מכירת הרכב הותנה בתנאי האמור, וזאת מהטעמים הבאים
:
א. היה מצופה מהנתבעת כי תעלה תנאי זה על הכתב, ואף תחתים את התובעת על תנאי זה. דא עקא, שלא כך נעשה, ולטענת הנתבעת התנאי הותנה והוסכם בע"פ. מנהל הנתבעת הסביר זאת בכך שנתן אמון בתובעת והסתפק בהסכמתה בע"פ (עמ' 13 לפרו' ש' 14-15).
לא שוכנעתי מנימוק זה מהטעמים הבאים:
1. מדובר בעובדת שהתקבלה לתקופת נסיון של 3 חודשים, ורכישת הרכב נעשתה לקראת תום שלושת חודשי נסיון אלה (ראה עדותה של התובעת עמ' 9 לפרו' ש' 6-7; עדותו של הירש עמ' 13 לפרו' ש' 3-4).
לטעמי בתקופה קצרה זו לא צריך להירכש אמון ברמה כזו שייתר העלאת סיכומים מהסוג הזה על הכתב, במיוחד כשהדבר מהווה תנאי לרכישת הרכב (במיוחד לנוכח האמור בס"ק (2) להלן).